בחזרה לשגרה

ראשי מנהלת ליגת העל עמדו בשבועות האחרונים על כך שמשחקי הכדורסל בליגת העל ישוחקו בכל מחיר, גם אם טילים נופלים באשקלון ובנהריה, גם אם הפועל ירושלים צריכה להמריא שעה אחרי המשחק לגרמניה וגם אם על הדרך בני השרון כמעט וקיפחה את חייה על-ידי פנאטים טורקים. מבחינת מנהלת הליגה, ההצגה חייבת להמשך. לכן זה כל כך אירוני שהמחזור העשירי ייזכר דווקא בזכות המשחק שלא שוחק בין חולון לאשקלון ופחות בגלל הכדורסל.

מכבי חיפה של העונה היא סוג של אשליה אופטית. מצד אחד, מול הקבוצות שנחשבות נחותות ממנה כמו עירוני אשקלון, הפועל חולון וגבעת שמואל, מצליח אבי אשכנזי לנצח משחקים בזכות ההגנה החזקה שלו. מצד שני, כשמגיעה הקבוצה למשחקים מול קבוצות ששוות אליה ברמה, ההגנה כבר לא מספיקה. כל שחקן שבנוי מספיק טוב מתחת לסלים גורם למשחק המתוכנן של חיפה להתפורר. על הנתונים הללו מצביעה היכולת של עידו קוז'יקרו בהפסדי הקבוצה שקולע 7 נקודות בלבד, לעומת 13 נקודות בניצחונות.

חיפה עדיין רחוקה מהליגה של מכבי תל אביב, וכל ניסיון להשוות אותה להפועל חולון מעלה חרס. במשחק הבכורה של חולון ביד אליהו בעונה שעברה, רק החטאה של טרה סימונס בשניות הסיום מנעה מחולון לנצח כבר אז, וסימנה את העתיד לבוא. אם המשחק של אתמול מסמן את העתיד לבוא, הרי שחיפה צפויה לספוג מכה כואבת גם בפיינל פור, אליו ככל הנראה תגיע בסופו של דבר.

אחת המטרות המרכזיות שאבי אשכנזי הציב בתחילת העונה היא גביע המדינה. את הפועל עפולה הם יעברו בקלות ביום רביעי, ולאחר מכן מחכה להם ההגרלה. אם ההגרלה תזמן להם את בני השרון או את הפועל ירושלים, יצטרכו שחקניו של אשכנזי להראות שהם מעל הרמה של האוהדים שלהם, שנשארו כנראה באולמות של הליגה הלאומית.

אבנר קופל הסתובב על הפרקט של אולם הפחים כאילו ברגע זה הגיעו הגראדים לפאתי תל אביב. המראה המודאג של קופל על הפרקט בחולון הצביע יותר מהכל על השכונה הבלתי נתפסת שהתגלתה אמש בליגת העל. בשנת 2009 לא הצליחו עובדי האולם בחולון, מנהלי אולם היכל נוקיה ועוד כמה אנשים שנכנסו לפרקט עם נקניקיות ופופקורן, לתקן סל פשוט. הבושה הגדולה היא לא העובדה שהסל נשבר, אלא שמערכת סלים חלופית לא הייתה בהישג יד.

זקני חולון ידעו לספר כי בתחילת שנות ה-90 נערך משחק בין הקבוצה למכבי ראשון לציון בהיכל בגן נחום. עם הפתיחה שבר אחד משחקני חולון את הסל, ובהתייעצות עם המשקיף הוחלט לבטל את המשחק. אז קם לו האוהד מישקה לפרדון, ביקש חצי שעה, נסע לאולם הפחים, פירק את אחד מטבעות הסלים, חזר לראשון, הרכיב לבדו את הטבעת והמשחק חודש. העובדה שאתמול לא היה בנמצא איש מקצוע אחד שיכל לתקן את הסל, מצביעה על העובדה שחזרנו 30 שנה אחורה.

ואם כבר חוזרים 30 שנה אחורה, על אבנר קופל ללחוץ על בית הדין המשמעתי של האיגוד לפסוק הפסד טכני לחולון. העובדה כי במנהלת רוצים לקיים משחק חוזר, נובעת בעיקר משיקולים מערכתיים. חוק ההיגיון קובע כי משחק שלא מתקיים בגלל רשלנות של הקבוצה המארחת, יסתיים בהפסד טכני של אותה קבוצה. מעניין מה היה דורש קופל אם הסל היה נשבר בשבוע הבא במשחק מול מכבי תל אביב.

בשני המשחקים האחרונים הצליחה מ.כ גבעת שמואל להפתיע את כולם. אחרי הניצחון על חולון - שעוד התקבל בהבנה מסוימת, הגיעה ההפתעה הגדולה בדמות ניצחון על גליל/גלבוע שהרחיקה את הגבעה מהפלייאוף התחתון. מעל כולם בולט בגבעה קורי קאר, האיש שהכריע את המשחקים האחרונים, "עם כל הכבוד על מה שכולם חושבים על גבעת שמואל, אתם בתקשורת לא נותנים לנו סיכוי כמעט בכל משחק", מאשים קאר. "אנחנו משחקים חזק, זה מה שאנחנו עושים שבוע אחרי שבוע. אמנם זה לא הכי יפה, אבל ככה אנחנו נשארים במשחקים, ומנצחים".

הנתון המדהים לגבי קאר הוא בעובדה שבכל שבע עונותיו בארץ הוא רשם מספרים יפים. אך למעט עונת 2004/5 לא היה דומיננטי כמו העונה, בגיל 33. "אני שומר על הגוף שלי, אני שחקן ורסטילי ומתאים את עצמי לכל מצב", מעיד על עצמו השחקן, "שנה שעברה הייתי כינור שני לסטיב בארט גוניור, והשנה אני מוביל. בכל שנה אני מוציא מעצמי כמה שיותר. הדבר החשוב הוא לדעת איך להכין את עצמך לתוך הקבוצה". 17 הנקודות ו-5.3 ריבאונדים של קאר עד כה מוכיחים שהוא מכין את עצמו מצוין.

אם יש מישהו שיכול להעיד על המצב הביטחוני הלא פשוט בישראל הוא קאר. "הייתי ברעננה בזמן אסון התאומים, בגליל בזמן שנפלו שם קטיושות, באשקלון בעונה שעברה, ובנהריה כשסיימנו את העונה והתחילה המלחמה", מספר השחקן שעבר יותר מלחמות מכל שחקן זר אחר בליגה. "יש לי פה משפחה וחברים ואני מבין את כל מה שקורה פה. מצד שני אני מבין את כל השחקנים שרוצים לעזוב. הם כמו אנשים מארצות הברית שלא גרים פה ורואים את התמונות בטלוויזיה. אולי עושים מזה קצת יותר ממה שזה עם התמונות הקשות, אבל 45 דקות נסיעה מגבעת שמואל יש מלחמה, ככה שאסור לזלזל בשום דבר".

הגיע הזמן שמישהו במשרד הפנים ירים את הכפפה ויסדר לקאר מה שמגיע לו מבחינה חוקית, אזרחות ישראלית, "התקשורת מעריכה אותי מאוד ומה שהבאתי את הליגה, אולי התקשורת תעזור לי להשיג את תעודת הזהות. הגשנו את בקשת האזרחות לפני 5 שנים כשהתחתנתי ואחרי 5 שנים לא אמורה להיות להם סיבה לדחות אותי, אבל יש הרבה דברים בפוליטיקה הישראלית שאני לא מבין, ואני מקווה שיום אחד אני אבין".

הקאמבק של המחזור שייך לעירוני נהריה שחזרה מפיגור 27 בראשל"צ כדי להשיג ניצחון רביעי העונה ושבוע של שקט ליעקב ג'ינו. בתחילת המשחק נראה היה כאילו נהריה הולכת לחטוף תבוסה. שני זרים על המגרש בלבד, 4 עבירות ברבע השני לארון מגי וניצן חנוכי, והחטאות ממצבים פשוטים גרמו לג'ינו להזדקן ב-10 שנים תוך מחצית אחת. הקאמבק החל כשהמאמן הרים את רביב לימונד מהספסל.

לתבוסה המסתמנת של נהריה היו מספיק תירוצים לגיטימיים. עוד לפני המשחק הם דיברו על כך שהמשחק הזה יוקרב על מנת שהם יוכלו להראות טוב יותר בהמשך הדרך, ואף דיברו שהמשחק החשוב באמת הוא בעוד שבוע מול קרית אתא, ושכחו שבדרך הם עוד צריכים לפגוש את בני השרון. למרות הכל, בנהריה עשו את הבלתי ייאמן וניצחו.

"אני לא יודע מה לומר, אלוהים היה בצד שלנו, אין לי מושג איך ניצחנו את המשחק. שיחקנו נורא בהתחלה, אבל כוח הרצון שלנו היה לצידנו והפך את המשחק", אמר ארון מגי ששיחק כאמור במשך כמעט 20 דקות עם 4 עבירות. מגי ביקש בשבוע שעבר לעזוב את ישראל בעקבות המצב הביטחוני, אבל גם אחרי הפסקת האש הוא לא מבטיח להישאר: "אני לא רוצה להגיב, אין לי מה להגיד על זה. אני שמח שהם הכריזו על הפסקת אש, זה הכל". קבוצות במזרח אירופה החלו להביע עניין בסנטר של נהריה, ואם הצעה כספית שתפצה את נהריה תגיע, מגי יעזוב ככל הנראה.

עופר ברקוביץ' שבר אמש את השיא שיצר בעצמו. בעונת 2005/6, הגיע גיא גודס עם מכבי ראשון לציון לגבעת שמואל המתאוששת. בתחילת המחצית השניה עלתה ראשל"צ ליתרון 30:56, ונראה היה שהמשחק נגמר. טימי באוורס, אורן אהרוני, ג'יי סטרייט ומשה ברנר לחצו על הדוושה, הפכו את המשחק והגבעה ניצחה אחרי שתי הארכות. את הגבעה אימן אז עופר ברקוביץ'...

אתמול נראה היה שברקוביץ' הבין לאיזה בור הוא הכניס את עצמו. כדורסל יש למכבי ראשון לציון, רוח לחימה גם, אבל בעיות פסיכולוגיות קשות מפריעות לכל זה להשתלב לכדי ארבעה רבעים טובים. גם בניצחונות על בני השרון ואשקלון היו לקבוצה נפילות קשות, שכמעט עלו לה במשחק.

בסיום המשחק היה נראה כי מי שלקח את ההפסד בצורה הכי קשה הוא הזר ג'יימס יוז, שנעמד כ-10 דקות על המרפסת של "בית מכבי" החדש ובהה באוויר. במסיבת העיתונאים לא ידע יוז להסביר את הנפילה של קבוצתו. נראה כי גם הוא יודע שאם ביכולת כזאת הקבוצה שלו לא מנצחת משחקים, כנראה שלא מגיע לה להישאר בליגת העל.