הייזמן זה פאסה

מאז 2005 לא היה לנו משחק גמר כל כך מסקרן, כל כך מעניין וכל כך התקפי. הלילה (2:30, שידור ישיר בפוקס ספורט) תיפגשנה שתי הקבוצות הבכירות של אמריקה, הסונרס מאוקלהומה והגייטורס מפלורידה, המדורגות במקומות 1 ו-2 בהתאמה, למשחק הגמר של ה-BCS, אשר יכריע על זהות האלופה. זו גם תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששתי הקבוצות הללו – מהפרוגרמים הטובים באמריקה לאורך ההיסטוריה – ייפגשו אחת מול השנייה, ולראשונה מזה כמה שנים טובות, אף אחד לא יכול להגיד בוודאות מי תנצח.

ב-2005, באחד ממשחקי הגמר המרתקים אי פעם, התמודדו דרום קליפורניה וטקסס ברוז-בול על האליפות, אך למרות שוינס יאנג, אז הק"ב של טקסס, חרך את הגנת הטרוג'אנס מדרום קליפורניה בדרך לאליפות, היו אלו דווקא הטרוג'אנס שהיו הפייבוריטים, לאחר שזכו כבר באליפות שנתיים ברציפות (אחת משותפת) והובלו בידי שני זוכי הייזמן – מאט ליינארט ורג'י בוש. ב-2006 היו אלו הבאקאייז של אוהיו סטייט שעלו כפייבוריטים ברורים מול הגייטורס של פלורידה, שעלו למקום השני בדירוג ברגע האחרון, בזכות הניצחון של אוהיו סטייט על מישיגן (שהוריד את מישיגן למקום השלישי בדירוג האחרון). פלורידה עלו למגרש כמו חיות, ופירקו – הגנתית – את התקפת הבאקאייז, אותה הוביל זוכה ההייזמן טרוי סמית'.

בשנה שעברה, למרות שעלו לגמר עם שני הפסדים במאזנם, שיחקו לואיזיאנה סטייט מול הבאקאייז – להם היה הפסד בודד – ופירקו אותם לגזרים. באותה שנה, זכה בפרס ההייזמן שחקן צעיר (היה אז בשנתו השנייה בלבד) שעונה לשם טים טיבו – אותו טיבו ינסה להוביל את פלורידה הלילה לאליפות שנייה בשלוש שנים, ולמעשה להפוך את פלורידה למכללה המעוטרת ביותר בעשור האחרון (אם לוקחים בחשבון את שתי האליפויות הרצופות של קבוצת הכדורסל של המכללה). מולו יעלה לשחק ק"ב מבטיח לא פחות – זוכה פרס ההייזמן של השנה, גם הוא בשנתו השנייה, אשר מוביל את ההתקפה הטובה ביותר בהיסטוריה – סאם בראדפורד של אוקלהומה.

מעבר לקרב על האליפות, הולך להיות לנו הלילה גם קרב גדול על זכות התרברבות לגבי זהות החטיבה הטובה ביותר באמריקה. ה-SEC, אותה תייצג הלילה פלורידה, זכתה בשנתיים האחרונות באליפות, וזכתה להרבה כבוד מהפרשנים. מולה תעמוד נציגת הביג-12, החטיבה שהצליחה להסעיר את המדינה השנה כשהדיוויזיה הדרומית שלה הציגה תיקו משולש שהכריע את זהות הקבוצה שעלתה לגמר, אשר לקחה את האליפות לפני שלוש שנים (טקסס) ורוצה לקבל את הכבוד של החטיבה הטובה באמריקה, וכמובן, בל נשכח את הקרב על הקווים, בין שניים מהמאמנים הטובים ביבשת, כשלשניהם יש מה להוכיח. אבל קודם לכן, בואו נראה איך שתי הקבוצות הגיעו לגמר.

מאמן: בוב סטופס

מאזן: 1:12

מיקום: 1

ניצחונות בולטים: טי.סי.יו, סינסינטי, טקסס טק, אוקלהומה סטייט, מיזורי

הפסד: טקסס (מגרש נייטרלי)

שחקנים בולטים: סאם בראדפורד (ק"ב, סופמור), כריס בראון (רץ אחורי, ג'וניור), חואקין איגלאסיאס (רסיבר, סיניור), ג'רמיין גרישם (טייט-אנד, ג'וניור), מנואל ג'ונסון (רסיבר, סיניור).

התקפה: 562.1 יארד למשחק (1 באמריקה)

נקודות: 54 למשחק (1 באמריקה)

הגנה: 359.1 יארד למשחק (62 באמריקה)

ספיגת נקודות: 24.5 למשחק (92 באמריקה)

הסונרס של השנה הציגו את אחת ההתקפות המדהימות שנראו פה בשנים האחרונות. תחת הנהגתו של סאם בראדפורד הק"ב – סופמור בסך הכל – שכבר בשנה שעברה הראה שהוא קרוץ מחומר קצת אחר (הוביל את הליגה ברייטינג) והוביל את קבוצתו למשחק BCS דווקא בעונה שבה אף אחד לא ציפה ליותר מדי מהקבוצה. חבורת רסיברים מצוינת וקו הגנה מהמרשימים שנראו הובילו אותם למשחק העונה שלהם מול הלונגהורנס של טקסס בשבוע השישי שלהם (השביעי של העונה) ובעצם למחלוקת הגדולה שהגיעה בעקבותיו. הסונרס הפסידו בדו קרב מרשים לטקסס, וזכו במחוז בזכות הפסד החוץ של טקסס במגרשה של טקסס טק בשנייה האחרונה. הסונרס גם נהנו מן העובדה ששני המשחקים האחרונים של העונה שלהם שודרו בשידור חי ברחבי ארה"ב (וגם אצלנו), ובשניהם הרשימו בצורה יוצאת דופן, כשהביסו את טקסס טק בבית ואוקלהומה סטייט בחוץ.

התקפת הסונרס לא ירדה מ-60 נקודות למשחק כבר חמישה משחקים ברציפות (שיא שספק אם יישבר בשנים הקרובות), וגם בזה שלפניהם הם העמיסו 58 נקודות, והיא ההתקפה הפורייה ביותר בהיסטוריית המכללות. עד כמה הדיבורים על עזיבתו האפשרית של בראדפורד לדראפט ישפיעו על אינטנסיביות הקבוצה הלילה? לכאן או לכאן, אנו מאמינים שההשלכות יהיו חיוביות. אפשר לאהוב אותם, ואפשר גם לשנוא אותם – רק תשאלו את רן – אבל חייבים להודות שהם הגיעו למשחק הזה בזכות, למרות המחלוקת סביב הביג-12 דרום.

סאם בראדפורד, ללא ספק הכוכב הגדול של המכללה, ניצב במקום הראשון בטבלת הרייטינג בקרב הקוורטרבקים (186.3), במקום השלישי ביארדים למשחק (343.4) ושלא תטעו – מדובר כאן בבחור עם הרבה שכל בקודקוד – בכל זאת, הבחור הולך לצאת עם תואר בכלכלה. מאמניו ופרשניו מעידים עליו כעל אחד השחקנים החכמים ביותר שאי פעם נגעו בכדור, כשהיכולת שלו לקרוא הגנות ולהבין את שמתרחש על המגרש רק גוברת עם הזמן, וזה הולך להוות בעיה גדולה מאוד עבור הגנת הגייטורס.

על הקווים עומד בוב סטופס, אחד המאמנים הטובים בהיסטוריית המכללות, שמחזיק במאזן קריירה של 0.824, ארבעה משחקי אליפות בתשע עונות ויותר ותק על הקווים מאשר ליריבו מאייר. עם זאת, פרט לאליפות אחת, לפני שמונה שנים, בוב סטופס מצליח בשנים האחרונות להוכיח עצמו קצת כמו טוני דאנג'י – מאמן דגול שנופל חזק במשחקים הגדולים והחשובים. בארבעת משחקי הבול של ה-BCS האחרונים בהם אימן, קבוצתו הפסידה בכל משחקיה – ללואיזיאנה סטייט בשוגר בול של 2004, השפלה של 36 נקודות מידי דרום קליפורניה באורנג' בול של 2005, ההפסד לבויזי סטייט ב-2006, וההשפלה בידי ווסט וירג'יניה (תחת מאמן זוטר) בפיאסטה בול של אשתקד – כך שמאזנו של סטופס בפוסט-סיזן די הורס את המוניטין, שלא לדבר על שלושה הפסדים בארבעת המפגשים האחרונים מול היריבה מטקסס. זה עלול לעמוד לרועץ עבור הסונרס הלילה, אך בו זמנית גם לתת להם מוטיבציה שתגרום להם לעלות למגרש ברבאק.

מאמן: אורבן מאייר

מאזן: 1:12

מיקום: 2

ניצחונות בולטים: לואיזיאנה סטייט, ג'ורג'יה, פלורידה סטייט, אלבמה

הפסד: מיסיסיפי (בבית)

שחקנים בולטים: טים טיבו (ק"ב, ג'וניור), פרסי הארווין (מה הוא לא?, רסיבר, ג'וניור), ברנדון ספייקס (ליינבקר, ג'וניור), ג'פרי דמפס (פרשמן, רץ אחורי), אמאד בלאק (סייפטי, סופמור).

התקפה: 442.4 יארד למשחק (17 באמריקה)

נקודות: 45.2 למשחק (5 באמריקה)

הגנה: 279.3 יארד למשחק (7 באמריקה)

ספיגת נקודות: 12.8 למשחק (12 באמריקה)

נקודת המפנה של הגייטורס העונה הגיעה אחרי ההפסד הביתי באמצע העונה למיסיסיפי. טיבו, הק"ב הנהדר הזה, עלה לבמה כשדמעות בעיניו ולקח על עצמו את האחריות המלאה על ההפסד (אחרי שלא הצליח להמיר את הדאון הרביעי), והבטיח אינטנסיביות שלא נראתה לפני כן משאר חבריו לקבוצה. הבטיח – וקיים באבוהה. מאותו הרגע, הגייטורס פשוט דרסו, או במקרה שלהם – לעסו את כל מה שנקרה בדרכם, בין היתר את האלופה היוצאת לואיזיאנה סטייט, ואת הפייבוריטית של ה-SEC מתחילת העונה, הבולדוגס מג'ורג'יה, כשעל הדרך גם חוגגים מול היריבה המרה מהמדינה – פלורידה סטייט.

ההבדל, כנראה המשמעותי ביותר, בין שתי הקבוצות הללו, הוא שבעוד שאוקלהומה מציגה התקפה חסרת תקדים אך לצידה הגנה בסימן שאלה, הגייטורס מציגים קבוצה מאוד מאוזנת, כשההגנה שלהם היא מהטובות בליגה – 9 בטוטאל דיפנס, 6 בהגנת רד-זון, 5 בספיגת נקודות ושנייה בהגנת המסירה. אין ספק שהמשחק הזה, מול ההתקפה המפלצתית של אוקלהומה, הולך להיות המבחן והאתגר הגדול של העונה, אך מצד שני אנחנו מדברים על ההגנה הכי טובה – בהפרש ניכר – שאוקלהומה פגשה כל העונה, והגנה שהצליחה לחטוף כדור מהיריבה אחת ל-17 מסירות. בהתחשב בכך שהתקפת אוקלהומה איבדה רק שני פאמבלים העונה, ונחטפה רק 7 פעמים, זה הולך להיות מאצ'-אפ מעולה.

את הגייטורס מאמן כנראה המאמן שעלה לגדולה כמטאור הגדול של העשור האחרון. אורבן מאייר (מאזן 0.817) הגיע לפלורידה לאחר שהוביל את היוטס של יוטה לעונה מושלמת ב-2004 אחרי ניצחון על פיטסבורג בפיאסטה בול, וכבר בעונתו השנייה בפלורידה לקח אליפות, כשאז הק"ב המוביל שלו היה כריס ליק, ולצידו כבר התחיל לככב טיבו. להגיע למשחק האליפות פעמיים בתוך שלוש שנים זהו הישג שאין לזלזל בו, במיוחד לאור העובדה שישנו רק סיניור אחד ששיחק באותו גמר לפני שנתיים – כלומר הקבוצה עצמה צעירה מאוד, וזה רק מעצים את גודל ההישג. מעבר לכך, מאייר עצמו הצהיר שהדגש שהוא הולך לתת יהיה על מהירות, כששאיפתו היא להציג את הקבוצה הכי מהירה באמריקה. הדגש הזה הולך, כנראה, לעשות את ההבדל הלילה, לפחות בצד ההגנתי.

אוקלהומה

התקפה: לאט אבל מהר אבל בטוח

התקפת הסונרס, שהחלה במעבר להתקפת ספרד ונו-האדל בעונה שעברה, חייבת להציג איזון די מסובך – מצד אחד, רוב הנקודות של הסונרס נבעו מההתקפה שחלה את המהלכים שלה מהר מאוד, לפני שההגנה הספיקה להתארגן כפי שצריך, בין אם מדובר בחילוף שחקנים מתאים לצורך מערך מסוים, ובין אם פשוט בעמידה נכונה על המגרש. זוכרים את הטאצ'דאון של פייטון מאנינג לרג'י וויין מול סאן דייגו? בדיוק על זה אנחנו מדברים. התקפות מהירות. לאוקלהומה יש מספיק כלים התקפיים בשביל לשים לפחות 30 נקודות על הלוח, למרות חסרונו של דמרקו מוריי (פציעה) – ג'רמיין גרישם, מנואל ג'ונסון וחואקין איגלסיאס הם רסיברים בקליבר חזק וכריס בראון העמיס מעל לאלף יארד העונה, כך שהתקפה לא חסרה להם. האופנסיב ליין, שהיה בכמה רמות מעל לשאר העונה, יצטרך להמשיך לעשות את מה שעשה באפקטיביות רבה כל העונה – מצד אחד לתת מספיק זמן לבראדפורד מול הפאס-ראש של היריבה, ומצד שני לפתוח מספיק נתיבי ריצה עבור הרצים – כל זאת תוך התמודדות מול הדיפנסיב ליין של הגייטורס. מצד שני, ייתכן שאחת הסיבות שהגנת הסונרס מוטלת בספק היא העובדה שהתקפת הסונרס מהירה מדי עבורם, כך שהיא נמצאת המון זמן על המגרש, ובראדפורד יצטרך למצוא פיתרון התקפי שיאזן את זמן ההתאוששות של ההגנה עם זה של ההתקפה. במילים אחרות – אוקלהומה צריכה לשים הרבה נקודות, אבל לא מהר מדי.

הגנה: לענות למבקרים

אוקלהומה תהיה חייבת להראות לכולם שהיא עדיפה על שאר ההגנות בביג-12, ובעצם היא סוחבת על גבה את נטל ההוכחה כי אלו ההתקפות בביג-12 שכל כך מסוכנות, ולא שההגנות בחטיבה הזו הן יצור דמיוני א-לה חד-קרן. הגנת הריצה תהיה חייבת לעלות מדרגה אם ברצונה לעצור את המכונה האימתנית העונה לשם טים טיבו, ובכלל, העדיפות היא להחזיק את טיבו כמה שיותר זמן מחוץ למשחק. הבעיה היא, כפי שכבר ציינו, שיותר זמן על המגרש של ההתקפה מביא דווקא יתרון להגנת הגייטורס המהירה, החזקה ובעלת היכולת לגרום ליריב לאבד כדורים, ובלי דמרקוס גריינג'ר הדיפנסיב תאקל, זה הולך להיות קשה.

גם הקבוצה המיוחדת של אוקלהומה צריכה לענות למבקרים, אחרי שהיא הצליחה להיות מדורגת העונה 106 באמריקה בהגנה של בעיטות פתיחה (4 החזרות לט"ד), 83 בהרחקות, החטיאה 4 שערי שדה (מתוך 12 ניסיונות) וחמש בעיטות אקסטרה-פוינט. הלילה היא חייבת להיות מדויקת וממושמעת.

פלורידה

התקפה: לפרק את הביג-12

לגייטורס אמנם אין כלים התקפיים רבים ועמוקים כפי שיש לסונרס, אבל מצד שני יש להם את טיבו, שמסר העונה ל-28 ט"ד אל מול 2 חטיפות בלבד, ורץ לעוד 12. לצד פרסי הארווין בריא ובכושר משחק, חוליית רסיברים ממושמעת וסוללת רצים בלתי נלאית, לטיבו יש את כל הכלים לפרק את הגנת הסונרס באותה דרך שבה ווסט וירג'יניה – עם פחות כלים – פירקה את אותה הקבוצה בשנה שעברה. דומיניק פרקנס, הדיפנסיב בק של הסונרס כבר פתח במלחמה פסיכולוגית וטען שטיבו שווה פחות משלושת הק"בים הבכירים של הביג-12 (בראדפורד, קולט מק'קוי של טקסס וגרהאם הארל של טקסס טק) – טיבו רוצה נקמה, וכשטיבו מריח דם, טיבו שותה דם. הבעיה היא שלפעמים טיבו רוצה קצת יותר מדי, וכמו כל ק"ב שאתם מכירים – כשרוצים יותר מדי זה לרוב נגמר בחטיפה. טיבו יצטרך להישאר בפוקוס אב במוטיבציה. וזה דבר די קשה עבור ילד שרוצה להטיף מוסר נוצרי לכולם.

הגנה: ללחוץ – לא להילחץ

הבעיה הכי גדולה של הגנת הגייטורס תהיה התקפת הנו-האדל ספרד של הסונרס, שכפי שכבר ציינו, מתורגלת היטב בבלבול הגנות ופעולה מהירה טרם הספיקה ההגנה להיערך למהלך הבא. הגנת הגייטורס תצטרך לשמור על ריכוז מקסימלי לכל אורך המשחק, כי כל שנייה של היסוס עלולה לחזור כט"ד של בראדפורד לאחד מהרסיברים שלו. בנוסף, הקרב המעניין ביותר על המגרש הלילה יהיה כנראה הקרב בין האופנסיב ליין של הסונרס לדיפנסיב ליין של הגייטורס – ופה הגייטורס חייבים להיות עדיפים על הסונרס, להצליח להגיע לבראדפורד ולגרום לו לאבד את הכדור – הן אם בסאק והן אם בזריקה נואשת שתסתיים באיבוד, במיוחד לנוכח הסקנדרי האיכותי, שרשם 24 חטיפות השנה. או במילים אחרות – לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן, ומהירות.

מבחינת הקבוצה המיוחדת, הגייטורס במצב אופטימלי – מקום 8 בהרחקות והחזרת הרחקות, החטאה בודדת של אקסטרה-פוינט ושער שדה, וברנדון ג'יימס – איש ההחזרות של הגייטורס – כבר החזיר שתי הרחקות לט"ד ו-8 החזרות של מעל ל-30 יארד. כיסוי נכון, וכמובן מהירות, יעשו את ההבדל במשחק הזה.

אבל עזבו אתכם ניתוחים, הימורים, הסברים ושאר ירקות. הלילה, 2:30 שעון ישראל, שידור ישיר בפוקס ספורט (וכמובן גם בפאב הברון, מוהליבר 4, ראשון לציון) ייפגשו שני זוכי ההייזמן האחרונים לקרב ראש בראש של מסירות, ריצות ומכות איכותיות. אתם, כמובן, מוזמנים להצטרף לצפייה באחד הגמרים המרתקים אי פעם. טיבו נגד בראדפורד, מאייר נגד סטופס, פלורידה נגד אוקלהומה. הלילה. מיאמי. תהיה מלחמה. אופס, השורה האחרונה הייתה קצת לא במקום. עם תושבי הדרום הסליחה. יהיה פגז. אוף איתנו, שוב פעם? עם תושבי הצפון הסליחה. יהיה מכות. מה? טוב נו, עם תושבי המרכז סליחה.

יאללה נו, שיהיה לחיים!