פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חלוץ בודד

        כמעט כל קבוצות ליגת העל מחפשות רק דבר אחד בחלון ההעברות: חלוץ. כיצד נולד המחסור הנורא הזה בחלוצים ומי אשם, מחלקות הנוער או מאמני הבוגרים?

        הנה מבוא מקוצר לחלון ההעברות שיפתח בתחילת ינואר 2009: בית"ר ירושלים מחפשת חלוץ, מכבי נתניה מחפשת חלוץ, מכבי תל אביב מחפשת חלוץ, ומכבי חיפה והפועל תל אביב שוקלות לצרף חלוץ נוסף לסגל. בנוסף, גם בני יהודה, בני סכנין והכח עמידר חולמות על חלוץ זר, כשייתכן שיהיו קבוצות נוספות שיצטרפו למרוץ אחרי חלוץ חדש/נוסף.

        נכון, זה נראה מגוחך. מאיפה ימצאו כל הקבוצות חלוצים פתאום? השאלה המרכזית היא מהיכן נולד המחסור הזה בשחקני חוד. יכול להיות שזה בגלל מבול החלוצים הזרים הזולים שעברו כאן בשנים האחרונות, ואולי משום שבנוער מגדלים אותם להיות שחקני אגף או שלא מקפידים על טיפוח נכון של התפקיד. השאלה המרכזית היא האם הבצורת הזאת בגידול מבקיעים ישראלים הולכת רק להחריף.

        "הזניחו את טיפוח החלוצים בקבוצות הנוער בשנים האחרונות, וכבר לפני כמה שנים הבינו את הטעות", מספר נתי עזריה, פעם חלוץ מטרה קלאסי והיום עוזר מאמן מכבי נתניה שעבר בימים האחרונים על עשרות קטעי וידאו של חלוצים מרחבי העולם. "חלוץ טוב עושה את ההבדל בין קבוצה בינונית לקבוצה מצוינת. ההבדל בין בית"ר של השנה לבית"ר של השנה שעברה הוא רק רומולו. הוא לא היה הכי מהיר בעולם ולא ידע לעשות דריבל טוב, אבל הוא היה חלוץ 9 קלאסי".

        "לא עובדים עם הילדים"

        אז איך מאומה של חלוצים, שגיבורי התרבות שלה הם שייע גלזר, נחום סטלמך, מוטל'ה שפיגלר ואלי אוחנה הפכנו למדינה בלי חוד? "התשובה היא מאוד פשוטה – כמו שיש מאמן שוערים, כך צריך גם מאמן חלוצים", מסביר עודד מכנס, שכבש 196 שערים בליגה הבכירה. "להבקיע שערים זה משהו שאתה נולד איתו, אבל אף אחד לא עובד עם הילדים הכישרוניים על זה וזה פשוט מתבזבז. מה שלא לומדים בגיל 7-8 אי אפשר כבר ללמוד בגיל 17-18. צריכים לעבוד עם הסטרייקרים על מה יש לעשות בשטח של ה-30 מטרים מהשער ומה עושים ברחבה. בתוך רחבת ה-16 צריכים לדעת לעבוד כמו מכונה. כמו שבכדורסל שחקנים יודעים שאם הם בנקודה מסויימת בצבע הם חייבים לזרוק, כך גם חלוצים צריכים לדעת שיש נקודות ברחבה שמהן בועטים והכדור ייכנס. זה כבר לא רק טכניקה, מדובר בעניין מנטלי של קור רוח וצורת חשיבה שפשוט לא עובדים עליה עם הילדים".

        גם איתן מזרחי, מנהל אקדמית הנוער של בית"ר ירושלים, מסכים עם מכנס ומשתדל לשנות סדרי עולם בקבוצה בה הוא עובד. "אני לא משתמש במושג 'נולד עם', אבל חלוץ שהוא גולר בדרך כלל מחפש את העמדה הזאת ומתמצא ברחבה. המאמנים הגדולים אומרים שהתפקידים הכי חשובים במגרש הם השוער והחלוץ, מי שמציל ומי שכובש. חלוץ מרכזי מספר 9 הוא מיוחד, הכי קשה להתבטא שם מבחינת יכולת. אתה מול שני בלמים וקשר אחורי שתמיד מסביבך, והשחקנים שהם פחות חזקים מנטלית בורחים הצידה. ברגע שאנחנו מזהים חלוץ שנותן גולים, אנחנו כבר שמים דגש לשים אותו באמצע ולחשל אותו כמה שיותר, נותנים לו להתמודד במצבי לחץ ובונים את השחקנים מבחינה מנטלית".

        "חלוצים כמו אוחנה ומזרחי זה פאסה"

        אחד הקשיים המנטליים עליהם מדבר מזרחי, הוא המאבק מול החלוץ הזר שמגיע לקבוצה. לא מעט חלוצים צעירים לא שורדים את המאבק הזה ונעלמים. העובדה שתפקיד החלוץ המרכזי כל כך חשוב, הפכה את העמדה הזו לשמורה לזרים עבור רוב המאמנים הישראלים, שחוששים על מקומם. "גם החלוצים שגדלים כחלוצי רחבה בדרך כלל זזים הצידה כי מביאים זרים שיתנו גולים", מסביר מזרחי. "בכל הקבוצות יש חלוצים זרים. כשגדלים מספרי 9 אצלך, או שמזיזים אותם הצידה אם הם מוכשרים בעוד אספקטים, או שהם נעלמים. גם יצחקי וגם בן שושן היו בהתחלה מספרי 9, ועשו אותם שחקני כנף".

        צחי אילוז, פעם חלוץ רחבה מבטיח, היה חלק מהתסריט הזה בכל הקריירה שלו, עד שהידרדר לליגות הנמוכות ובגיל 28 החליט לפרוש מכדורגל ולהתרכז באימון ילדים ובכדורגל החופים, שם הוא מככב. "אני חוויתי את זה על בשרי בכל קבוצה בה שיחקתי. רק אורי מלמיליאן האמין בי בנתניה, אבל כשהוא הלך מיד הביאו זר על העמדה הזאת. ככה היה גם בהפועל חיפה ובהכח רמת גן". בחמשת המשחקים הראשונים שלו בהפועל חיפה כבש אילוז ארבעה שערים, מה שלא מנע מאלי גוטמן להביא חלוץ זר שתפס את מקומו. אילוז ביקש הבהרות מגוטמן, שאמר לו "חלוצים כמוך, כמו אלון מזרחי ואלי אוחנה זה כבר פאסה בכדורגל".

        "העמדה לא מתה, היא שונה"

        ואולי זו הבעיה האמיתית: בכדורגל כולו הולכת ונעלמת עמדת החלוץ הקלאסי. פרט ללוקה טוני בבאיירן, דרוגבה בצ'לסי ו-ואן ניסטלרוי בריאל, קשה להצביע על עוד הרבה חלוצי פיבוט דומיננטיים. במקום לגדל חלוצים, מטפחים חצאי חלוצים שעם הזמן לא עומדים בדרישות. "מספר 9 של פעם זה עבר, היום לא משחקים עם שחקן ציר נוסח אלי דריקס שעומד באמצע ונוגח", מסביר זאב זלצר, המנהל המקצועי והאחראי על מחלקות הנוער של הפועל פ"ת ועד לקיץ האחרון גם מאמן העל של הנבחרות הצעירות. "המשחק הוא אחר, שוטף ומורכב יותר. העמדה לא מתה, היא שונה, הכל תלוי בשיטות המשחק. היום כבר לא משחקים עם חלוץ אחד, פעם החלוץ היה עומד ומגביהים לו וזה שונה. משחקים עם שניים או שלושה חלוצים, החלוץ המרכזי הוא בדרך כלל עושה עבודה לשני הצדדים ועושה מסירות כפולות".

        "החלוץ היום הוא לא אחד שעומד למעלה ותפקידו רק לנגוח ולבעוט", ממשיך זלצר. "הוא צריך יכולת טכנית לעבור שחקן, לכדרר ולבעוט תוך כדי. אם נשים חלוץ מספר 9 קלאסי יהיה להגנה קל לשמור עליו, כי ההגנה גם הפכה לרב גונית יותר. פעם העימות היה של חלוץ מול בלם, היו מגביהים לרחבה ואם החלוץ היה מגיע הוא היה כובש. בכדורגל של ימינו, חלוץ שמשחק על שטח קטן לא מתאים. הכדורגל הפך למשחק מדעי ואסטרטגי, כשבכל פעם משפרים משהו באחד הצדדים ומנסים להתגבר עליו בצד השני של המגרש".

        "חייבים לחזור לבסיס"

        עם ובלי קשר למחסור בסקוררים, צחי אילוז הקים אקדמיה לחלוצים בבית"ר טוברוק, לשם מגיעים חלוצים מצטיינים מרחבי הארץ ועובדים אך ורק על סיומת, מנטליות והתמצאות ברחבה. "קטונתי מלהעביר ביקורת על מאמנים, אבל אם אגיע יום אחד לאמן קבוצה בליגות הבכירות, ראיית העולם שלי תהיה שונה מאוד ממה שיש כיום", אומר אילוז. "צריכים להשקיע יותר בישראלים צעירים, זה משתלם יותר לטווח הארוך מאשר להביא זרים. חוץ מזה, חייבים להבין שחלוץ לא יכול לרדוף כל היום אחרי המגינים ואז להגיע מרוכז למצב ברחבה ולכבוש. צרכים לדעת להקריב קצת ממשחק ההגנה בשביל ההתקפה. כמו שבזמנו נתנו לאייל ברקוביץ' פס ממשחק הגנתי, העיקר שיתן את התרומה שלו, ככה צריכים לעשות עם חלוצים. הרי כשיש חלוץ אימתני שלא יוצא מהרחבה, ההגנה נכנסת ללחץ ומתבלבלת, ובפעם אחת שהבלם יאבד את החלוץ זה גול. חייבים לחזור לבסיס, אין מה לעשות".

        איתן מזרחי בטוח שבשנים הקרובות יעלו מהנוער מספר חלוצי רחבה איכותיים, אך חושש פן יפגעו מהזרים והמאמנים. "למרות הכל, אני בטוח שזה יבוא ובגדול. יש היום ילדים בני 16-17 חזקים מנטלית, איכותיים ומוכשרים מאוד, מקצועניים אמיתיים שממוקדים בהצלחה, כך שאני צופה להם עתיד מזהיר".

        אפילו זלצר, שקבר את עמדת החלוץ הקלאסי, נשמע יחסית אופטימי. "נוסטלגיה היא דבר יפה אבל לא נכון. מתרפקים על העבר ועל התקופה הקדומה כי זה תמיד מרגיש נכון. פעם התרפקו על גלזר ורפי לוי, אחר כך על סטלמך ועל שפיגלר והיום על אלון מזרחי. המצב קצת שונה, כי יש גם זרים שלוקחים מקומות של שחקנים ישראלים, אבל יש לנו הרבה שחקנים צעירים מוכשרים שעוד יתנו את את הטון.

        "צריך קצת אורך רוח, לתת לצעירים במה. ככה נוצרים החלוצים הגדולים. בשנה הבאה הנושא ילך ויתפוס תאוצה כי לא יהיה הרבה כסף וקבוצות יצטרכו לבנות על תוצרת עצמית ולהצמיח חלוצים. אסור לשכוח גם שתהיה יותר בטן בליגה, עם 16 קבוצות לא יהיה פחד מתמיד ויתנו לשחקנים צעירים לשחק ולבוא לידי ביטוי. הכדורגל יחזור לשפיות".