דרק א', דרק ב'

"הדמעות פרצו באופן טבעי, כבר לא יכולתי לשלוט בהן ובדרך כלל אני שומר את הרגשות לעצמי. זה רק מראה כמה המועדון הזה חשוב לי, ולא רק לי. אני זוכר את הפרידה שעשו לשחקנים אחרים שעזבו כמו פביאני והברזילאים. כשהם בכו והסתכלתי על זה מהצד זה היה נראה קצת מצחיק, עכשיו אני מבין בדיוק מה הם הרגישו באותם רגעים".

לא קשה להבין מי אחראי לציטוט. דרק בואטנג נפרד השבוע מבית"ר ירושלים, אירוע שסיים עידן מיוחד מאוד בתולדות המועדון, עידן בו בית"ר גילתה עליונות על הליגה. בראיון פרידה לאתר האוהדים בית"ר.נט מספר בואטנג על הפרידה מהליגה בה הוא שלט בשנתיים האחרונות והקשיים בחצי השנה האחרונה. "הפרידה לא הייתה קלה בשבילי, אבל אני בשלב בקריירה שבו הייתי חייב לעשות את הצעד הזה", הוא מספר. "להחלטה שלי לעזוב היו כמה סיבות, אבל הסיבה העיקרית הייתה ההפסד לויסלה קרקוב. אחרי שהובסנו בפולין, הרגשתי שמיציתי את עצמי בליגה הישראלית. הכל התפוצץ לי ברגע אחד בפנים, אתה מבין פתאום שהובסת ושכל השאיפות שלך להצליח באירופה הסתיימו.

"כשחזרתי לישראל, ידעתי שלא רק עבורי, אלא עבור כל הקבוצה - כל התקוות התנפצו. אתה צריך להבין שאחרי שתי אליפויות אתה מרגיש שהזירה המקומית קטנה עליך ואז אתה מנסה להוכיח את עצמך באירופה. ואז מגיע המשחק בקרקוב ואתה מבין שאתה כל כך רחוק מזה. מהנקודה הזאת אני חושב שהכל קרס, ולא רק עבורי. לא הצלחנו לחזור לעצמנו, איבדנו את הכוח שהיה לנו, וגם מצב הרוח והשמחה שהיו לפני זה נעלמו. ברגע הזה הבנתי כבר שהסיפור שלי בבית"ר קרוב לסיום.

"באמצע חודש אוגוסט התחילו הדיבורים עם קלן. כבר כששיחקתי במונדיאל בגרמניה הבנתי שהיעד שלי הוא להגיע ולשחק שם. כבר הייתי קרוב לסגור הכל בתחילת העונה בקלן, אבל אז קיבלתי מבית"ר מסר שהם רוצים אותי ובגלל שהיה לי כל כך טוב כאן החלטתי להישאר. שמעתי אז את כל הדיבורים על המצב של ארקדי גאידמק, אבל אמרתי לעצמי שעדיף לחכות עד שהכל יתבהר. אחרי הבחירות הבנתי שגאידמק לא יישאר בבית"ר. יש לי חברים טובים שמעדכנים אותי בכל מה שקורה והבנתי שהמצב יהפוך רק ליותר קשה. ואז התחלתי לשמוע גם שהמועדון רוצה למכור אותי בשביל לחסוך כסף. בסופו של דבר הגענו להחלטה משותפת שכדאי שאני אעזוב. אם לא היו את כל סימני השאלה מסביב לקבוצה, הייתי נשאר עד סוף העונה, אבל כשאתה רואה שהמועדון לחוץ למכור אותך - וגם אתה מבין שמבחינה מקצועית אתה רק תחזור לאחור - אתה מקבל את ההחלטה. כשטסתי לחופשת המולדת בשבוע של המשחק מול מכבי חיפה, הבנתי שזהו - עבורי התקופה בבית"ר הסתיימה".

"כבר כשנחתתי בישראל אמרתי שאני לא קשר אחורי וזה תפקיד שנתנו לי רק כאן. תמיד שיחקתי קשר התקפי, משהו בסגנון של פאבריס פרננדס", מספר בואטנג לבית"ר.נט. אלא שלמרות שלא שיחק בתפקיד הטבעי שלו, בואטנג נראה בשנתיים הראשונות שלו בישראל כמו שחקן בוגרים בליגת נוער. עכשיו, אחרי שעזב, הרבה יותר קל לו לשחרר את הרשמים החבויים שלו מהליגה הזו. "השנה הראשונה כאן הייתה מדהימה. לקבוצה היו את כל התנאים להצליח וגם היה אפשר לראות את זה. אבל איפשהו הכדורגל בישראל וגם בבית"ר ירושלים תקוע וייקח לו הרבה זמן להגיע לרמות של הליגות הבכירות באירופה. באימונים הראשונים שלי בקלן ראיתי את ההבדלים, זה מתחיל במגרשי אימונים, בחדרי הלבשה, במתקנים של הקבוצה וגם בעבודה באימונים. אני זוכר שאלברמן אמר לי שהוא היה בהלם בשבוע הראשון שלו בגרמניה, גם אני הרגשתי את זה. בשביל להגיע לרמה גבוהה יותר בית"ר ירושלים צריכה לעשות כמה מהלכים, כמו, למשל, לבנות מתקן אימונים ברמה גבוהה יותר, להציב מטרות גבוהות יותר בעיקר במפעלים האירופאים. לי אישית אין תלונות לקבוצה - מה שרציתי קיבלתי כאן, אבל היו הרבה דברים שלא נעשו, וזה חבל".

מן הסתם, בואטנג גם בחר את הרגעים הגדולים שלו בבית"ר. "היו הרבה רגעים כאלה אבל המרכזי היה הזכייה בדאבל. עשינו היסטוריה כשזכינו גם בגביע וגם באליפות. תתאר לך שעוד 30 שנה ישאלו מתי בית"ר זכתה בפעם הראשונה בדאבל ויגידו שאתה היית חלק מזה. כשאתה נחרט בדפי ההיסטוריה של מועדון - זה נחשב לרגע המאושר והשמח ביותר שיכול להיות".

בואטנג לא שכח את שער האליפות שכבש בעונה הראשונה, במשחק הרדיוס מול הפועל תל אביב בוינטר. "או, זה היה משחק שאני אזכור הרבה זמן. דקה 90 אני כובש ומשם אני רק זוכר שעמדנו מול 40 אלף אנשים שחגגו איתנו. זה היה הרגע הראשון הכי שמח שלי בישראל, הבנתי אז כמה אנחנו חזקים ואיזה תמיכה יש לנו מהקהל. עבורי זה היה השער הכי חשוב שכבשתי בישראל למרות שגם בלעדיו היינו זוכים באליפות".

בואטנג התייחס בראיון גם לטענות שלא התאמץ יותר מדי במהלך העונה הנוכחית. "היו משחקים שבאמת לא נתתי את המקסימום שלי, אבל בלי לפגוע באף אחד, בליגה כאן לא צריך לתת את ה-100 אחוז בשביל לנצח וכבר אמרתי את זה בעבר. כל פעם חברים היו באים ואומרים לי שאם אני רוצה אף אחד לא יכול לעמוד מולי, אבל אני התייחסתי לכל משחק אותו דבר וזה טבעי שיש משחקים יותר טובים ופחות טובים".

לסיום, בואטנג התייחס ליחסים המורכבים עם הקהל של בית"ר. "חשוב לי לומר שאני מאוד אוהב את הקהל של בית"ר. אף פעם לא היו להם בעיות איתי, ומהרגע הראשון שלי בישראל אהבתי אותם. היו כמה רגעים לא נעימים אבל אני מעדיף לשכוח אותם. אני בטוח שבית"ר תמצא 'ליצן' חדש, אולי אפילו קאלה, למרות שהוא נהפך להיות יותר מדי רציני בתקופה האחרונה. מי יודע, עידן ורד לקח לי את החולצה ואת הארונית, אולי הוא גם יחליף אותי כאיש המצחיק של הקבוצה".