סר המלחמה

יום לפני גמר גביע אירופה למחזיקות גביע בין ריאל מדריד לאברדין ב-1983, ניגש מאמן הקבוצה הסקוטית, אלכס פרגוסון, לאלפרדו די סטפאנו הגדול, שהדריך את האימפריה מבירת ספרד, והגיש לו בקבוק וויסקי. את המחווה הזו, הסביר שנים לאחר מכן, עשה כדי להראות לדי סטפאנו כמה הוא ואברדין מתרגשים מעצם המפגש עם חלוץ העבר הגדול ושחקניו וכך לנסות לגרום לו לשאננות.

אי אפשר לבחון במספרים עד כמה הפעולה של פרגוסון עזרה לקבוצה שלו, אבל מעבר לקנס הקטן הכרוך בקניית בקבוק וויסקי טוב, היא בוודאי לא הזיקה. אברדין הדהימה עם 1:2 אחרי הארכה והניפה את הגביע על חשבון ריאל הגדולה. על אותו תרגיל חזר שמונה שנים מאוחר יותר, אז כמאמן מנצ'סטר יונייטד והפעם עם יוהאן קרויף, לפני מפגש מול ברצלונה בגמר של אותו מפעל. גם בפעם הזו פרגוסון סיים כמנצח.

יותר מרבע מאה עברה, 25 שנים בהן מלבד התארים שאסף, צבר פרגוסון גם תואר סר ומוניטין של גאון פסיכולוגי. אחרי שהעלה את די סטפנו לקורבן, המשיך המאמן הסקוטי לעשות זאת שוב ושוב ומרבית תשומת הלב בתחילת השבוע האחרון הוענקה למלחמה פסיכולוגית חדשה שלו, הפעם מול מאמן ליברפול, רפא בניטז.

על פניו נראה היה שההתקפה משולחת הרסן של המאמן הספרדי על שכנו לצמרת הליגה האנגלית ("פרגוסון הוא המאמן היחיד שלא מוענש בעקבות ביקורת על שופטים" ועוד טענות דומות) הגיעה משום מקום. "הדבר המוזר הוא שפרגוסון אף פעם לא תקף את בניטז", כתב דניאל טיילור ב"גרדיאן" והוסיף: "אולי זה מה שבניטז לא אוהב. מי יודע? נסתרות הן דרכי הפרגוסון".

ואולי ההתעלמות הזו היא באמת מה שבניטז לא אהב. כשפרגוסון התראיין לפני תחילת העונה, הזכיר ג'ונתן נורת'קרופט מ"הטיימס", הוא דיבר על צ'לסי ועל ארסנל, הוסיף קצת על טוטנהאם והתעלם כמעט לחלוטין מליברפול. לעומת זאת, כשהתבקש להתייחס לקיץ שעבר על הכדורגל האנגלי, ציין ש"ההפתעה הגדולה ביותר של חלון ההעברות הייתה הרכישה של רובי קין תמורת 20 מיליון ליש"ט".

בראיון כביכול שגרתי שפורסם לא מזמן במגזין הרשמי של מנצ'סטר יונייטד, החל הסקוטי ללחוץ קצת יותר והעלה את שאלת התפקוד של ליברפול תחת הלחץ העונה. הוא לא כיוון את דבריו לבניטז, הוא לא כיוון אותם למוליכת הטבלה, אבל הוא ידע שאנשיה יקראו את הדברים ושהאפקט יושג. אז אולי נסתרות הן דרכי הפרגוסון, אבל בעיניו הן ברורות והוא מודד אותן היטב.

המלחמה הפסיכולוגית של פרגוסון עם רפא בניטז היא, כאמור, אחת מיני רבות בקריירת האימון הארוכה של הסקוטי. עם זאת, נראה שפרגוסון נוקט בטקטיקות שונות ומגוונות עם כל יריב אותו הוא בוחר, ומסתבר שאת הספרדי הוא הצליח להצית כמעט בלי לומר דבר. הפעם המוניטין שלו הספיק.

"הטריקים הפסיכולוגיים הפכו לחלק כל כך בלתי נפרד מפרגוסון, שאנחנו כבר מצפים להם בצורה קבועה בתקופה שאחרי חג המולד", כתב סם וואלאס ב"אינדיפנדנט", בעיצומו של הקרב בין המאמן הסקוטי לארסן ונגר ב-2005, במסגרתו מאס הצרפתי במלחמה שהוא ניהל מול עמיתו מאז 1997 והצהיר ש"אני לא מתכוון לענות יותר לשאלות על האיש הזה".

בניטז הכיר היטב את המוניטין של פרגוסון ונראה שהוא המתין והמתין ללוחמה הפסיכולוגית המפורסמת שלו. כשזה המשיך להתעלם, הספרדי פשוט התפרץ ופתח את המערכה בעצמו. בניגוד למאבקים המפורסמים שלו עם ונגר ומוריניו, שדווקא נהנה מאוד מכל הרעש בזמנו באנגליה, הפעם פרגוסון נקט גישה אחרת לקראת יריית הפתיחה.

"בשנים האחרונות פרגוסון נוקט בטקטיקה של טפטופים", הסביר דניאל טיילור ב"גרדיאן", "הוא שלח רמזים לליברפול דרך המגזין של מנצ'סטר יונייטד, והביע את הפתעתו מצירופו של רובי קין תמורות 20 מיליון ליש"ט. צירוף מקרים? אף פעם אל תזלזלו בפרגוסון, מדובר בתלמיד אדוק של הטבע האנושי".

האפקט הראשוני אחרי אותה מסיבת עיתונאים של בניטז הייתה בעיקר הרמת גבה מכיוונה של התקשורת האנגלית, שבימים האחרונים ציירה את מאמן ליברפול ככמעט תמהוני, שאיבד את דעתו ושאולי מתקשה לעמוד תחת הלחץ של הולכת הליגה האנגלית לאורך חודשים ארוכים.

פרגוסון הוא אמנם מאמן ותיק שהיה כאן עוד בימים בהם לא היה אינטרנט, אבל הוא יכול להעביר הרצאות שלמות ומרתקות על השימוש בתקשורת כעוד כלי בדרך לניצחון. כמעט כל צעד שלו מדוד, דברים שהוא אומר מקבלים לעתים משמעות מאוחר יותר ועקיצות קטנות לאורך זמן גורמות לפיצוץ גדול בצד השני. לעומת המאבקים העקשניים והקולניים עם ונגר ומוריניו או לבישת גלימת האנדרדוג הביישן עם די סטפנו, ההצתה האיטית של בניטז לא הייתה הפעם הראשונה בה הסקוטי משתמש בשיטה הזו.

בינואר 1996 הוליכה ניוקאסל את טבלת הפרמיירליג בפער של 12 נקודות על פני יונייטד. האליפות נראתה בכיס של הג'ורדיז כשפרגוסון החל לנסות ולהמריץ את היריבות של ניוקאסל כמעט מדי שבוע ולהפעיל לחץ על הקבוצה מצפון מזרח אנגליה. קווין קיגאן, שאימן אז ניוקאסל סופר אטרקטיבית, ראה, שמע ושתק עד שברגע אחד, אחרי שהיריבה מהמערב כבר חלפה על פני קבוצתו, התפרץ מול המצלמות של "סקיי" בשידור חי ורשם חצי דקה שהפכה למזוהה איתו לא פחות מההישגים הגדולים אליהם הגיע כשחקן.

נאום ה-"!I'd love it if we beat them! Love it" נבחר למקום ה-17 ברשימת 100 הרגעים הגדולים של הספורט הבריטי בכל הזמנים שערכה רשת הטלוויזיה צ'אנל 4 והיום הוא משמש כקאלט אנגלי במיטבו, אבל הוא גם חשף את הלחץ האדיר שהפעיל פרגוסון על ניוקאסל לאורך כל העונה. קיגאן החזיק בבטן והתפרץ מחזור אחד לסיום העונה, כשקבוצתו מפגרת בשתי נקודות מאחורי יונייטד, אבל עדיין מחזיקה בסיכוי לזכות באליפות. במשחק האחרון סיימה ניוקאסל ב-1:1 ביתי בלבד מול טוטנהאם.

ההתפרצות של בניטז כנגד פרגוסון גרמה לכך שבאנגליה שואלים בימים האחרונים בעיקר אם הספרדי הוא גאון או שהוא קווין קיגאן הבא בכל הקשור לעמידה תחת הלחץ של מנצ'סטר יונייטד. כתוצאה מהפיכתו לשוטה הכפר של השבוע הספרדי כבר ניזוק. מאז מסיבת העיתונאים שלו בניטז נאלץ להגן על דבריו שוב ושוב ולהסביר פעם אחר פעם שהוא לא חושב שהדברים שלו הפעילו לחץ נוסף על מועדון ענק, שסוחב על כתפיו נטל הולך ומכביד של 19 שנים ארוכות ללא זכייה באליפות.

ופרגוסון? למרות שהוא לא אמר הרבה, כותרות שונות באנגליה בימים האחרונים קראו "פרגוסון תבע קורבן חדש", "פרגוסון מנצח בסיבוב הראשון של קמפיין ארוך", ו-"אלכס פרגוסון: המאסטר של המשחקים הפסיכולוגיים (mind games)". ליברפול טובה ויציבה, היא מוליכה את הטבלה והיא מועמדת לאליפות, אבל לפחות מבחינת המטרים הראשונים של מרוץ הראש בראש שלו מול רפא בניטז העונה, נראה שאלכס פרגוסון השיג ניצחון נוסף.