רכישת מנצ'סטר סיטי לפני ארבעה חודשים על ידי טייקונים מאבו דאבי, סימנה בעיני רבים התעניינות מחודשת של בעלי הון בתעשיית הכדורגל שמושכת 660 מיליון צופים במאה מדינות. השבוע הראשון של ינואר הראה לכולם עד כמה המצב הכלכלי העולמי גרם לכך שבעלות של קבוצות כדורגל בדרגה זו הפכה לשברירית.
מייק אשלי, הבעלים האוונגארדי של קבוצת הקמעונאות Sports Direct, הגיע למסקנה כי יש סיכויים אפסיים למכירה מהירה של ניוקאסל. ביורגולפור גודמונדסון, היו"ר הקודם של הבנק האיסלנדי "לנדסבאנקי" שהתמוטט, הודיע כי הוא שם את ווסטהאם על המדף למכירה מהירה. בארסנל, לליידי נינה סמית' יש אצטדיון חדש של 60,000 מקומות, אבל מודל עסקי הנשען על הלוואות. סמית' אמרה כי אינה בטוחה עתה אם תוכל להמשיך להחזיק את הבעלות על הקבוצה.
יכול להיות שאנו נכנסים לעידן שמסמן עבור הכדורגל הבריטי את החזרה לשפיות כלכלית, לפחות בסעיף ההוצאה של רכישת שחקנים בסכומי עתק והמרתם בשחקני בית בעלות נמוכה יותר. יש לכך סיבה הגיונית: שיטות האימון האירופיות, שאומצו לפני עשור באנגליה, גורמות לכך שצומח דור שלם של צעירים אנגלים בעלי גישה לוחמנית ויכולות טכניות משובחות, אותן טיפחו מגיל צעיר.
שחקנים דוגמת ג'ו באקסטר (בן 16, אברטון), ג'ון בוסטוק (16, טוטנהאם), פביאן דלף (18, לידס יונייטד), ויקטור מוזס (17, קריסטל פאלאס), מייקל מנסינה (20, צ'לסי), פרדי סירס (18, ווסטהאם), דני וולבק (17, מנצ'סטר יונייטד) ואחרים גדלו במתקני אימון ברמה הגבוהה ביותר, ולא איבדו מהנחישות שכל כך מאפיינת את השחקן האנגלי.
רק האוהדים נשארו
ההתרגשות באנגליה מהדור הבא ניכרת בעיקר בקרב אוהדי ארסנל. הקבוצה הבוגרת האפרו?צרפתית של ארסן ונגר מגמגמת בליגה, אבל הקבוצה השנייה שלו, קבוצת הנוער שאותה הוא מעלה למשחקי גביע הליגה, מלאה בשחקנים בריטים צעירים שפירקו את הקבוצות החזקות ביותר של וויגאן ושפילד יונייטד, בהם ג'ק ווילשר (16), ארון ראמזי (17), גאבין הויט (18), ג'יי סימפסון (19), קיירן גיבס (19), מרק רנדל (19) והנרי לאנסבורי (18).
"אם פאביו קאפלו רוצה לראות מבחר גדול של שחקנים אנגלים, הוא יכול לבוא למשחקי גביע הליגה שלנו", אמר ונגר. עכשיו האוהדים של ארסנל מצפים לראות גם בקבוצה הבוגרת יותר שחקנים אנגלים.
"זה נחמד שיש כדורגלן עם שם אנגלי כמו ג'ק ווילשר", כתב מיילס פאלמר, הגורו של אוהדי ארסנל, בבלוג שלו ANR. "כבר נמאס לי משחקנים עם שמות כמו ג'ון אובי מיקל או אובי ואן מקוובי, או עמנואל פוגאטץ, דניאל אגר ודירק קויט. ג'ק ווילשר זה שם מרענן. זה נשמע כמו שם של טייס בחיל האוויר של הוד מלכותה. זה אולד סקול ואני אוהב את זה!".
קבוצות סוגרות את הארנק בחלון ההעברות, הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא רומן אברמוביץ' שעסקיו נפגעו קשות בשל המשבר העולמי, אבל לא רק אצלו מהדקים חגורות. פורטסמות' מרוששת ותמכור שחקנים כדי לממן קניית חדשים, וכך גם קבוצות רבות נוספות בפרמייר ליג, שלא יבצעו רכש ויחפשו הזדמנות למכור כוכב או שניים. באנגליה התחושה היא כי נשארו רק האוהדים והטייקונים הלכו או שהם קרובים לפרוש מהכדורגל.
עם המצב הכלכלי מסתמנת תמורה: בעידוד הממשלה הבריטית החל מסע של השבת הכדורגל לבעליו האמיתיים, לאוהדים. גם בקבוצות עצמן חל שינוי בתפיסת הניהול - יש להשקיע הרבה יותר מבעבר בשיווק.
מאז ומעולם היה הכדורגל מוצר תרבותי שאינו דומה לכל שאר המוצרים. ייחודו היה בכך שמעולם לא התקיימה חציצה של ממש בינו לבין אוהדיו, קסמו היה נעוץ בין השאר בדיאלוג הפתוח הנמשך בינו לבין האחרונים, בכל מקום בו הם נמצאים. ההון הגדוש של הברונים החדשים איים על תכונותיו הסגוליות של המשחק הזה, שהזיקה אליו (במאמרו של ביל שנקלי, המנהל האגדי לשעבר מליברפול) אינה עניין של "חיים ומוות, אלא הרבה מעבר לזה".
* מיכאלה אלרם שימשה כיועצת שיווק לדירקטוריון מנצ'סטר יונייטד והיא חברת סגל במרכז ללימודים אקדמיים.