בדיוק כשחשבתי שאני בחוץ, משכו אותי פנימה

וואו, וואו ושוב וואו! הורגלנו למחזורי סיום מענגים ב-NFL, אבל אחד כזה לא היה לנו. בואו נתחיל בשתי חדשות עצובות, במונחי פוטבול כמובן. האחת - לדרו בריס מניו אורלינס סיינטס חסרו 16 יארד כדי לשבור את שיאו בן 24 השנים של דן מרינו - 5,084 יארדים במסירה לעונה. בריס קיבל הזדמנות שניה אחת לסיום המשחק מול קרוליינה, אבל המסירה שלו לא הושלמה והוא "הסתפק" בעונה של 5,069 יארד. השניה - דטרויט ליונס הפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמסיימת עונת 16 משחקים בלי ניצחון. הליונס נוצחו בגרין ביי 31:21 וסגרו את 2008 על מאזן 16:0. בכל הפכה דטרויט לקבוצה השניה בעידן המודרני שרושמת עונה "אנטי-מושלמת", כשהראשונה הייתה טמפה ביי ב-1976, אותה סיימה על מאזן 14:0 (אנחנו עוד נחזור לכישלון של טמפה ביי).

ועכשיו - למשחקים. קרוליינה נזקקה לניצחון בניו אורלינס כדי להבטיח שבוע חופש בפלייאוף ועשתה זאת בשניה האחרונה עם 31:33. אטלנטה עשתה את שלה עם 27:31 קשה בבית על סט. לואיס ותסתפק בכרטיס הויילד קארד. מינסוטה גברה על ניו יורק ג'איינטס בשניה האחרונה 19:20 וזכתה באליפות ה-NFC צפון. שיקגו ציפתה להפסד של הוייקינגס, אבל נוצחה ביוסטון 31:24 ודאגה להדיח את עצמה מהמאבק.

טמפה ביי יכלה להשאיר לעצמה סיכוי לפלייאוף, אולם סגרה דצמבר בזיוני של ארבעה הפסדים רצופים. האחרון שבהם - בבית לאוקלנד, 31:24, שהוציא אותה (לרווחת כולנו, מלבד אוהדי הבאקנירס) מהפלייאוף. התוצאה הזו הייתה אמורה להפוך את המשחק בין פילדלפיה לדאלאס למלחמת עולם, אבל הסתבר שזו מלחמה במעמד צד אחד בלבד, כשהאיגלס לא השאירו לקאובויס סיכוי, הביסו אותם 3:44 ותפסו את הרכבת האחרונה לפלייאוף.

הנה תמונת הפלייאוף ב-NFC:

1. ניו יורק ג'איינטס
2. קרוליינה פנת'רס
3. מינסוטה וייקינגס
4. אריזונה קרדינלס
5. אטלנטה פאלקונס
6. פילדלפיה איגלס

משחקי השלב הראשון: מינסוטה - פילדלפיה, אריזונה - אטלנטה

הפטריוטס היו זקוקים לניצחון בבפאלו כדי לשמור על סיכויי הפלייאוף שלהם, ועשו זאת עם 0:13 במשחק פראי שהושפע קשות מרוח בלתי אפשרית. גורלה של ניו אינגלנד לא היה בידה, והיא הייתה זקוקה לניצחון של הג'טס על מיאמי או של ג'קסונוויל בבולטימור כדי להמשיך לינואר. לצערה היא לא קיבלה את מבוקשה, כי הדולפינס ניצחו במדולנדס 17:24, הרייבנס הכניעו את ג'קסונוויל 7:27 והשתיים עלו לפלייאוף על חשבונה. סן דייגו אירחה את דנבר למאבק על הכרטיס האחרון ומחצה אותה 21:52, כדי לזכות באירוח בשבוע הבא.

שאר משחקי ה-AFC היו לפרוטוקול בלבד. אינדיאנפוליס מחצה את טנסי 0:23 והפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמגיעה ל-12 ניצחונות במשך שש עונות ברציפות. פיטסבורג הביסה את קליבלנד 0:31, איבדה את בן רות'לסברגר ורווח לה כשהתברר שהוא סובל מזעזוע מוח קל בלבד. סינסינטי סגרה יפה את העונה עם ניצחון שלישי ברציפות, על קנזס סיטי - 6:16.

תמונת מצב ב-AFC:

1. טנסי טייטאנס
2. פיטסבורג סטילרס
3. מיאמי דולפינס
4. סן דייגו
5. אינדיאנפוליס קולטס
6. בולטימור רייבנס

משחקי השלב הראשון: מיאמי - בולטימור, סן דייגו - אינדיאנפוליס

ניו אורלינס (8:8) - קרוליינה (4:12) 33:31

מי שצפה במותחן הזה ב-FOX ראה פוטבול כמו שפוטבול צריך להיות. עד למשחק הזה היו קבוצות ה-NFC דרום 0:11 בבית, ושער שדה של ג'ון קייסי מ-42 יארד שניה אחת לסיום שבר את המאזן הזה. הפנת'רס כבר הובילו 10:30 ברבע השלישי, אבל אז נזכר דרו בריס שהוא רודף אחרי השיא של דן מרינו - 5,084 יארד בעונה. בריס נתן רבע רביעי מטורף עם שלוש מסירות לטאצ'דאון והגיע למרחק של 16 יארד בלבד מהשיא. לאחר שער השדה של קייסי הוא עשה את מה שעשה בסופרבול של 2003 ובעט את הכדור לחוץ, כשהוא מותיר שניה על השעון. בריס זרק, המסירה לא הושלמה והשיא לא נשבר, כשהוא "מסתפק" ב-5,069 יארד. את המשחק הוא סיים עם ארבעה טאצ'דאונים. הפנת'רס סיימו את העונה במקום הראשון ב-NFC דרום, כשסטיב סמית' שוב מפגין וירטואוזיות ומסיים עם 134 יארד בחמש תפיסות, רובן ככולן מרהיבות. 178 יארד על הקרקע לד'אנג'לו וויליאמס, ששבר שיא מועדון של הפנת'רס - 1,515 יארד בעונה, 71 יותר מסטיבן דייויס, שעשה זאת ב-2003.


אטלנטה (5:11) - סט. לואיס (14:2) 27:31

כדי לשמור על סיכוי לזכות בראשות הבית, הפאלקונס היו חייבים לנצח ולקוות להפסד של קרוליינה. את שלהם הם הצליחו לעשות רק כשנותרו פחות מארבע דקות על השעון, עם ריצה ל-45 יארד של ג'ריוס נורווד. הפאלקונס סבלו קשות מסטיבן ג'קסון, שהתעלל בהם עם 161 יארד על הקרקע (54 באוויר) ושני טאצ'דאונים. בצד של הפאלקונס היה מייקל טרנר פנומנלי, כמו כל העונה שלו, עם 208 יארד וטאצ'דאון. הוא סיים את העונה עם 1,699 יארד על הקרקע. 160 יארד, טאצ'דאון ושני איבודים למאט ריאן, שנחלש מאוד בדצמבר ועדיין זכה להוביל את קבוצתו לפלייאוף.


מינסוטה (6:10) - ניו יורק ג'איינטס (4:12) 19:20

הוייקינגס היו עולים גם במקרה של הפסד משום ששיקגו לא השכילה לנצח ביוסטון, אבל זו הייתה יכולה להיות העפלה מאוד מסריחה. ריאן לונגוול השחיל שער שדה מ-50 יארד כשעל השעון לא נותר זמן, ומינסוטה הפכה פיגור שהיה בן תשע נקודות מוקדם יותר לניצחון על הענקים, שבמחצית השניה שיחקו עם דייויד קאר בעמדת הקוורטרבק. 77 יארד ריצה לדרק וורד, שעבר את ה-1,000 והצטרף בכך לחברו לקבוצה ברנדון ג'ייקובס, שנח במשחק הזה. הצמד הפך לרביעי בתולדות הליגה שמגיח ל-1,000 יארד באותה עונה. 103 יארד וטאצ'דאון לאדריאן פיטרסון, שסיים את העונה עם 1,760 יארד.

גרין ביי (10:6) - דטרויט (16:0) 21:31

למשחק הזה לא היו השלכות פלייאוף, אבל היו לו השלכות לא פחות הרות גורל. כשהשעון הראה אפס, לדטרויט נותרו אפס ניצחונות בלי הזדמנות לתקן. הליונס הפכו לקבוצה הראשונה אי פעם שמסיימת עונה של 16:0, משמע - ללא ניצחון. עצוב, כי אלא אם הליגה תגדל בעתיד, את השיא הזה לא ניתן יהיה למחוק. דן אורלובסקי וקלווין ג'ונסון עשו את המיטב כדי לא להגיע למצב הזה ומחקו בשני טאצ'דאונים משותפים פיגור 14:0 ל-14:14, אבל כמו שקרה לליונס כל כך הרבה פעמים העונה, ברבע הרביעי הם לא יכלו ליריבה. אורלובסקי סיים עם 225 יארד, שני טאצ'דאונים ושני איבודים עצובים, ג'ונסון סגר 102 יארד. 308 יארד ושלושה טאצ'דאונים לארון רוג'רס בגרין ביי, 111 יארד וטאצ'דאון אווירי לדונלד דרייבר.


טמפה ביי (7:9) - אוקלנד (11:5) 31:24

קורה שקבוצות מסיימות רע ומפסידות, אבל הצורה שבה הבאקנירס עשו את זה הייתה לא פחות ממחפירה. טמפה ביי הייתה צריכה ניצחון על הריידרס החלשים, ולא השיגה אותו למרות שעלתה ליתרון 14:24 ברבע הרביעי. שודדי הים ספגו 17 נקודות בעשר הדקות האחרונות והתפרקו כליל, כפי שקרה להם לכל אורך דצמבר. שימו לב לכמות הנקודות שספגה טמפה ביי בשלושה מארבעת משחקיה האחרונים: 38, 41, 31. משחק סביר לג'מארקוס ראסל עם 148 יארד באוויר ושני טאצ'דאונים, 177 יארד וצמד למייקל בוש, במשחק אדיר בריידרס. 257 יארד וטאצ'דאון לג'ף גארסיה, 78 יארד וצמד לקארנל וויליאמס. טמפה ביי הולכת הביתה.


יוסטון (8:8) - שיקגו (7:9) 24:31

כדי לשמור על סיכויי פלייאוף, ולו מהויילד קארד, היו הברס צריכים ניצחון ביוסטון, אבל למאט שאוב ואנדרה ג'ונסון היו תוכניות אחרות. שאוב מסר ל-328 יארד, 148 מתוכם לג'ונסון המעולה, והשניים שיתפו פעולה לשני טאצ'דאונים. 244 יארד וצמד לקייל אורטון, הדובים יראו את הפלייאוף מהבית.

בפאלו (9:7) - ניו אינגלנד (5:11) 13:0

מפגש רדוף רוחות היה בבפאלו, כששתי הקבוצות לא יכלו לפתח משחק מסירה ואפילו בעיטות פשוטות לשער שדה לא הגיעו ליעדן, ולא פלא - קורות השערים נדו בקצב מטורף והתעקמו בשל הרוחות. בסופו של דבר הצליחו הפטריוטס, שהיו חייבים ניצחון כדי לשמור על סיכויי הפלייאוף (מה שלא הספיק לאחר המשחק במדולנדס), לעשות את שלהם עם טאצ'דאון בודד של למונט ג'ורדן ושני שערי שדה של סטיבן גוסטקובסקי. 78 יארד של מאט קאסל ו-128 של טרנט אדוארדס באוויר מספרים את סיפור המשחק.


אינדיאנפוליס (4:12) - טנסי (3:13) 0:23

למשחק הזה לא הייתה משמעות כמשחק, אבל מספרית הוא העלה שני נתונים חשובים: הקולטס קצרו ניצחון תשיעי ברציפות והיו לקבוצה הראשונה בהיסטוריה לסגור שש עונות רצופות עם 12 ניצחונות או יותר. השני - פייטון מאנינג מסר ל-95 יארד, והעלה מאזן העונות שלו עם 4,000 יארד או יותר לתשע. השני ברשימה, סתם לשם השוואה - דן מרינו, עם שש. ג'ף פישר לא מאמין במיסטיקה, אחרת הוא היה מונע מקבוצתו לסיים עם מאזן 3:13. ב-AFC של שני העשורים האחרונים, קבוצות שמסיימות במאזן כזה לא מגיעות לסופרבול. 55 יארדים עלובים לוינס יאנג באוויר.


פיטסבורג (4:12) - קליבלנד (12:4) 0:31

על פניו זו הייתה שמחה גדולה לסטילרס, שהבטיחו עוד לפני המשחק את המקום השני בחטיבה, אבל ההשתקה הזו לוותה בהרבה דאגה. בן רות'לסברגר נפצע במחצית הראשונה מתיקול של ווילי מקגינסט והורד על אלונקה. לאנשי עיר הפלדה רווח כשהתברר שביג בן סובל "רק" מזעזוע מוח קל ויוכל לשחק בעוד שבועיים. 116 יארד ריצה וטאצ'דאון לווילי פארקר.


במשחק נוסף ב-AFC ניצחה סינסינטי (11:1:4) את קנזס סיטי 6:16.

פילדלפיה (6:1:9) - דאלאס (7:9) 6:44

התיקו, אוי התיקו ההוא. מי היה מאמין שהתיקו האומלל של האיגלס בסינסינטי יעשה את ההבדל בינם לבין הקאובויס? לאחר ההפסד של טמפה ביי לאוקלנד קיבלה פילדלפיה חיים חדשים, משום שהמשחק הפך לבעל משמעות רבה עבורה. ניצחון - והיא בפנים. והאיגלס לקחו את הצ'אנס הזה בשתי ידיים, כשהם לא משאירים סיכוי קל שבקלים לקאובויס. הגנה מצוינת כפתה שתי השמטות שהפכו לטאצ'דאונים ברבע השלישי וסגרה לחלוטין את המשחק, שכבר במחצית הראשונה היה די גמור. 175 יארד ושני טאצ'דאונים לדונובן מקנאב והאיגלס, שנראו כל כך מיואשים לפני המחזור, ימשיכו לתוך ינואר. הקאובויס ישמעו בוודאי מה יש לבעלים ג'רי ג'ונס להגיד אחרי תצוגת הנפל הזו. 183 יארד ואיבוד אווירי לטוני רומו.


ניו יורק ג'טס (7:9) - מיאמי (5:11) 24:17

אין תסריט יותר הוליוודי מזה. צ'אד פנינגטון, הילד הדחוי שהג'טס לא רצו, מגיע למדולנדס ומראה למחליפו בסילונים ברט פארב מי השחקן הטוב יותר נכון ל-2008. פנינגטון השלים 22 מ-30 מסירותיו ל-200 יארד לשני טאצ'דאונים, לטד גין ג'וניור ולאנתוני פסאנו, כשמנגד פארב מסר ל-227 יארד וטאצ'דאון, אבל גם שלוש פעמים לידי היריב. הדולפינס פיגרו 6:0 אבל שמו 14 נקודות על הלוח בתוך 15 שניות, כשהטאצ'דאון השני נובע מאיבוד של פארב. פני והיונקים מגיעים לפלייאוף, וחשוב לזכור שאת העונה שעברה סיימה מיאמי במאזן 15:1. כל הכבוד לטוני ספאראנו ולביל פארסלס, שהעמידו את המועדון המפואר הזה על הרגליים.


בולטימור (5:11) - ג'קסונוויל (12:4) 7:27

אצל הרייבנס לא הייתה שום דרמה. בולטימור ידעה שהיא תלויה רק בעצמה כדי להמשיך הלאה, ולא התקשתה מול דייויד גרארד והג'אגוארס החלשים, שסיימו עונה מסוייטת. לרון מקליין ו-וויליס מגאהי, הברק והרעם של בולטימור, נכנסו לאנדזון שלוש פעמים ברבע השני (מקליין פעמיים מתוכן) והעניקו לרייבנס את כרטיס הויילד קארד. 297 יארד במשחק נקי לג'ו פלאקו, 70 יארד למקליין. 127 יארד, טאצ'דאון ושני איבודים לגרארד.


סן דייגו (8:8) - דנבר (8:8) 21:52

אוי, דנבר, דנבר, מה יהיה אתכם? הצ'ארג'רס באו במומנטום רצחני, וחיסלו את הברונקוס בהדרגה, עם 10 נקודות ברבע הראשון ושני טאצ'דאונים בכל רבע שלאחר מכן, כדי להעפיל שוב לפלייאוף. הסוסונים, שלפני שלושה משחקים הובילו 5:8 לעומת ה-8:5 של הצ'ארג'רס, יראו את הפלייאוף מהבית בצורה שאופיינית להם. לדניאן טומלינסון חזר לימי ה-MVP עם 96 יארד ושלושה טאצ'דאונים, דארן ספרולס וג'ייקוב הסטר הוסיפו אחד כל אחד על הקרקע ופיליפ ריברס מסר לשניים כדי להשלים ערב גדול של שבעה טאצ'דאונים. הצ'ארג'רס הפכו לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמגיעה לפלייאוף לאחר שהייתה כבר על מאזן 8:4. מדהים.


במשחקים מאוחרים נוספים גברה אריזונה (7:9) על סיאטל (12:4) 21:34 וסן פרנסיסקו (9:7) ניצחה בביתה את וושינגטון (8:8) 24:27.