אני אוהב אותך, בית"ר

"בצעירותי אהבתי את בית"ר ירושלים", מגלה קשר בני סכנין, חאלד חלאילה, שעות ספורות לפני משחק קבוצתו הערב (שני) מול בית"ר ירושלים באצטדיון טדי. "זה לא שהייתי אוהד בית"ר. פשוט אהבתי לראות את הכדורגל שהקבוצה הציגה. זה היה כדורגל התקפי תוסס. אהבתי את אלי אוחנה, שהיה שחקן ענק. שחקן שאנשים באו לראות כדורגל רק בגללו".

בעונה שעברה חלאילה לא רק אהב את בית"ר ירושלים הישנה, הוא ניצח פעמיים יחד עם בני סכנין את בית"ר החדשה. משחקן אגרסיבי, לוחם, הוא הפך באותה עונה למנהיג הטכני של הקישור, לעבאס סוואן משודרג, ואפילו למועמד לנבחרת ישראל. הניצחונות על בית"ר היו האינדיקטור, אלא שהשנה חלאילה מגיע לטדי במצב אחר לגמרי. בסוג של משבר בקריירה, מה שלא מזכיר בשום צורה שהיא את העונה שעברה. בדיוק כמו הקבוצה שלו. פרשת הבשמים רק התחילה את מה שאנחנו רואים העונה מהאיש שמסמל יותר מכל את סכנין החדשה.

גם העונה, חלאילה יודע, המשחקים מול בית"ר יהיו פרמטר חשוב, ולמרות הפתיחה המזעזעת של סכנין, הוא לא מפחד ממה שמחכה באצטדיון טדי. לפחות בכל הנוגע לכדורגל. "אני אוהב ושונא את אצטדיון טדי", מודה חלאילה. "אין שחקן שלא אוהב לשחק שם, הקהל נותן אווירה מיוחדת, כמו באירופה, הבעיה היא שאתה שומע יותר מדי קללות גזעניות. כשאוהדי בית"ר מקללים את הנביא מוחמד, זה נותן לי מוטיביציה מיוחדת להוכיח להם. בשנה שעברה ניצחנו אותם בדקה ה- 90, וזה היה ניצחון מתוק, אבל אני גם זוכר מפגש אחר שהיה לי עם הגזענות של אוהדי בית"ר. שיחקנו מולם בסכנין. ביציאה, בדרך לאוטו, אוהדי בית"ר התחילו לקלל ולזרוק עלי בקבוקים, וזה עוד היה אצלנו בסכנין. תאר לך מה היה קורה אם המפגש הזה היה בטדי. אבל עזוב, תן לי לנצח שם היום, ואני מוכן להיות נצור שם יומיים".

חאלד חלאילה הוא אחד מכוכבי פרשת הבשמים. כזכור, לפני יציאת הקבוצה למשחק האינטר טוטו מול דפורטיבו לה קורוניה, נחשדו מספר שחקנים בגניבת בשמים בדיוטי פרי. המשטרה פרסמה כי נגד החשודים הוגשו כתבי אישום, חלאילה אומר כי עד עצם היום הזה לא קיבל כל זימון לבית המשפט. "אני רוצה שיהיה משפט, כדי שהאמת תצא לאור. כדי שכולם ידעו שלא היה שם כלום וניפחו את הסיפור מעבר לכל פרופורציה. זה השפיע בעיקר על המשפחה שלי. זה היה קטע לא נעים. מי שמכיר אותי, היה לצידי וידע שאני לא מעורב בדברים כאלה, אבל היו כאלה שהתעסקו ברכילות וזרקו מילים פה ושם".

לכל זה מתווספים פרשיות אחרות, שהשילוב שלהן היה ממוטט קבוצות אחרות: האינטרטוטו שחק, דוחא נסגר, מאזן עזב ("מאזן היה כמו אבא, אח גדול, הוא חסר ללא ספק"), ובמקביל כל השחקנים הטובים נרכשו על ידי קבוצות עשירות יותר. "היום, למעשה, זאת קבוצה חדשה לגמרי", אומר חלאילה. "עד עכשיו היו בעיות, אבל בא מאמן חדש ואני חושב שיש לנו קבוצה מצוינת. לוקח זמן לחבר את הדברים, היו הפסדים שהכניסו את הקהל ללחץ, אני מאמין שבמשחקים הבאים נתחיל להביא תוצאות. אני מרגיש את זה. רוח חדשה נושבת בבני סכנין. בינואר יגיעו שחקנים חדשים, והקבוצה שלנו תעלה על דרך המלך".

מכל אלה שנטשו, איזה שחקן הכי חסר לך?

"ללא ספק קולמה, יבוריאן ובוזגלו".

את הנפילה האישית ביכולת של חלאילה אפשר לייחס למאמן היוצא פרדי דוד. אם בעבר חלאילה נחשב לשחקן אגרסיבי בלבד, אלישע לוי חשף בעונה שעברה את הצד הטכני שבו. לפרדי דוד זה לא הספיק, ולא פעם הוא ספסל את חלאילה. באימון המסכם לפני המשחק מול אשדוד, למשל, הבין חלאילה כי הוא לא צפוי להיות בהרכב, עזב את האימון והלך הביתה. למחרת הוא לא היה בסגל. זה גם היה המשחק האחרון של פרדי דוד. "נכון שאני לא מזכיר את היכולת של העונה שעברה, עוד לא הגעתי ליכולת של השנתיים האחרונות, סחבתי פציעה בתחילת העונה, פרדי לא נתן לי לשחק פה ושם, אבל אני מרגיש שאני מתחיל לחזור לעצמי. זה שכל הקבוצה לא מתפקדת פוגע ללא ספק גם בי. זו תקופה קצת לא טובה, הביטחון קצת יורד, זה לא שיש עלי יותר אחריות בגלל שהכוכבים עזבו. גם בעונה שעברה הייתה עלי אחריות. אייל לחמן מכיר את המנטליות של הקבוצה והעיר. הוא אימן פה בעבר, והביא הרוח חדשה".

עכשיו, אצל לחמן, תחזור להיות לוחם וסכנין תשוב להיות קבוצה ברוטלית, כמו שלא מעט פרשנים מכנים.

"זו סטיגמה שיצאה על אייל לחמן. מי שראה את המשחק מול בני יהודה ראה שהם פירקו פי אלף מאיתנו. אם אנחנו היינו עולים לפרק, ללא ספק היינו מנצחים את המשחק. זה לא שהוא אומר לפרק ולשבור רגליים. בחיים הוא לא ביקש שנעשה את זה. הוא מאמין בכדורגל חזק. מי שרואה כדורגל אירופי רואה ששם משחקים אגרסיבי, אבל מכאן ועד כדורגל ברוטאלי הדרך ארוכה. גם אצל אלישע לוי היו לי 15 צהובים ושני אדומים בליגה הלאומית, ובעונה השנייה בליגת העל היו לי 9 צהובים ואדום. אני אוהב לשחק חזק. אני עולה למגרש ונותן את הכול. אם אני לא עושה את זה, אני לא מרגיש טוב עם עצמי. אני מודה שאני משחק חזק, אבל אף פעם לא שברתי למישהו רגל, אף פעם לא הלכתי על הרגליים, ובחיים אני לא יעשה את זה".

בקפה עבדו בכניסה לסכנין, אחד ממעוזי האוהדים של בני סכנין, הוא מתקבל בכבוד מלכים. "מה שלומך יא מחבל", מקניטים אותו מכל עבר. למה מחבל, אני תוהה, וחלאילה מסביר: "זה בגלל התקרית עם אלי אברבנל בשבת שעברה מול בני יהודה. הוא קרא לי ערבי מחבל. פעם ראשונה בקריירה שלי שאומרים לי דבר כזה. זה שמקללים מהיציעים כבר התרגלתי ואני לא מגיב, אבל ששחקן שמשחק מולך ידבר ככה? זה תת רמה ומעיד על הבן אדם. זו תעודת עניות עבורו".

העובדה שיש רק יורדת אחת היתה אמורה להקל עליכם. בפועל זה לא קורה.

"זה קצת מקל, אבל קבוצות צריכות לקחת בחשבון גם את העתיד ולא לחשוב רק על העונה הנוכחית. אני אומר שקבוצות צריכות להיבנות לטווח ארוך, הנהלות ומאמנים צריכים להשקיע. זה שאתה נשאר השנה בליגה לא אומר שבעונה אחר כך יהיה לך קל. הליגה נחלקת השנה לשני חלקים, חצי רוצים אליפות, חצי רוצים להישאר, לדעתי הולך להיות מאבק חם עד הסוף בצמרת ובתחתית".