פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הגדולות נצורות

        ואן חאל ומקלארן קמו מהקבר, מריו ביין הוא הדבר הבא. בזמן שהגדולות בהולנד לא מבריקות, מאמני אלקמאר, טוונטה וניימיכן גונבים את ההצגה

        "תחושה כזו לא חוויתי מעולם. היינו כל כך קרובים וזה ברח לנו מהידיים". כך, בהפגנת רגשות לא אופיינית, תיאר המאמן לואיס ואן חאל את איבוד האליפות של קבוצתו אלקמאר לפני שתי עונות. אז, בפרק הסיום הדרמטי של הליגה ההולנדית בו הוכתרה לבסוף פ.ס.וו איינדהובן כאלופה, אלקמאר הייתה זו שהוליכה את הטבלה ערב מחזור הנעילה אך נוצחה בו 3:2 על ידי אקסלסיור וסיימה רק במקום השלישי. למרות האופטימיות ששררה בהולנד במשך כל התקופה, שוב נוצרה תחושה שהשליטה המשולשת של פ.ס.וו, אייאקס ופיינורד בלתי שבירה.

        שנה וחצי חלפו ונראה שמשהו עובר על שלוש הגדולות. פ.ס.וו, אלופת ארבע העונות האחרונות, נוצחה כבר חמש פעמים כשעוד לא סגרנו סיבוב, ממוקמת רביעית ונראית פגיעה מתמיד; אייאקס, על אף המקום השני והאיום המתמיד על המוליכה אלקמאר, מפגינה חוסר יציבות ומאבדת כוכבים בסיטונות; ועל פיינורד חבל להרחיב את הדיבור – ארבע ניצחונות ומקום 13 בלבד מסכמים את כל הסיפור.

        בזמן שמושכות תשומת הלב העיקריות לא מבריקות, בלשון המעטה, החיפוש אחר אלטרנטיבות ראויות משמש מפלט. הקבוצות ההולנדיות, בניגוד לשנים קודמות, נוחלות הצלחה אירופית העונה. פרט לאייאקס, הצליחו לעלות לשלב 1/16 של גביע אופ"א גם טוונטה של סטיב מקלארן המושמץ שאף חולם על אליפות הולנד וניימיכן של הכוח העולה מריו ביין. לשני מאמנים אלה ניתן לצרף ללואיס ואן חאל, שחווה עונת התאוששות עם אלקמאר, בתקווה לתואר אליפות ראשון מאז 1981 שלא הולך למי מהגדולות. אחד משנה פאזה, השני משקם את הקריירה והשלישי עולה לגדולה: סיפורם של שלושה מאמנים שרוצים להביא את הבשורה.

        סיינט לואיס

        עונה קטסטרופלית עברה על AZ אלקמאר ב-2007/08. תחושת החמצת האליפות עונה קודם לכן ריחפה עדיין מעל המועדון, ונדמה היה שגם לואיס ואן חאל לא יכול להציל את הספינה הטובעת. המאמן המעוטר, שזכה עם אייאקס בכל תואר אפשרי וגם בברצלונה רשם שתי אליפויות, הרים ידיים ותיכנן לעזוב את תפקידו בקיץ. ואן חאל זכה לביקורות מכל עבר, ומצידו מצא את ההתאחדות, השופטים והתקשורת כאחראים לכישלון קבוצתו – רק לא הוא, הקדוש המעונה. נדמה היה שמדיניותו של המאמן הוותיק, הדוגל בהחתמת שחקנים צעירים במחירים די גבוהים ובציפייה שיהפכו לכוכבים תחת הדרכתו, פשטה את הרגל.

        אלא שאז, כשהיה ואן חאל עם רגל וחצי מחוץ למועדון, שכנעו אותו היו"ר ושחקניו לסיים את התהליך בו התחיל ולהמשיך לקיים את החוזה כמתוכנן. המהלך לא התקבל באופן חיובי על ידי כל אוהדי אלקמאר, ודאי כשהקבוצה פתחה את העונה בצורה עלובה ונוצחה בשני מחזורי הפתיחה. אלא שאז הגיע המשחק מול האלופה פ.ס.וו ואיתו השינוי המיוחל. שער של מרטן מרטנס הבלגי העניק לאלקמאר ניצחון על איינדהובן ומאז הקבוצה פשוט לא מפסידה. ואן חאל הספיק לחגוג על חשבון אייאקס מכורתו, לנצח את פיינורד ברוטרדאם ואף להדיח את פ.ס.וו מהגביע, כשההגנה מקפידה לשמור על שער נקי במשחקי הבית וההתקפה מציגה לראווה את מוניר אל חמדאווי, מלך שערי הליגה עם 15 כיבושים.

        ואן חאל הצליח במקום בו מאמנים אחרים נכשלים מדי יום. הוא שמר על אחדות עם שחקניו גם בזמנים הקשים וכעת מקבל דיבידנדים על עקשנותו. "המאמן הוא האיש הקובע בקבוצה, אבל תמיד צריך לשמור על ראש פתוח", הציג ואן חאל את הפילוסופיה שלו. "כולם צריכים להיות מאוחדים כדי להשיג את המטרה המשותפת – הצבת אלקמאר כקבוצה גדולה בהולנד וכמועדון מכובד באירופה - ולשם כך דרושה הבנה הדדית ביני לבין השחקנים וכמובן משמעת".

        כעת שואפים באלקמאר לצאת לפגרת החורף עם פער כמה שיותר גדול מאייאקס השנייה, שכרגע מפגרת בשלוש נקודות. "אני לא חושב ששחקני חשים את הלחץ", אמר ואן חאל כשנשאל על הגדלת היתרון בפסגה. "הליגה עוד ארוכה ואני לא מסכים שאנחנו הפייבוריטים לזכות באליפות העונה". המאמן שנודע במשך השנים כיהיר וחולה שליטה, מודה כי גם בו חל שינוי. "אני לא כזה שתלטן. אני מאפשר לשחקנים שלי עצמאות מוחלטת ולא מתערב בחייהם האישיים. יש כאלה שבאים אליי ומתייעצים. יש בינינו אמון שלא ניתן לשבירה".

        המופע של סטיב

        מה לא אמרו על סטיב מקלארן במהלך כהונתו כמאמן נבחרת אנגליה? "הוא הימר כמו לוזר גרוע", טען נגדו הארי רדנאפ לאחר ההדחה על ידי קרואטיה במוקדמות יורו 2008. אלן האנסן סבר ש"מקלארן הביא את הכדורגל האנגלי לנקודת השפל" ואילו ב"סאן" הסתפקו בהצגת תמונת כדור מפונצ'ר על שער העיתון, כי הרי ידוע שתמונה שווה יותר מאלף מילים. כולם רווחו עם הידיעה על פיטוריו של מקלארן ורבים ניבאו שמהחבטה הזו הוא כבר לא יתאושש.

        המאמן בן ה-47 העדיף לשוב מיד לעבודה, ולראשונה זה שנתיים קיבל החלטה נבונה. לאחר ששימש כפרשן בטורניר היורו (מהלך שנראה הזוי ללא מעט חובבי כדורגל, אבל מה לנו כי נלין) הפתיע מקלארן רבים כשנענה להצעת טוונטה ההולנדית והתייצב על הקווים באנסחדה כדי לסייע לקבוצה במוקדמות ליגת האלופות ובמשימותיה בארדיביזיה המקומית. במהלך הקמפיין האירופי של קבוצתו, הספיק מקלארן לחזור פעמיים למולדתו, ובשני הפעמים נוצח: בתחילה הייתה זו ארסנל שהדיחה את טוונטה מליגת האלופות, ולאחר מכן נוצחו ההולנדים 3:2 במנצ'סטר על ידי הסיטי. למרות ההפסד לסיטיזנס, מקלארן וטוונטה העפילו לשלב הנוקאאוט של גביע אופ"א – לראשונה מזה 30 שנים שטוונטה תשחק במסגרת אירופית גם לאחר פגרת החורף.

        עם ההצלחה באירופה והמקום השלישי המכובד בליגה, מקלארן זוכה לעדנה מחודשת כמאמן הרחק מאור הזרקורים. ואיך הוא עושה זאת, אתם שואלים? פשוט. הוא ממשיך בשיטתו של קודמו בתפקיד, פרד רוטן. לאנגלי יש את אותו סגל שחקנים שהביא לטוונטה כרטיס למוקדמות ליגת האלופות בעונה שעברה, ואפילו המערך הטקטי נותר זהה לזה של רוטן. "השינוי היחיד הוא ששחקני ההגנה מתרגלים נגיחות למרחק רב יותר באימונים", אמר המגן רוב ווילרט. ואולי כאן הגדולה של מקלארן, שבתקופתו בנבחרת האנגלית דיבר ללא הרף על שינויים וכשל בכל ניסיון לבצעם. המאמן המושמץ סיגל לעצמו מידה של סבלנות בעקבות התקופה הקשה, ולעת עתה זה מוכיח את עצמו.

        התקשורת האנגלית, לעומת זאת, עדיין נהנית לצחוק על חשבונו של מקלארן מפעם לפעם. לפני המפגש של טוונטה מול ארסנל, הוזמן המאמן לראיון בטלוויזיה ההולנדית ועל כל שאלה השיב במבטא הולנדי מגוחך, כשכל "ס" הופכת ל"ש". וכדי לסבר את האוזן, הראיון התקיים חודשיים בלבד מאז הגעתו להולנד. אז גם כשהאנגלית שלו הופכת לבלתי נסבלת עוד יותר, סטיב מקלארן מחדש ימיו כמאמן קבוצות ראוי בהחלט ומקדם שחקנים כמו אליה, הקיצוני הנפלא שמחוזר בלהט על ידי אייאקס ומספר קבוצות אנגליות. במולדת יכולים להמשיך לצחוק.

        סופר מריו

        נסו לחשוב על שחקן מוכר בסגל של ניימיכן. לעזאזל, מי זו בכלל ניימיכן? על השאלה הזו מחפשות עדיין תשובה ספרטק מוסקבה ואודינזה, שנוצחו על ידי הקבוצה ההולנדית הצנועה בשלב הבתים של גביע אופ"א וגם החלוץ הישראלי בן סהר שסירב להצטרף לקבוצה בתחילת העונה. ללא שמות גדולים, תמיכת אוהדים נדירה או תואר אחד לרפואה, NEC ניימיכן העפילה לראשונה בתולדותיה לשלב הנוקאאוט של גביע אופ"א ומאיישת את המקום השביעי בליגה ההולנדית. האיש האחראי לכך יותר מכל הוא המאמן מריו ביין.

        בזמן שפיינורד, הקבוצה בה שיחק ביין ואותה הוא אוהב עד עמקי נשמתו, הולכת מדחי אל דחי ונמצאת אי שם במקום ה-13 המביש כשאפילו ספרטה רוטרדאם מקדימה אותה, הפליימייקר שלה לשעבר – אשר זכה בתקופתו לכינוי "מריודונה" – עושה חיל עם קבוצה נחותה גם בזירה האירופית. ביין מתמרן בין התקציב המוגבל, שחקניו הבינוניים והעומס שיוצרים שני המפעלים, ומשתדל לעשות זאת עם חן ובאמצעות כדורגל ריאלי אך נעים לעין. הגישה ההתקפית, שבליגה ההולנדית היא נחלת מרבית הקבוצות לנוכח ההגנות העלובות, משמשת את ניימיכן גם בזירה האירופית, כשהיא לא מפגינה מורא גם מול יריבות עדיפות עליה. "אין שום סיבה שנפסיד", אמר המאמן בן ה-45 לפני המשחקים באופ"א. "יש לנו קבוצה טובה ואנו יכולים לעקוץ. רק צריך להיות מרוכזים".

        אז כשביין זוכה להצלחה מפתיעה ופיינורד מדשדשת עונה שלישית ברציפות, קשה שלא לצפות לשיתוף פעולה מחודש בין הצדדים, במיוחד כשלמאמן יש סעיף שחרור המאפשר לו לערוק לרוטרדאם ברגע שאהובתו תחפוץ בשירותיו. "ברור שבחלומותיי אני רואה עצמי כמאמן הראשי של פיינורד", הודה מי שזכה עם הקבוצה מרוטרדאם בגביע אופ"א ב-2003 כעוזר המאמן של ברט ואן מרוייק. "אבל כרגע כל השמועות הללו הן שטויות. זה כואב לראות את המועדון במצב הזה, אך אני מאמין שהם יראו את כוחם האמיתי כשיהיו בסגל מלא".

        בינתיים, ביין האריך את חוזהו בניימיכן, שנתנה בו את האמון גם בתקופה הקשה אשתקד וכעת קוצרת את הפירות. העניין הפעוט הזה לא הפריע לפ.ס.וו איינדהובן, עליה גברה ניימיכן העונה 0:1, להצטרף למחזרות אחר ביין, אך יש מי שטוענים שהמאמן המוכשר יכול לכוון גבוה יותר, לנבחרת האורנג'. "זה מפתיע שהוא חידש את חוזהו בניימיכן", כתב הוגו בורסט בעיתון ההולנדי "AD", "ובכל זאת אני מאמין שבעתיד, בדיוק כמו המנטור שלו ליאו בינהאקר, הוא יאמן גם בפיינורד וגם בנבחרת הולנד".