פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בשבח השנאה

        NFL : המשחק בין פיטסבורג לבולטימור (1:30 לפנות בוקר שני, ESPN) מפגיש יריבות מרות, מה שמבטיח קלאסיקה במיטבה

        פיטסבורג-בולטימור, רייבנס-סטילרס. איך שלא מסובבים את זה, מאיפה שלא מסתכלים על המשחק הזה, הולך להיות לנו גמר חטיבה ענק בלילה שבין ראשון לשני (1:30, שידור ב-METV, ב-ESPN ובערוץ הצרפתי FRANCE 2). שתי ההגנות הכי טובות בליגה נפגשות ראש בראש, הגנות שמשחקות באותה שיטה של 3-4 והמוטו שלהן הוא "ההתקפה הכי טובה היא ההגנה, כשרצוי שזה יכאב בדרך". כשלוקחים בחשבון שהקבוצות משחקות באותו בית ומתעבות אחת את השנייה, בכלל מקבלים מתכון מנצח. לפי מזג האוויר הצפוי יש סיכוי אפילו לשלג קל שיירד לפני ובמהלך המשחק ויהפוך אותו לקלאסיקה אמיתית. בקיצור- תשכחו מהצגה התקפית ותתכוננו לסופר קלאסיקו הגדול: פיטסבורג סטילרס נגד בולטימור רייבנס, פרק 3.

        פיטסבורג תומכת בהפלות

        הפילוסופיה של שתי הקבוצות זהה: בהגנה, כאמור, המטרה היא לתקוף את קוורטרבק היריב ולגרום לו לעשות טעויות, ובהתקפה המטרה היא לשחק על הקרקע כאשר המסירה רק משלימה. כשמדובר בשתי קבוצות כל כך דומות, לא מפתיע שהמשחק הראשון ביניהן העונה הסתיים בהארכה ובמשחק השני הטאצ'דאון המנצח (שלא היה, הכדור לא עבר את הקו!) הושג 45 שניות מהסיום. גם לא מפתיע שחלוקת הזמן בין הקבוצות היתה זהה כמעט לחלוטין: בשני המשחקים בולטימור החזיקה בכדור 62:44 דקות ופיטסבורג 63:21 דקות. רק ביארדים כוללים יש לפיטסבורג יתרון של 140 יארד, וגם זה רק בזכות הדרייב האחרון במשחק השני בין שתי הקבוצות, שארך 92 יארד.

        המפגש הראשון נערך בפיטסבורג בשבוע הרביעי של העונה, המשחק השלישי בקריירה של ג'ו פלאקו. הלחץ של הגנת הסטילרס עליו היה אדיר והם הגיעו אליו לא מעט פעמים, במיוחד הצמד הקטלני הריסון את וודלי, שחלקו ביניהם ארבע הפלות קוורטרבק מתוך החמש של הסטילרס, ואחד מהם היה משמעותי במיוחד כי הוא הוביל לפאמבל שהוחזר לטאצ'דאון. פלאקו סיים את המשחק עם 16 מ-31 ל-192 יארד, טאצ'דאון, פאמבל, וחמש הפלות. הוא רשם יארד אחד יותר ואיבוד כדור אחד פחות מביג בן שסיים עם 14 מ-24 ל-191 יארד, טאצ'דאון, חטיפה, פאמבל ושלוש הפלות. כפי שניתן לראות, גם בבולטימור לא נשארו חייבים, ניצלו את החולשה היחסית של קו ההתקפה ואת האיטיות של רות'לסברגר והגיעו אליו שוב ושוב.

        גם על הקרקע לא היתה יותר מדי התקדמות. הגנת בולטימור עצרה את רצי פיטסבורג על 24 ריצות ל-69 יארד. ווילי פארקר אמנם היה פצוע, אבל כפי שנראה מייד זה לא היה רלוונטי בכלל. מנגד, מקליין ומגאהי השיגו ביחד קצת מעל 100 יארד וממוצע מעט יותר טוב, של 3.3 יארד לריצה, אבל לא מספיק כדי להוריד את הלחץ מפלאקו. אגב, לפני המשחק התרברב הרוקי של פיטסבורג רשארד, כי יהיה הראשון שמשיג מעל 100 יארד על הקרקע מול הגנת הרייבנס. זה נגמר לפני המחצית בפציעה מסיימת עונה מהידיים של ריי לואיס. לא מכוונת כמובן, אבל זה מה שקורה למי שמדבר יותר מדי במפגשים בין הקבוצות, במיוחד כשהפנינים באות מפיו של רוקי. במשחק הזה בולטימור הובילה במחצית 3:13, אבל טאצ'דאון מהיר והחזרת הפאמבל העבירו את היתרון לסטילרס עד לסיום ב-20:20. בהארכה בולטימור קיבלה ראשונה את הכדור, לא הצליחה לזוז ופיטסבורג שקיבלה את הכדור במרכז המגרש הצליחה להגיע למצב של שער שדה וניצחון.

        המשחק השני התקיים בבולטימור בשבוע ה-15 כשתמונת המצב שונה לחלוטין. שתי הקבוצות היו עמוק בתוך מאבק הפלייאוף, ובתוך הבית לסטילרס היה יתרון של משחק אחד על הרייבנס והפסד היה מצמיד אותן בראשות הבית. שתי ההגנות הגיעו בטירוף למשחק, במה שבהחלט יכול להיות קדימון למה שנראה ביום ראשון בלילה. הרבה תיקולים כואבים והרבה דם רע היו שם. לפני המשחק טרל סאגס הבטיח לסגור חשבון עם היינס וורד שגם כך מכונה "אויב הציבור מספר אחת" בבולטימור. הפאנטר של הסטילרס הצליח לריב עם הקורנר המחליף פרנק ווקר שירק עליו. כן, זאת לא טעות, השנאה כל כך גדולה שאפילו הפאנטר הולך מכות. המשחק הקרוב בכלל יהיה מעניין מאד עבור ווקר לאור העובדה שהוא כנראה יפתח במקום סמארי רול הפצוע – צפו לחזיזים בינו לבין וורד כל פעם שהם יהיה אחד ליד השני.

        זה היה המשחק הגרוע ביותר של פלאקו העונה, ופה באמת המספרים נותנים את כל התמונה: 11 מ-28 ל-115 יארד, פאמבל, שני איבודים אוויריים ושתי הפלות. הוא הופל קצת פחות לדשא אבל הגנת הסטילרס אמללה אותו ממש. מנגד, לפארקר היה סתם עוד משחק אופייני מול ריי לואיס, אד ריד וטרל סאגס - 14 ריצות ל- 47 יארד אולי נשמעות קצת מעט, אבל בששת משחקי קריירה מול בולטימור זה תואם למה שהוא השיג, ממוצע של 44 יארד למשחק. משחק השיא היה בעונת הרוקי שלו, אז הוא הגיע ל-63 יארדים שלמים. 3:30 דקות לסיום עם כדור על קו השמונה יארדים שלו הגיע הרגע של ביג-בן. הוא הוביל את הקבוצה בדרייב מתודי ומדוייק. 7 מ-10 ל 89 יארד וטאצ'דאון אחד שלא היה בדאון שלישי מארבעה יארדים. לא שחסר משהו ביריבות בין הקבוצות, אבל תסמכו על החבר'ה הטובים בבולטימור שהם זוכרים טוב מאד את המסירה הזאת.

        אז מה צפוי לנו הפעם?

        בעיקר מה שהתרגלנו אליו עד עכשיו. הסטילרס שוב ינסו לרוץ, אבל יזכרו שבמקרה הצורך ביג בן כבר היה בעבר במשחקים האלה וגם ניצח את הרייבנס. בכלל, העובדה שבשני המשחקים הסטילרס היו בפיגור במחצית השנייה ובכל זאת יצאו עם ניצחון תיתן להם הרבה מאד ביטחון והם ינסו לשמור על תוכנית המשחק שלהם. עד היום הניסיון של פארקר מול הגנת בולטימור היה בעיקר כואב, אבל אחרי שהיה פצוע חצי עונה הוא מגיע מאד רענן, אחרי שני משחקים של מעל 100 יארד ואחרי שראה בשבוע שעבר את כריס ג'ונסון בורח לצדדים ונותן הצגה עד הפציעה. הבעיה היא שהפעם הרייבנס יגיעו מוכנים. הרייבנס ינסו גם הם להמשיך לרוץ, בידיעה שמצד אחד הם כבר עשו את זה מול הסטילרס, ומצד שני אם לא תהיה ברירה, פלאקו לא מפחד לזרוק לעומק כשצריך. הדרייב האחרון שלו מול הטייטאנס יכול מאד להיות דרייב מכונן מבחינתו. הוא פתח את המשחק כשהוא זורק רק בדאון השלישי, בהמשך הצליח למצוא חורים ולהשלים כמה מסירות ארוכות שהביאו נקודות, ובסיום הוא הוביל את הדרייב המנצח בלי להראות פחד.

        עדיין, עם האסטרטגיה הזאת יש להם שתי בעיות. הראשונה היא שלרון מקליין המצוין פצוע קצת בקרסול. הוא צפוי לפתוח אבל אם לא יהיה בריא במאת האחוזים, יהיה לו קשה מאד להתחמק מהליינבקרים של הסטילרס. הבעיה השנייה היא שפלאקו לא מדויק, במיוחד מול הגנה לוחצת. מול מיאמי הוא השלים ארבעים אחוז מהמסירות, מול טנסי חמישים אחוז. הוא אמנם משחק הרבה מעל הרמה שציפו מרוקי והוביל דרייב מנצח בטנסי, אבל יותר מדי פעמים במהלך המשחק הכדורים עוברים מעל הרסיברים שלו. למזלו הוא עדיין לא נחטף בפלייאוף, אבל עם עשרים מסירות מוצלחות מתוך 45 ניסיונות בשני המשחקים, החשש מטעות, במיוחד מול הגנה שכבר מכירה אותו ואמללה אותו פעמיים העונה, הגבוה.

        הבעיה הגדולה של הגנת הרייבנס היא העייפות והפציעות שמגיעות איתה. מאז המחזור השני בולטימור לא נחה וזה הולך להיות המשחק השלישי ברציפות שלה בפלייאוף, שיהיה גם הוא בחוץ. המשחק מול טנסי הראה מספר סדקים בהגנה הסגולה, כאשר הטייטאנס השיגו כמעט 400 יארד ואלמלא שלושה איבודי כדור, שניים מהם במצבים של לשים נקודות על הלוח, רוב הסיכויים שהמשחק היה נגמר אחרת.

        אחרי המשחק האחרון מול טנסי, הרייבנס יצאו עם מספר פציעות, שהבולטות ביניהן הן הכתף של טרל סאגס ומתיחה במפשעה של סמארי רול. סאגס לא יהיה מאה אחוזים, אבל רוב הסיכויים שהוא לא יחמיץ את משחקו הראשון בקריירה דווקא במעמד הזה. המשמעות היא שבולטימור עלולה לאבד את הפאס-ראשר הכי טוב שלה, שהפיל פעמיים העונה את רות'לסברגר, פעם אחת גרם לו לפאמבל ועוד פעמיים הגיע אליו בלי להשיג בסוף סאק. פיטסבורג, מנגד, הרבה יותר רעננה אחרי שנחה יחסית מול סן דייגו והיה לה גם שבוע חופש. בשל כך, חץ היתרון מצביע עליה.

        ובשורה התחתונה?

        ההיסטוריה של הליגה עם פיטסבורג. רק פעם אחת בעבר נפגשה ההגנה מספר אחת בליגה עם ההגנה מספר 2. אז ההגנה מספר אחת של דאלאס ניצחה בחוץ את ההגנה מספר 2 של הראמס 0:28, אם כי במחצית התוצאה היתה עדיין 0:0. אגב, אותה דאלאס הפסידה בסופרבול לפיטס בורג. הפעם ההגנה מספר אחת של הסטילרס מארחת. כמו כן, בהיסטוריה של הליגה הגיעה רק פעם אחת המדורגת מספר 6 לסופרבול. זאת היתה ... פיטסבורג ב-2005. המאזן ב-13 מפגשים בין הסטילרס לרייבנס: 4:9 לקבוצות הביתיות, ועל כל זאת יש להוסיף, כמובן, את העובדה שמאמן רוקי או קוורטרבק רוקי מעולם לא ניצחו שני משחקים בחוץ בפלייאוף. כמובן, עד שהגיעו הארבו ופלאקו. העניין הוא שהתאוריה עובדת רק בתאוריה, במיוחד במקרה של בולטימור. הגנת הרייבנס קצת נחלשה, אבל אפילו אם סאגס לא יהיה מאה אחוז הוא ישחק, כשאיבודי הכדור של הסטילרס יגיעו. ניצחון לבולטימור.