וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הליגה הלאומית חוזרת

26.12.2008 / 15:15

אם חשבתם ש-2008 היתה שנה קשה לליגת העל בכדורגל, חכו לליגה המוגדלת של אבי לוזון. שלמה שטרן, יו"ר רעננה: "אני חושש שאעמוד בפני שוקת שבורה"

לשלמה שטרן יש חזון, להעלות את הפועל רעננה לליגת העל. מטרה אותה שם לעצמו כשלקח על עצמו את ניהול המועדון לפני כ-10 שנים, כשרעננה דשדשה לה בליגה א'. מאז, עלתה הקבוצה לליגה הלאומית, עם תקציב צנוע גם במונחים של הליגה השנייה, שקט ניהולי ואווירה משפחתית. שינוי מבנה הליגות מקרב את שטרן להגשמת חלומו. השינוי שייעשה בצורה דרסטית, תוך עונה אחת, הפך את הליגה הלאומית לזירת התגוששות על חמישה כרטיסים לליגת העל. רעננה מדורגת חמישית והיא חזק בתמונת העלייה, אבל אחרי שהשמפניה תישפך והחלום יתפוגג, ליגת העל תקום אי שם בתחילת יוני למציאות חדשה. מציאות אחרת. מלחמת קיום.

במובן מסוים, קבוצות כמו רעננה הן פני השינוי אותו תכנן יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, לכדורגל הישראלי. הרציונל מאחורי ההחלטה שלו להגדיל את הליגה ל-16 קבוצות כלל שני רעיונות עיקריים: הבאת קבוצות מהפריפריה לליגת העל והזדמנות לשילוב שחקנים צעירים בקבוצות הליגה הבכירה. הבעיה היא שלא מספיק רק להגיע מהפריפריה, אלא גם לשרוד ולאורך זמן. ההתאחדות, כך נראה, לא חשבה על האספקט הזה. הדרישות הכלכליות הכבדות, העובדה שלאותן קבוצות פריפריה אין בהכרח גם מתקנים ראויים, עשויה להביא לתוצאות הרות אסון לאלו שיעזו לעלות לליגה של הגדולים. הכדורגל הישראלי מתקדם? אולי חוזר אחורה לשנות ה-80 וה-90.

בואו נסתכל על זה אחרת, 16 קבוצות יהיו בעונה הבאה בליגת העל. המשמעות היא כ-80 שחקנים ישראלים "חדשים" בליגה, שחקנים ששיחקו בשנים האחרונות בליגות הנמוכות. אותם יחזקו 4 מאמנים ושופטים פחות טובים. איך כל זה ישפיע על הרמה? על המוצר, שגם כך נראה שערכו נמצא בירידה מתמדת? מה המשבר הכלכלי יכול לעשות לכל זה? ליגת העל 2009/10, אל תחשבו שראיתם כבר הכל.

הקרב על עידן סרור מתחמם

אחד היתרונות בליגה בת 12 קבוצות הוא היעדר הבטן. רצף של הפסדים גורר ירידה למלחמות ההישרדות בתחתית. רצף של ניצחונות שולח קבוצות למאבק על כרטיס לאירופה, שנותן להן שדרוג כלכלי. המשמעות היא שקבוצות הביניים: מכבי פ"ת, מ.ס אשדוד וקרית שמונה למשל, לא יכולות להרשות לעצמן לחפף בבחירת השחקנים או המאמנים. העמדת סגל חזק הופכת אותן ליריבות קשות שעושות צרות לקבוצות הגדולות. הזווית ההפוכה היא שחרור שחקנים צעירים לחישול בליגה הלאומית. כך, למשל, מכבי הרצליה מחזיקה סניף מושאלים ממכבי פ"ת והפועל כפר סבא הפכה לקבוצת בת של הפועל תל אביב.

בניגוד למשק העבודה, שההערכות לשנת 2009 מדברות על עשרות אלפי מפוטרים, בליגת העל של העונה הבאה תהיה אינפלציה של משרות פנויות. ההגדלה ל-16 קבוצות תיצור מקומות עבודה ל-80 שחקנים ישראלים בליגת העל. שחקנים שהתרגלנו לראות בלאומית ופתאום קבוצות בליגת העל יריבו עליהם. איך זה ישפיע על הרמה? עו"ד רועי דניאל, שמייצג שחקנים בליגות הבכירות: "אני לא יודע אם יש מקום לעוד 80 שחקנים. המחיר יהיה כבד מבחינת הרמה, כי יצטרפו שחקנים חסרי ניסיון. בעונות הראשונות הרמה תהיה נמוכה מאוד".

ואם מדברים על שחקנים לא אטרקטיביים, הרי ברור שהמשחקים הופכים אוטומטית למעניינים פחות. ניסיון העבר בליגות בנות 16 קבוצות בישראל הוליד תופעות כמו בית"ר נתניה, הפועל טייבה ומכבי יפו, קבוצות שירדו ליגה עם מספר נקודות מועט ביותר, גם בגלל סגל חלש וגם בגלל היעדר יכולת כלכלית להעמיד קבוצה ראויה. "יהיו פערים גדולים יותר בין הקבוצות. תיווצר בטן לליגה, והפער בין הצמרת לתחתית רק יגדל", מסביר דניאל. הבטן עליה הוא מדבר הינה מצב בו קבוצות מאבדות עניין בשלבים מתקדמים של העונה, והליגה מאבדת עניין יחד איתן.

נושא השחקנים הופך תמוה עוד יותר, כאשר בוחנים את שוק ההעברות של חודש ינואר המתקרב. הקבוצות מתקשות למצוא חיזוק ראוי, השוק יבש ושחקנים כמו ראובן עובד הופכים להיות סחורה חמה. הגדלת הליגה תעלה את התחרות והביקוש, אך הצפי בקרב ראשי המועדונים מדבר על חזרה לשפיות כלכלית. זאת אומרת, שהשחקנים הבכירים יותר יקבלו את מבוקשם, האחרים קצת פחות. בשורה התחתונה, הפער הגדול בין משכורות שחקנים יימשך. "תהיה ירידה בשכר השחקנים. ברגע שיהיו יותר קבוצות דלות באמצעים, מן הסתם השכר הממוצע ירד. הגדולות ימשיכו לשלם שכר גבוה, אך לא דומה למה שנהוג היה בשנים האחרונות כשארקדי גאידמק הקפיץ את המחירים", מנתח דניאל.

שאלת השאלות בעניין הזה, אותה נשאיר פתוחה, היא מה תהיה בחירתם של שחקנים מסוגם של עומרי אפק או משה אוחיון. נערי פוסטר בסגלים היוקרתיים של הגדולות. האם הם יעדיפו לוותר על היוקרה והכסף בשביל מקום בהרכב של הפועל רמת גן? לוזון מקווה שכן. מה אתם חושבים?

הכדורגל חוזר לפריפריה?

תקציב המינימום לקבוצות בליגת העל עומד על 10.5 מיליון שקל. בשלב זה, בהתאחדות מסרבים לבצע בו שינוי. החלטה שגובלת בשערורייה אם מתייחסים למצב הכלכלי ולהערכה ששכר השחקנים יקטן. נוצר מצב של כשל שוק: מצד אחד מצפים לחזרה לנורמליות מבחינת שכר שחקנים, ומצד שני מצפים מקבוצות לשלם סכומים שגדולים בהרבה על היכולות שלהן. מבט אל חמש מוליכות הלאומית מעלה תמונה מעניינת: נראה כי רק להפועל באר שבע יש את הכלים לשרוד לאורך זמן בתקציב כזה. השאר, כולל הפועל חיפה המצוינת, מנוהלות בתקציב זעום. להזכירכם, יואב כץ כבר היה עם האדומים בליגת העל וירד ליגה תוך עונה אחת. הפועל רמת גן לא הייתה בליגה הבכירה הרבה שנים. כך גם עכו. רעננה לא הייתה שם מעולם.

"דעתי נאמרה גם בהתאחדות. קרה משהו במשק והכדורגל לא יכול להיות מנותק והוא אפילו מושפע יותר מגורמים אחרים", אומר שלמה שטרן, יו"ר הפועל רעננה וחבר מזכירות ההתאחדות לכדורגל. "בכדורגל הישראלי יש אנשי ממון שקרה להם משהו והם קוצצו ביכולות שלהם. לכן אני חושב שצריך להוריד את תקציב המינימום הנדרש, ולתחום את תקציב השחקנים. אי אפשר להמשיך להשתולל כאן ואי אפשר להתעלם מהמצב ולעבור לסדר היום על מה שקרה בבית"ר ירושלים".

כאמור, אחת המנטרות החוזרות של לוזון ברעיון הגדלת הליגות הייתה הבאת ליגת העל לפריפריה. הצד השני של המטבע הוא התרסקותן של אותן קבוצות תוך זמן קצר, עיין ערך בית שאן וקרית גת. הדרישה ממועדונים קטנים ועניים לעמוד בתקציב מינימום שגדול עליהם בכמה מספרים, מעלה את החשש שנחזור לראות תופעות שלא התרגלנו אליהן בשנים האחרונות, אך היו שכיחות בעבר – שחקנים ומאמנים בליגת העל שלא מקבלים את שכרם בזמן. "כשעושים את הקפיצה, צריך להסתכל על תחום היכולות. נניח שיעלו קבוצות כמו רמת השרון, לוד ובעתיד גם קרית אתא, ערד ונתיבות. אלו בהחלט מקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם. איך אפשר לדרוש מהן להעמיד תקציב של 10.5 מיליון שקל בשנה הראשונה? ואני לא מדבר על המתקנים. הרי אין שם לא את בלומפילד ולא את טדי ", ממשיך שטרן.

ואכן, מעבר לבעיית התקציב קיימת גם בעיית המתקנים. נחזור לדוגמת העולות הפוטנציאליות. רעננה תצטרך לנדוד להרצליה או כפר סבא, הפועל רמת גן לוינטר או לאצטדיון הלאומי. עכו משחקת כבר עכשיו בנהריה, אצטדיון שתכולתו קטנה. הבעיה רק צפויה להחריף בשנים הבאות וליצור לחץ ועומס על האצטדיונים הקיימים, שיבוא לידי ביטוי גם בשיבוץ המשחקים. ובכלל, האומנם קיימת זכות קיום לקבוצה קטנה, מהפריפריה, שכלל לא יכולה לארח במגרשה? הסיסמא המדברת על החדרת ליגת העל לערים הקטנות, שווה כחרס הנשבר אם הערים המדוברות כלל לא יוכלו לארח את המשחקים.

שטרן מציע פתרון: "צריך לתת לפחות שנתיים תקופת מעבר. לתת לקבוצות להתארגן על מגרשים. ביקשתי שיתנו לי לשחק באצטדיון ברעננה פרט למשחקים שהמשטרה תקבע אותם כרבי קהל. המשמעות מבחינתי לארח בהרצליה או בכפר סבא היא עוד הוצאה כספית, שלא מבטיחה לי שתמשוך קהל. צריך לעשות חשיבה לעומק כשמחליטים על הגדלת הליגות. בעבר, קבוצות כמו יהוד, שמשון ובית שאן נמחקו כי הכריחו אותן לעמוד בתקציבי מינימום ולא היה להן אוויר לנשימה. גם אני חושש שאעמוד בפני שוקת שבורה".

sheen-shitof

במבצע מיוחד

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס

הערוצים כבר לא רצים

הענן הגדול ביותר המרחף מעל הליגה הוא נושא המשבר הכלכלי. כאמור, הציפייה בקרב אנשי הכדורגל הישראלי היא חזרה לשפיות בכל הקשור לשכר שחקנים, אך גם כאן יש צד שני למטבע: ההוצאות אמנם יקטנו, כמו גם ההכנסות. ממכירת כרטיסים, מספונסרים ומזכויות שידור. כולם גורמים שמושפעים ישירות מהמצב. אילן לייזרוביץ', הכתב הכלכלי של חדשות ערוץ 2 ושדר "שירים שערים" בעברו, מנתח: "אם גאידמק יישאר, ההשפעה של המצב תהיה מינורית. אם הוא יעזוב, צפויה קריסה. לא ישלמו פה את הסכומים שהוא משלם ותהיה ירידה של 50 אחוז ויותר בשכר ובתקציבים. זה יחזיר את הכדורגל למצב הריאלי. ההשפעה תבוא מבחינת הצופים, כשהמשבר יפגע בשוק העבודה ויחל גל פיטורין, אנשים יבואו פחות ופחות למגרשים".

מעבר לקרחות ביציעים, הקבוצות עשויות לאבד את אחד ממקורות ההכנסה הגדולים – זכויות השידור. המשוואה היא פשוטה: שחקנים פחות אטרקטיביים שמרכיבים קבוצות פחות אטרקטיביות. משחקים פחות מעניינים ויותר צפויים מבחינת התוצאה ורמה שיורדת. כל אלה מורידים את ערך המוצר שנקרא הכדורגל הישראלי, שגם כך סובל מרייטינג נמוך. הסכומים אליהם הורגלו הקבוצות צפויים לפחות בצורה משמעותית. לייזרוביץ': "אם הרמה תמשיך להיות ירודה, תהיה בעיה עם זכויות השידור. אני לא רואה את ערוץ 2 נכנס לזה שוב, וכך גם לגבי ערוץ 10 וערוץ 1. הפתרון הוא הורדת המחירים או העלאת הרמה".

סניף של הליגה הלאומית

ועוד נקודה למחשבה. בעונה בה הכדורגל הישראלי סופג חדשות לבקרים ביקורות על רמה ירודה, משחקים משמימים, מאמנים שמפוטרים על ימין ועל שמאל ואיכות שיפוט מחפירה, ההחלטה להגדיל את הליגה נראית אף יותר אווילית. לחשוב ששחקנים שלא מוצאים העונה את מקומם בליגת העל יעשו את השינוי זו טיפשות. הפיכת הליגה הבכירה לסניף נרחב של הליגה הלאומית לא צפויה להעלות את הרמה אלא להיפך. העונה אנו כבר מקבלים מתאבן, כאשר יש רק יורדת אחת מליגת העל, סוג של הדמיה להורדת הלחץ בליגה של 16 קבוצות. האם גם בליגה פחות לחוצה כמו העונה אנו עדים לשיפור ברמה וקידום הכדורגל ההתקפי? לא צריך שתענו. זאת שאלה רטורית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully