סטיבן ג'רארד, שחקן 10

10 שנים ושלושה ימים חלפו מאז ערך סטיבן ג'רארד את הופעת הבכורה שלו במדי קבוצתה הבוגרת של ליברפול והערב (שני) יעלה הקשר המצוין ולמעשה יציין עשור במשחק הליגה מול ווסטהאם (22:00, ספורט 2).

"כל המחליפים זכו למחיאות כפיים מצד הקהל כשז'ראר הוייה שלח אותם להתחמם", צוטט היום ג'רארד ב'גרדיאן' כשסיפר על הופעת הבכורה שלו מול בלקבורן ב-29 בנובמבר 1998, "בעצם כמעט כולם. כשרצתי לכיוון הקופ שמעתי מישהו בקהל שואל 'מי זה השחקן הרזה?"'. ג'רארד עלה אז כמחליף במקומו של השחקן הנורבגי, וגארד הגם, כשחקן רזה, גבוה ולא מוכר.

ליברפול הייתה אז בעיצומה של תקופה קשה ובאותם ימים ג'יימי רדנאפ, דייויד ג'יימס וסטיב מקמנמן לא הצליחו להרים אותה לגבהים אליהם הייתה מורגלת לאורך ההיסטוריה שלה ועכשיו קיוו באנפילד שאולי מייקל אואן יעשה זאת עם רובי פאולר. אבל 10 שנים אחרי דווקא ג'רארד הפך לסמל ולאיש הגדול של הקבוצה.

"תעשה מה שאומרים לך, תאכל מה שאומרים לך, תשתה מה שאומרים לך. אנחנו רוצים אותך לקבוצה הבוגרת ואתה לא רחוק משם", הכין אותו הוייה במהלך העונה וההזדמנויות החלו להגיע. בהמשך שיחק כמגן ימני והתמקד יותר מתיקולים מאשר בבניית ההתקפות.

מאוחר יותר עבר לתפקידו הטבעי, כקשר במרכז המגרש ושם גם החל להותיר חותם גדול יותר. בחמש וחצי עונות תחת ז'ראר הוייה כבש 28 שערים בכל המסגרות, בארבע וחצי העונות תחת בניטז הוסיף כמות נהדרת של 75 והתפתח להיות אחד מהשחקנים הטובים בעולם, שמסוגל לשחק היטב בכל עמדה בקישור.

השער הזכור ביותר של הקשר היה הראשון באותו גמר בלתי נשכח של גמר ליגת האלופות ב-2005, בו חזרה ליברפול מפיגור 3:0 ל-3:3 מול מילאן ולניצחון בפנדלים. כשנה לאחר מכן שוב כבש שער דרמטי, הפעם בגמר הגביע האנגלי מול ווסטהאם כשהאדומים מניפים עוד תואר.

10 שנים בדיוק אחרי שעלה כשחקן כמעט אלמוני בדקה ה-89 של הניצחון על בלקבורן, יעשה זאת הערב סטיבן ג'רארד כשחקן הגדול ביותר של האדומים. בזמן הזה זכה בגביע, בגביע הליגה, בגביע אופ"א וכמובן בליגת האלופות. אליפות - זה מה שחסר ושלוש נקודות היום יקרבו אותו צעד קטן גם בכיוון הזה.