בעיות בקופסה

השיטה בעייתית, האורחות דרוכות, הקהל רדום והדשא עלוב. למה מכבי נתניה לוקחת כל כך מעט נקודות בבית? סטרול: "עם בית חזק כמו פעם, נתניה לא הייתה רק מתמודדת לאליפות, אלא גם הפייבוריטית"

  • מכבי נתניה
דור בלך

כבר שנה שלישית ברציפות שמכבי נתניה רצה בצמרת, אך ההרגשה בעיר היהלומים כמו במדינה כולה היא שגם השנה לא יצליחו לעשות את הצעד הנוסף ולקחת את התואר. נדמה כי נתניה חסרה מאפיינים של אלופה, מאפיינים שהיו לה גם בשנותיה הקשות ביותר בהן נאבקה בתחתית או דשדשה בליגות המשנה – אמונה, גאווה, חיבור לשורשים ותחושה של שליחות וייצוג.

העובדה כי דווקא בשנים הטובות הללו, הקופסא הפכה ממבצר ממוגן לבית הארחה נעים אולי משקפת יותר מכל את החוסרים של נתניה. אם פעם היריבות היו משאירות את הנקודות כבר בפולג, כעת הן מסתפקות בעצירה באיקאה לאחר שצברו נקודות יקרות בחוץ. מתוך שבעה משחקי בית העונה הצליחה נתניה לנצח רק בשניים והשיגה 10 נקודות בלבד מתוך 21 אפשריות, כש-4 מתוך 10 הנקודות הושגו בתוספת הזמן עם המון עזרה מאלילת המזל. אשתקד השיגה נתניה שבעה ניצחונות בית בלבד מתוך 17 משחקים כשב-2006/7 חגגו הנתנייתים מניין ניצחונות ביתיים.

בניגוד לנתניה הגדולה, שהתבססה על התקפת מחץ, כדורגל אטרקטיבי ומשחק פתוח, נתניה הגדולה יחסית של העשור הנוכחי, הן בהנהגת אלי גוטמן, והן בהנהגת ראובן עטר או לותר מתיאוס, מתבססת על משחק מבוקר, עמידה נכונה ומושתת על הגנת ברזל. "נתניה הנוכחית לא משחקת כדורגל חיובי ולא משכנעת", גורס דוד לביא מהתקפת המחץ של נתניה הגדולה הבאמת. "כשהיא משחקת בחוץ אז היריבות מנסות ליזום ומשחקות פתוח יותר, והיא מנצלת את זה לגנוב שער. כשהיא בבית היריבות מגיעות עם יותר חששות ולא יוצאות קדימה, ואז קשה לעקוץ במתפרצות".

אבי סטרול, כיום שחקן לוקרן ועד לפני חצי שנה אחד מהגנת הברזל של נתניה הנוכחית לא מסכים עם לביא. "אני לא יודע מה התורה שמתיאוס מרביץ לשחקניו, אבל עם ראובן רצינו לנצח כל משחק וכן חשבנו התקפה. נכון ששיחקנו משחק מעברים מהיר, שיכול להקשות עליך כשאתה הקבוצה הביתית ומצפים ממך ליזום, אבל בסופו של דבר זו הייתה השיטה הנכונה ביותר, כי ראובן ידע להוציא באמצעותה את המירב מחומר השחקנים שהיה בידיו".

סטרול עצמו רואה בהצלחתה של נתניה חרב פיפיות שיוצרת מעגל קסמים במסגרתו ככל שנתניה מצליחה יותר, היא תתקשה יותר בבית. "נתניה נהייתה קבוצה עם כח הרתעה, וקבוצות מגיעות לקופסה בפחד ועם הבנה שגם תיקו זו תוצאה יפה. הן מסתגרות ומקשות על נתניה לשחק".

(תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה

מגרש עקום

גם אבי כהן, שחקן ומאמן עבר בנתניה, ואבא של תמיר כהן, אחד מעמודי התווך בנתניה החדשה עד שעבר לבולטון, רואה בהצלחה כגורם מעקב. "פעם נתניה הייתה מצויינת בבית, אבל לא טובה בחוץ. היום הם כבר יכולים לנצח בכל מגרש בארץ, כך שגם נתניה כבר נותנת פחות חשיבות לבית".

כשכהן שיחק כדורגל, הקופסא היתה סמל לכוחה של נתניה בבית. לא בטוח שזה טוב לנתניה החדשה. "היום בנתניה משחקים שחקנים מאוד טכניים שצרכים משטח דשא טוב, ולהגיד שהמשטח בקופסא הוא לא טוב זו לשון המעטה", מסביר סטרול. "פתאום כשמגיעים לקרית אליעזר או בלומפילד, והמשטח טוב, הרבה יותר קל לצאת למפרצות מהירות, וכל תנועה עם הכדור חלקה וחדה יותר. בנתניה פשוט קשה יותר לשחקנים מוכשרים להביא את הכישרון לידי ביטוי".

"מעבר לכך", מוסיף אבי כהן לדבריו של סטרול, "קבוצות הליגה כבר למדו את הקופסא, הן יודעות איך להתמודד עם המגרש הקטן, עם המשטח הרע, כך שהחסרונות שהיוו עבור נתניה יתרונות, נשארו בגדר חסרונות בלבד".

"אנשים שוכחים שפעם בנתניה היה קהל דומיננטי ולוחץ מארבעת צדדי המגרש והיום נשארו בקושי שני צדדים, והקהל של הקבוצה כבר לא דומיננטי כמו בעבר", ממשיך כהן. "פעם הקהל דחף את הקבוצה והפחיד את היריבה, והיום לא". גם דוד לביא, שהדיר את רגליו מהקופסא לאחרונה, רואה בירידה בכמות הקהל סממן לחורבן הבית. "הקהל לא טמבל, נתניה לא משחקת כדורגל יפה, לא מגיעה למצבים, אין פה אף שחקן יצירתי ששווה להגיע בשבילו, וכשלבוא למשחק עם הילד יוצא כמעט 200 שקל, בייחוד במצב הכלכלי היום, אנשים לא באים. אני באתי לשני משחקים והתייאשתי. בלי קהל תומך האיצטדיון הביתי הוא לא יתרון גדול, אבל עד שנתניה לא תשחק כדורגל מרשים, הקהל לא יחזור".

זהות עירונית

ואולי האשמה היא דווקא בשחקנים. אם פעם נתניה הייתה קבוצה ביתית, עם זהות עירונית מפותחת ששחקניה ישבו עם האוהדים ביציע לפני שהפכו למקצוענים וישבו איתם בבתי הקפה באמצע השבוע, כיום בסגל של הקבוצה רק שני שחקנים שגדלו במועדון, קלמי סבן ורביד גזל, כששניהם חזרו לקבוצה לאחר שנים רבות בניכר וקבוצות רבות ברקורד. "לשחקני בית חשוב לשמור על הבית ולא להפסיד מול הקהל הביתי שאיתו הם גדלו כל חייהם", מסביר כהן. "היום בנתניה יש בעיקר שחקני חוץ וזרים, שלהם זה פחות משמעותי. להם זה פחות משנה אם הניצחון הוא בבית או בחוץ".

"המיתוס של נתניה נשבר", קובע לביא ואולי מסכם את הכל. "כבר לא מפחיד להגיע לקופסא, הקבוצה כבר לא בונה על נקודות בבית לפני תחילת העונה והשחקנים לא נותנים מעצמם יותר בבית. נתניה גם בכלל לא משכנעת בבית, הקבוצה ניצלה השנה כל פעם מהפסדים בדקות האחרונות ואין שום הילה מסביב לאיצטדיון". אבי סטרול חושב ש"אמנם הבית של נתניה הוא כבר לא מבצרה, אך קשה לבוא בטענות לקבוצה שזוכה בשתי סגנויות רצופות ורצה בצמרת גם השנה. אבל אולי באמת עם בית חזק כמו פעם, נתניה לא הייתה רק מתמודדת לאליפות, אלא גם הפייבוריטית במרוץ השנה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully