למלך האמיתי קוראים ארויו

בשעה טובה התחיל הסיבוב השני בליגת העל, והכדורסל הישראלי לא יכול להתגאות בצורה שהוא התחיל. בלי הפתעות, בלי משחקים ברמה גבוהה ובלי תחרות. אם רואים את טבלת ליגת העל מבחינים במגמה ברורה: מי שצריכה להיות בצמרת, נמצאת שם, או שבדרכה להיות בחלק העליון. מי שהיה אמור לפי התחזיות להלחם בתחתית, כבר משחיז חרבות לקראת הדרמות של סיום העונה בפלייאוף התחתון. בשביל לדעת את זה לא היינו צריכים 12 מחזורים.

כשפיני גרשון הגיע למכבי תל אביב דובר לא מעט על החזרת כוח ההרתעה בליגה. הרבה פרשנים היו מסופקים האם המאמן ששלט ביד רמה בכל אולם בישראל יוכל לעשות את העבודה, אך פיני זכר משהו חשוב: שדרך הניצחונות בליגה הוא צובר את הכוח לאירופה. הוא חיזק את מכבי בשני זרים, סידר שיטת משחק שהליגה לא יכולה לה, לא שומר כוחות של שחקנים, והתוצאה? מכבי הפסידה העונה בסך הכל פעמיים, כשפעם אחת היה זה פיני על הקווים. מנגד, ניצחה הקבוצה 10 פעמים בהפרש של 24 נקודות.

אז מה עושה את מכבי כל כך חזקים? עם כל הכבוד לליאור אליהו ועומרי כספי, בליגה זה הרבה יותר תלוי בקרלוס ארויו וד'אור פישר. כספי ואליהו היו שם גם בעונה שעברה כשמכבי איבדה את האליפות, אבל היה חסר להם את אותו שחקן שימצא אותם, וארויו שמוליך את טבלת האסיסטים בבטחה עם 6.3 למשחק, הוא האיש לעשות זאת. אם יש שחקן שמכבי כן שומרת ליורוליג זה את פישר, אך תסמכו על פיני גרשון שברגעי האמת, פישר יהיה על המגרש ויעשה את העבודה. ביום ראשון מגיעה ירושלים ליד אליהו, ואם לא תהיה הפתעה גדולה, נקבל מוליכת טבלה חדשה, והצהרת כוונות נוספת של פיני גרשון.

המספרים שמציג עומאר סניד מתחילת העונה בהפועל ירושלים דומים יותר למספרים של שחקן שהגיע לבירה מה-NBA ולא ממכבי ראשון לציון. 17.4 נקודות, 8.9 ריבאונדים ו-5.6 אסיסטים למשחק הופכים את סניד לשחקן היעיל ביותר בליגת העל, דבר מפתיע מאוד לשחקן בן 32. סניד הוא ללא ספק השחקן הכי חשוב במערך של גיא גודס, שרדף אחריו במשך כל הקיץ על מנת לסגור את הפרטים האחרונים, וכשסניד לא טוב ירושלים לא טובה. פעם אחת ירד העונה סניד מגבול 10 הנקודות, בהפסד לבני השרון, ההפסד היחיד של ירושלים. בסוף השבוע האחרון נפצע השחקן ברגלו ויעדר בעשרה ימים הקרובים. ברגע אחד איבדה ירושלים את כל הכוח שלה וכמעט הפסידה משחק ביתי לעירוני אשקלון מהתחתית.

ההסתמכות על סניד היא לא דבר חדש בירושלים, קבוצה שנוטה בשנים האחרונות לשים את כל הביצים בסל אחד, על שחקן ספציפי. בעונה שעברה היה זה ג'יימי ארנולד שללא החזרה שלו בדיוק רגע לפני חצי גמר גביע המדינה, העונה של ירושלים הייתה מוכתרת רשמית ככישלון טוטאלי. שנתיים לפני כן היה זה מריו אוסטין שסחב קבוצה שלמה על הגב, במיוחד כשעונת 2005/6 הייתה יותר מלחמת אגו בין הוראס ג'נקינס למאיר טפירו מאשר קבוצת כדורסל. ב-2004/5 לירושלים לא הייתה קבוצה, סיימה את העונה מחוץ לגמר הפלייאוף בהדחה מול הפועל תל אביב, והחלה לבנות את עצמה מחדש.

גיא גודס יודע שבלי סניד אין לו מה למכור ביום ראשון ביד אליהו. אבל המשחק מול מכבי תל אביב לא יקבע כלום להמשך העונה של ירושלים, וגודס יצטרך להבין את זה מהר. הוא חייב להרים את השחקנים שלו עוד באותו הערב, להסביר להם שאם הם לא ייקחו אחריות על המשחק ויפסיקו להסתמך על כך שסניד יעשה את העבודה, הם יסיימו עם עוד מפח נפש.

בסוף העונה שעברה, כשעדי אזולאי השאיר את עירוני אשקלון בליגת העל, הוא קיבל את המפתחות לעונה נוספת רק כדי שיספק בתמורה עונה ללא מאבקי תחתית. אזולאי קיבל תקציב סביר, כזה שיספיק לו להיכנס לפלייאוף העליון, ורוח גבית מההנהלה ובעיקר מהקהל החם של הקבוצה. כעבור סיבוב אפשר להכתיר בוודאות את אשקלון כמאכזבת של העונה, הקבוצה שיצרה הרבה ציפיות ולא הצליחה לקיים אותן. אם בעונה שעברה היה עוד תירוץ טוב למה אשקלון נמצאת בתחתית, בסגל הנוכחי זה לא מתקבל.

עדי אזולאי מאמן כבר מספר שנים בליגת העל, כשאת רוב הקדנציות שלו מעביר בין אשקלון למכבי ראשון לציון. אפשר לזקוף לזכותו זרים מצליחים בליגת העל כמו לושיוס דיוויס, רואן בארט ועוד כמה כוכבים, אך בסופו של דבר, עד שהוא לא יקבל קבוצה לפחות מהדרג השני בליגה, לא יהיה ניתן להעריך את הצלחתו. בינתיים, העונה, הוא מסתמך יותר מדי על סטיב בארט, מפספס את אבי בן שימול שבלי בארט פורח, ולא מצליח לגרום לעמית תמיר להפוך לגבוה אמיתי. מה עם שאר הזרים? חוץ מראשון טרנר לא ניתן למצוא שחקן שיכול להצעיד את אשקלון קדימה, ושאר הישראלים גם לא עושים את שלהם. בשבוע הבא הוא מארח את עירוני נהריה, ואם יפסיד, המונח של פלייאוף עליון יהפוך לחלום רחוק.

מכבי ראשון לציון מתחרה יחד עם עירוני נהריה על תואר הקבוצה החמה של ליגת העל. אתמול בלי ג'יימס יוז הפצוע היא מחקה צלקת כואבת מהמחזור הראשון, כשהביסה ללא תנאי את קרית אתא החלשה. כמה שעות לפני המשחק היה ניתן למצוא את הנהלת הקבוצה ואת גילי מוסינזון בבית העלמין בעיר מלווים בפעם האחרונה את אביו של יו"ר חוג האוהדים אבי קרן, אהרון, שהלך לעולמו בתאונת דרכים. את הניצחון ביקש מוסינזון להקדיש לאביו של יו"ר חוג האוהדים. ואם כבר מדברים על מוסינזון, שהתחבר כמו בכל קבוצה אל הקהל, אז הפורוורד של ראשון נותן את העונה הטובה בקריירה. הוא מלך הסלים הישראלי ופתאום בגיל 30 הוא גם שבר את שיא האסיסטים שלו והעמיד אותו על 7. אז מה השתנה בקבוצה שפתחה רע את העונה? "שינינו שיטה, זה הדבר העיקרי", מודה מוסינזון, "זה נראה לעין, עופר ברקוביץ' בא ועל האימון הראשון אמר שצריך לעשות את ההתאמות. מעבר לשינוי הברור, שחקנים הבינו שצריך להתחיל לשחק עם השיניים. המשחק בקרית אתא בסיבוב הראשון התחיל כדור שלג שלילי, אני מקווה שאנחנו התחלנו כדור שלג חיובי עכשיו".

"כל הפרשנים הורידו אותנו ליגה אבל אנחנו נישאר", פתח אילון ביהם את מסיבת העיתונאים אמש אחרי הפסד נוסף של קבוצתו. ביהם הוא בחור סימפטי שגם בפיגור 25 הפרש קופץ אחרי כל שלשה של קבוצתו, אבל האופטימיות שלו מעט פתטית. עם קבוצה כמו שיש בקרית אתא אין הרבה מה לעשות חוץ מלרדת ליגה, אפילו בלי כבוד.

"זה נכון שאנחנו בסיטואציה לא נעימה", מודה ניב ברקוביץ', נקודת האור היחידה בקרית אתא העונה שבגיל 22 רושם 8.3 נקודות וכדורסל חיובי. "אנחנו נצא מזה. הגיע זר חדש, ארון ניקסון, ששיחק מצוין. אני חזרתי עכשיו מפציעה ומתחיל לחזור לעניינים. אני מאמין מאוד בקבוצה, זה מתישהו יתחבר. אנחנו בכל משחקים נלחמים ובכל תוצאה, אנחנו נמשיך להתאמן ונקווה שכבר בשבוע הבא נעשה את הניצחון". העצה שלנו לברקוביץ' הצעיר: תמשיך לשחק טוב ככה שבעונה הבאה תישאר בליגת העל. כי הקבוצה שלך כבר בליגה השנייה.