מטלנובלה לסרט טרגי

"המצב במועדון הוא תכנית מציאות אחת גדולה", אמר בשבוע שעבר גורם בכיר במאיורקה ל"גרדיאן". אותו גורם התייחס לפיאסקו הניהולי-כלכלי שמאיים לרסק את קבוצתו הבאה של דודו אוואט. "מאיורקה היא קבוצה בחובות ובסכנה, קבוצה שהחליפה ארבעה נשיאים בשלושה ימים, אבל צברה שלוש נקודות בשמונת המשחקים האחרונים", כתב העיתונאי סיד לאו בבלוג שלו בעיתון הבריטי המכובד. בהמשך הוסיף לאו: "אם שופטים מועדון כדורגל לפי תוצאות, מאיורקה היא קבוצה לא טובה, אם שופטים לפי המצב הניהולי, מאיורקה היא אסון מהלך המטלטל בין יחסים רקובים, הבטחות מופרות, קבוצה שמתנדנדת על קצה השאול הכלכלי".

דודו אוואט, שלא באשמתו, הגיע למועדון במשבר. נגד הבעלים, ויסנטה גרנדה, מתנהל הליך משפטי של פשיטת רגל. אדמיניסטרטורים שמייצגים את הנושים של גרנדה מעורבים באופן פעיל בניהול של אחד מנכסיו, מועדון הכדורגל של מאיורקה. גם הבנקים צריכים לתת אישור לכל פעולה פיננסית שנעשית במועדון. מאיורקה נמצאת בעיצומן של שתי מלחמות קיום: האחת, מקצועית - מלחמה נגד הירידה לליגה השניה. השניה, ואולי החשובה יותר, היא ניסיון להימנע מפירוק.

אוואט ימצא עצמו בלב ליבן של שתי המערכות. הוא הובא על מנת להשאיר את הקבוצה בליגה, לא מעט בעקבות יכולת מחרידה של השוער הארגנטינאי, חרמן לוקס. אלא שבעוד חודשיים ייאלץ אוואט להתחרות על מקום בהרכב עם השוער הבכיר, מיגל אנחל מויה, שיחזור מפציעה. ועוד לפני כן, עתידה של מאיורקה יוכרע ב-30 בינואר. אם לא יימצא רוכש עד אז, המועדון עשוי למצוא עצמו בפני שוקת שבורה ואוואט ימצא עצמו שוב בסיטואציה בעייתית ברמה האישית.

אוואט עמד בשבועות האחרונים בפני דילמת אסיר. מצד אחד, הוא מחזיק בחוזה עד 2010 בדפורטיבו לה קורוניה, אך אין לו שום סיכוי לשחק בקבוצה כל עוד מיגל אנחל לוטינה הוא המאמן. מצד שני, הוא נתון לחסדיו של נשיא עקשן, אוגוסטו סזאר לנדוירו. אחד שאין לו כל בעיה להתעמר בשחקן עד שיקבל בדיוק מה שהוא רוצה - כמה שיותר כסף. היחסים הטובים של לנדוירו עם הנהלת מאיורקה הביאו אותו למכור את השוער לקבוצה מהאיים הבלריים, ולהתעלם מרצונו של השחקן לעבור לחיחון.

ויסנטה גרנדה הוא בעלים של חברת בנייה גדולה. החברה שבבעלותו מחזיקה למעלה מ-90 אחוז ממניות מועדון הכדורגל ריאל מאיורקה. המשבר הכלכלי העולמי, ובפרט המשבר בשוק הנדל"ן, הביא את גרנדה לפשיטת רגל. על פי פרסומים בספרד ובאנגליה, חובותיו של הבעלים נמדדים ב-700 עד 800 מיליון יורו, והוא נמצא בהליך משפטי בו הוא מבקש להכריז על עצמו כפושט רגל. כתוצאה מכך, אדמיניסטרטורים מטעם הנושים של החברה נכנסו לניהול השוטף של המועדון. כל מהלך אמור להתבצע באישורם.

על מנת לאזן את החובות הכבדים של המועדון, בוצעה בקיץ מכירת חיסול. 15 שחקנים שוחררו מהמועדון, כולל הכוכבים: בורחה ואלרו, ג'ונאס גוטיירז, אריאל איבגסה וחלוץ נבחרת ספרד, דני גויזה. הכסף שנכנס ממכירתם עזר לאזן את המצב במועדון, אך לא פתר אותו לחלוטין. הבנקים החרימו חלק מהסכומים לכיסוי חובות והם מחייבים את מאיורקה לקבל אישור לפני כל התחייבות כספית שהיא עומדת להיכנס אליה.

בעקבות החרפת המשבר הכלכלי, הודיע גרנדה ב-16 בדצמבר כי הוא מתפטר מתפקידו כנשיא המועדון, והציג את מחליפו, מתיאו אלמני. למחרת התחרט אלמני ומי שנכנס לנעליו הוא חואן אנטוניו ראמונל, איש עסקים ופוליטיקאי מקומי. האדמיניסטרטורים הטילו וטו על מינויו של ראמונל ובחרו כעבור יום במועמד משלהם: חואקין גרסיה, שישמש כנשיא הזמני של מאיורקה.

"היום, אנחנו עומדים בפני פתרון לבעיות של המועדון", אמר גרסיה לאחר המינוי. אלא שהמצב לא כל כך פשוט. בפני גרסיה עומדת משימה: עליו למצוא לקבוצה באופן מיידי רוכש או לכל הפחות מישהו שייקח על עצמו את תפקיד הנשיא וידאג לנושא ולהתחייבויות הכלכליות. הדד-ליין הוא ה-30 בינואר.

ה-30 בינואר הוא תאריך מפתח שישפיע על עתידה של מאיורקה. באותו יום צפויה פגישה של בעלי המניות שמטרתה לאשר את המינוי למחליפו העתידי של גרנדה. "אין תוכנית מגירה", פורסם בספרד. אם גרסיה לא ימצא רוכש למועדון, העניין יגיע לבית המשפט, והמועדון ייכנס להליכים של פשיטת רגל. על פי דיווחים בספרד, במידה וגרסיה ייכשל במשימתו, המועדון יחפש להיפטר מכל הנכסים, לשלם חובות לנושים, ויחל להתכונן לעונה הבאה. בליגה השניה.

עוד לפני שהרים ידיים והתפטר, ניסה גרנדה בעצמו למצוא רוכש למועדון. תחילה נוהלו מגעים עם המילארדר האנגלי, פול דייוידסון, שהסכים לרכוש את המועדון תמורת 38 מיליון יורו. בדיקת נאותות שבוצעה גילתה כי השווי האמיתי של מאיורקה נמוך בהרבה. דיווידסון נבהל. הוא ביקש להוריד את המחיר, ואחר כך התחרט והסכים לשלם את 38 המיליון. בסופו של דבר, ברגע שהגיע הדד-ליין, דייוידסון נעלם. גרנדה, שהצהיר כי מאיורקה ניצלה, נזרק לכלבים ופיטר את כל היועצים שטיפלו בעסקת המכירה.

בלית ברירה, פנו חברי הנהלת מאיורקה לפרדי שפרד להושיע את המועדון. שפרד הוא הבעלים לשעבר של ניוקאסל שזכור כזה שכינה את האוהדים: "עבריינים", נשים הוא השווה לכלבים ולאלן שירר קרא "מרי פופינס". בבעלותו של שפרד מספר נכסים באזור והוא נראה בהתחלה מעוניין לקנות. שפרד הציע מחיר נמוך מאוד - 5 מיליון ליש"ט בשלב הראשון ועוד 5 מיליון אם הקבוצה תינצל מירידה. העסקה, לפחות בשלב זה, התפוצצה.

כעת סומכים במועדון על חואקין גרסיה שיימצא את האדם שייקח על עצמו את עול המועדון. בספרד קיימת ביקורת נוקבת על דרך הניהול של גרנדה, שהביאה להתפרקות. גורמים בהנהלה רמזו אפילו לאי סדרים כספיים והתנהלות שערורייתית במשך השנים, ובמיוחד בחצי השנה האחרונה. במאמרו בעיתון "דיאריו דה מאיורקה", השווה העיתונאי מתיאס ואייס את גרנדה לנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש. ואייס כתב שדרך הניהול של השניים הובילה את מאיורקה וארצות הברית להתמוטטות. "בעוד ארצות הברית תשרוד אחרי בוש, אל תהמרו על התקומה של מאיורקה", כתב ואייס.

"ההיסטוריה תשפוט את ויסנטה גרנדה", טען נשיאה לשעבר של הקבוצה, גיז'רמו ריינס. "הבלאגן מחלחל לשחקנים ופוגע בשלווה", אמר ריינס בראיון ל"אס" לפני מספר ימים. ריינס התכוון למצבה הקשה של מאיורקה גם בצד המקצועי.

ב-26 באוקטובר גברה מאיורקה במגרשה 0:3 על אספניול, מאז השיגה הקבוצה שלוש תוצאות תיקו וחמישה הפסדים. הקבוצה ירדה למקום ה-17 עם 14 נקודות, נקודה יותר מאותה אספניול שנמצאת מתחת לקו האדום. לאוסאסונה האחרונה בטבלה יש רק שתי נקודות פחות. המצב המקצועי הקשה הוביל את ראשי המועדון לשקול את פיטוריו של המאמן גרגוריו מנזאנו, שמדריך את הקבוצה עונה רביעית ברציפות. בסופו של דבר, מנזאנו נשאר בתפקידו ומעמדו יציב בשלב זה.

מנזאנו נאלץ להסתדר עם סגל חלש בהרבה לעומת זה של העונה שעברה. המצב הכלכלי הקשה הביא, כאמור, לשחרור מסיבי של שחקנים מה"אונו אסטדי". מחליפים ראויים לא הובאו במקומם. למאיורקה ממוצע הצופים השני הנמוך ביותר בלה ליגה, אך האוהדים המקומיים מעורבים מאוד ודרשו לא אחת לאחרונה את ראשו של המאמן ושל הנשיא.

קצת היסטוריה: מאיורקה הוקמה ב-1916. ארון הגביעים שלה כולל גביע ספרדי אחד (2003) וזכייה בסופרקאפ הספרדי ב-1998. כמו כן, היא הגיעה לגמר גביע המחזיקות ב-1999 והפסידה ללאציו. פעמיים זכתה באליפות הליגה השנייה. הקבוצה, אגב, משחקת 12 שנים ברציפות בליגה הראשונה, ואשתקד סיימה במקום השביעי.

שני השחקנים שנחשבים לבכירים של מאיורקה הם הקפטן חואן ארנגו והשוער, מויה. ארנגו דחה השבוע שמועות לפיהן הוא יעבור לטוטנהאם בקיץ, ואילו מויה עבר ניתוח בברכו וצפוי לחזור למגרשים בעוד חודשיים. מחליפו, חרמן לוקס הארגנטינאי, גילה יכולת מחרידה בשער. בשמונת המשחקים האחרונים ספג לוקס 17 שערים, רובם הגדול באשמתו הישירה.

על מנת להישאר בליגה ולשמור על ערכו של הנכס, אישרה הנהלת מאיורקה והאדמיניסטרטורים לחזק את הקבוצה בעמדת השוער. ייתכן ובהמשך יצורפו גם בלם וקשר. אוואט ישמש בהתחלה כשוער הראשון, אך עולים סימני שאלה רבים לגבי המשך העונה, כשמויה יחזור לכשירות. מויה בן ה-24, הוא שוער מקומי שגדל וצמח במועדון. הוא נחשב לאחד מאהובי הקהל ומשמש כסגן הקפטן. בשנים האחרונות הוא קיבל הצעות מאתלטיקו מדריד וקבוצות צמרת נוספות, אך בחר להישאר במאיורקה. הוא גם היה שוער הנבחרת הצעירה של ספרד.

מויה נחשב לבאנקר במועדון, אך גילו הצעיר והרזומה המצוין שלו, הופכים אותו לנכס חשוב עבור ההנהלה. את מויה יהיה קל יותר למכור בעונה הבאה תמורת כסף גדול. אוואט יישאר השוער הבכיר, השאלה היא באיזו ליגה תשחק מאיורקה בעונה הבאה, ואם תצליח לשרוד את המשבר הכלכלי-ניהולי שפוקד אותה.

על פי הדיווחים בספרד, אוואט מודע היטב למצב במאיורקה, אך הסיטואציה הבעייתית שפוקדת אותו בדפורטיבו לה קורוניה הותירה אותו חסר ברירות. לאוואט חוזה בריאזור עד 2010, והוא אינו פקטור בסגל של לוטינה. השוער מאוד רצה לחבור למאמנו לשעבר, מנואל פרסיאדו, בחיחון עד סוף העונה, אך משמעות הדבר הייתה שובה של אופרת הסבון עם דפור בקיץ הבא.

לנדוירו השאיר את אוואט חסר ברירות. נשיא לה קורוניה ידוע בתור אדם שממש לא חושש להתעמר בשחקנים. בעבר, עיכב את העברתם של ליונל סקאלוני, דייגו טריסטאן וגם סבסטיאן אבראו, עד שלא קיבל את מבוקשו - כמה שיותר כסף. לנדוירו כבר סיכם את כל התנאים עם חיחון, אך חיכה עד שיימצא רוכש. יחסיו הטובים עם הנהלת מאיורקה הביאו אותו להגמיש עמדות. מיליון יורו, סכום אותו סירב לקבל מליל הצרפתית בקיץ, שכנעו אותו למכור את אוואט. שוער נבחרת ישראל יחזור לשחק סופסוף ואולי יגיע מוכן למשחקים מול יוון. במוצ"ש הוא ישחק כבר בקאמפ נואו, אבל אל תופתעו אם החגיגות לא ימשכו הרבה זמן.