יומיים לאחר התבוסה הגדולה במלחה, במוצאי שבת האחרונה, העביר אפי בירנבוים את אימונו האחרון במכבי תל אביב. האווירה במהלכו הייתה מלנכולית כמעט. חיוכים לא נרשמו; גם לא חילופי דברים מיותרים. תחושה של שינוי גדול וכפועל יוצא, גם של אי-וודאות גדולה עמדה באוויר. המתח הורגש היטב. בירנבוים הסתובב על הפרקט המצוחצח בהיכל וניסה לשדר עסקים כרגיל. העביר הוראות וחידד דגשים. עשרה מטרים ממנו, מן הכורסאות הכחולות שבצידי המגרש, עקבו אחר הנעשה שמעון מזרחי, דיוויד פדרמן וחבר ההנהלה נמי גולדשטיין, ושוחחו ביניהם. עבורם, באותו זמן כבר היה אפי למאמן הקבוצה לשעבר.
לפני שהתפנה לשוחח עם העיתונאים, ביקש בירנבוים החיוור לצאת להפסקת סיגריה. אולי רצה לשקול את מילותיו. "כל עוד לא אמרו לי אחרת, אני מאמן הקבוצה", אמר, אך ניכר היה כי יודע ששעון החול הפרטי שלו התהפך באופן סופי ומוחלט. הרבה דברים ניתן לומר על אפי, אבל אי אפשר להגיד שמדובר באדם חסר מודעות. בירנבוים ידע היטב שימיו בתפקיד ספורים, ובכל זאת "התנהג כמו ג'נטלמן, בקלאסה", לדברי גורם במועדון. לא התלונן באוזני איש ולא ביקש הבהרות מהבוסים. אחרי האימון הלך הביתה. מי שניסה ליצור איתו קשר דרך הטלפון הסלולארי אחרי שהאזין פעם נוספת ל"אולווייז לוק און דה ברייט סייד אוף לייף" של מונטי פייטון, הצלצול המוכר שלו הגיע אל אשתו, דבורה. היא אמרה שאפי קצת חולה.
למשחק הליגה מול גבעת שמואל, שנערך 24 שעות מאוחר יותר, התייצבו כלל חברי הנהלת הקבוצה, למעט רענן כץ. אל מזרחי, פדרמן וגולדשטיין הצטרפו הבעלים אודי ושי רקנאטי וכן צביקה קציר, נציגו של כץ. במהלך המחצית השנייה, כשהגבעה החלה מצמקת את הפער, החליפו ביניהם המנהלים מבטים רבי-משמעות. כשמכבי ספגה טכנית לאחר שהעלתה לפרקט ארבעה זרים ורק ישראלי אחד, וגבעת שמואל ניצלה את זריקות העונשין כדי להתקרב מרחק שלוש נקודות מסגנית האלופה, את מקומם של המבטים תפסו שיחות צפופות, בליווי תנועות ידיים תואמות. כשירדו בסיום לחדרי ההלבשה, הסתגרו הבעלים בחדר צדדי במשך מספר דקות. שם, בעמידה, החליטו סופית שבירנבוים לא יעמוד על הקווים במשחק היורוליג מול אוניקאחה מלאגה.
בסתר ליבם, כמובן, קיוו ראשי מכבי שבירנבוים יתפטר בעצמו ויקל עליהם את המלאכה. "אני מרחמת עליהם", אמרה דבורה בירנבוים בשיחות שניהלה עם חבריה, בהתייחס לראשי הקבוצה. "במקום לבוא ולהגיד לאנשים בפרצוף מה שהם באמת חושבים עליהם, הם מעדיפים לשלוח לאפי מסרים דרך התקשורת". לאחר סדרת התייעצויות החליט בירנבוים שלא יניח בעצמו את המפתחות. הוא האמין כי לא זכה להזדמנות הוגנת, וכי בכוחו לחלץ את הקבוצה מהמצב אליו נקלעה, אך ידע כי לא יזכה להזדמנות הזו. ואז ישב והמתין לשיחת הטלפון האחרונה ממזרחי.
"שאלו אותי: 'מה פתאום אתה מגן על אפי?'"
כדרכו בקודש, גם בימים האחרונים ניסה יו"ר המועדון לזרות חול, לדעת אנשים, בעיני אנשי התקשורת. "אם הייתי צריך להתייחס לשמועות ולכותרות בעיתונים, אפי לא היה מעביר את האימון אמש ולא היה מנהל את המשחק הערב", היתמם מזרחי לאחר המשחק מול גבעת שמואל. האמת היא שמזרחי לא רצה בבירנבוים מלכתחילה; עוד בקיץ, כשהועלו שמותיהם של המועמדים, תמך היו"ר בהמשך העסקתו של צביקה שרף.
אפרופו שרף: מאמן הקבוצה לשעבר, שבכל הזדמנות ניסה להגן על בירנבוים בפרט ועל מעמד המאמן הישראלי בכלל, סיפר בשיחות עם חבריו בערוץ הספורט כי לאחר אחת הפעמים בהן סנגר על בירנבוים בשידור, קיבל שיחת טלפון מפתיעה. "התקשרו אלי אנשים ממכבי, ושאלו מה פתאום אני מגן עליו. אתה מבין, אנשים בקבוצה שואלים אותי מה אני מגן על המאמן שלהם!", לדברי שרף.
בירנבוים לא היה ולא יהיה כוס התה של מזרחי. לאחר התבוסה במלחה, כשהחלו חברי ההנהלה בסדרת ההתייעצויות ודנו שוב באיתור מחליפים למאמן, רצה מזרחי לראות בתפקיד אחד משניים: גרשון או שרף. כץ, שעמד בקיץ מאחורי מינויו של בירנבוים, ביקש להעניק למאמן הזדמנות נוספת במשחק מול מלאגה, שכן חשב כי זעזוע שכזה יזיק לקבוצה בטווח הקצר. "השאלה האם להשאיר את אפי בתפקיד או להביא במקומו מאמן מחליף זו שאלה של הרע במיעוטו", התבטא אז הישראלי-אמריקאי. כתחליף לבירנבוים חשב כץ על שרון דרוקר. פדרמן התלבט בתחילה, אך בהמשך החליט גם הוא להצטרף אל דעתו של מזרחי. הרקנאטים תמכו בכך גם כן. הם סברו שדרוקר עדיין צעיר מדי, וזקוק למספר עונות התחשלות נוספות. כאן גם עלה הרעיון למנות את גרשון למאמן, ולהציב את דרוקר כעוזרו.
במהלך יום שישי, רק כמה שעות לאחר ששבה הקבוצה מירושלים, היה שרף קרוב לזכות במינוי מחודש. בהנהלה סברו כי הסיכויים להנחית את גרשון בארץ קלושים, ולכן דנו ברצינות בהחזרת שרף למערכת, ובמקביל שקלו למנות כעוזר את ארז אדלשטיין. "בסופו של דבר הבנו שמהלך שכזה יתקבל בצורה שלילית מאוד בתקשורת ובקרב האוהדים", אמרו בקבוצה. לאורך יום ראשון קיבלו ראשי הקבוצה מסרים רבים, מאוהדים וממקורבים, שדרשו מהם לעשות כל מאמץ בכדי להחתים את גרשון. אחרי המשחק הבינוני מול הגבעה, כאמור, גמלה בלב הבעלים ההחלטה לצאת למתקפה כוללת, במטרה לשכנע את גרשון לשוב ארצה. היה זה הלילה שבין יום ראשון לשני.
כל התותחים הכבדים גויסו: מזרחי ומקורבים אחרים ערכו עם גרשון שיחות ארוכות והפעילו את מכבש הלחצים המוכר. בסופו של דבר נוצר הסדק. בשעות הבוקר של יום שני כבר זימנו את סוכנו של גרשון, ששהה בחו"ל, לפגישה דחופה. לאחר מספר שעות הגיעו להסכמות. על פי הערכות, ירוויח גרשון בין 600,000 ל-700,000 דולר נטו בעונה, כשמכבי צפויה לקחת על עצמה את סכום הכסף שיהיה גרשון צריך להחזיר למס הכנסה בעקבות פערי המיסוי בין ישראל ליוון (גרשון שב ארצה לפני שהשלים שלוש שנים בחו"ל, ולכן לא ייהנה מהטבות המס להן זכאי תושב חוזר). הסכום הזה מוערך בכ-650,000 דולר.
"ההחלטה ללכת על גרשון נבעה מתוך ראייה עסקית כוללת", מסכמים במועדון. "כל האלטרנטיבות נבחנו, ובסופו של דבר התקבלה החלטה פה-אחד ללכת על פיני. דיוויד פדרמן ורענן כץ התעלו כאן מעל לכל שיקול אישי ועשו את מה שצריך עבור הקבוצה. העובדה שגרשון חתם לשלוש שנים תוסיף למערכת יציבות, מה שלא היה לנו בשנים האחרונות. זה כמובן יעלה הרבה כסף, ובימים כאלו לא פשוט להביא מהבית סכומים כה גדולים, אבל טובת המועדון בלבד עמדה לנגד עיני הבעלים".
"הייתה במכבי תקופה של מערב פרוע"
הקרדיט למהלך שהחזיר לכאן את גרשון, אומרים במכבי, שייך לכל קבוצות הבעלים. ללא הסכמה והתגייסות של כללית, מסבירים, לא היה הדבר יכול לצאת אל הפועל. אל האימון שפתח את הקדנציה השלישית של גרשון, אמש בהדר יוסף, הגיעה הנהלת הקבוצה בהרכב כמעט מלא (למעט כץ). חיוכים רבים נרשמו ולחיצות ידיים חמות הוחלפו. על פניו, הרי שמדובר באידיליה. אם כי מתחת לפני השטח המצב שונה בתכלית.
מכבי תסיים את העונה הזו בגירעון עצום. זרעי הפורענות נשתלו בקיץ, לאור ההתנהלות המוזרה של הקבוצה ובירנבוים עצמו. רודני ווייט, דרור חג'ג', טריי סימונס ואסטבן באטיסה, שנמחקו לחלוטין מהרוטציה בימי שלטון בירנבוים, עולים למערכת כשלושה מיליון דולר. התוספת של מרכוס בראון, שנבעה מתוך בנייה לא נכונה של סגל השחקנים, עלתה למכבי כמעט מיליון דולרים נוספים. עוד לפני החתמת גרשון, חרגה מכבי בכמה מיליונים ממסגרת התקציב. עם צירופו של גרשון עצמו, הכוללת בנוסף החתמת עוזר מאמן חדש (שרון דרוקר), מאמן כושר חדש (אבי קובלסקי) והחלפת שחקן אחד או שניים, הבור הזה רק ילך ויעמיק. ההערכה היא שגרשון, על צוותו החדש והשינויים שיערוך בסגל, יעלו גם הם מיליונים.
ההתנהלות הזו גוררת חילופי האשמות בין חלק מהבעלים. "חילקנו יותר מדי סוכריות הקיץ", טוען רענן כץ. "הייתה בקבוצה תקופה של מערב פרוע. כל שחקן קיבל סכומים מטורפים. סוכנים עבדו עלינו בעיניים. תסתכל על ציבונה זאגרב ולה-מאן. הן שיחקו נגדנו יפה מאוד. והן מחזיקות, יחד, אולי בשליש מהתקציב שלנו. עשינו יותר מדי שגיאות; הבעיה היא שאחר כך אני צריך לשלם את המחיר".
כך שההודנה שהוכרזה בהנהלה לאחר עזיבתו של מוני פנאן נשמרת על פני השטח, אולם מתחת לו הדם הרע ממשיך לזרום. "אין בהנהלה חברות אמיתית", העידו בכירים בקבוצה. גורמים מסוימים עדיין מגיעים לישיבות עם גזרי עיתונים או כתבות אינטרנט מודפסות בהם מצוטטים חבריהם להנהלה, ומשתלחים ללא הרף האחד בשני. שמחים זה במפלתו של האחר. אומנם עצם החתמתו של גרשון הייתה מהלך אמיץ מצידם הייתה כרוכה בו התחייבות כספית גדולה, וכן וויתור על כוח רב (לגרשון, בניגוד לקודמיו, לא יחתימו שחקנים על הראש). גרשון הולך להחזיק בכל המפתחות. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר תיתקל הקבוצה בבעיות. בפעם האחרונה שזה קרה, במהלך עונת 2005/6, פרץ הוויכוח הגדול בין גרשון לכץ, שהביא לאינספור התלקחויות פנימיות.
המחלוקת האחרונה בהנהלה נגעה לבירנבוים. היחס המשפיל לו זכה קומם חלק מאנשי הקבוצה. "היה צריך לעשות את זה אחרת, היינו צריך להפעיל יותר רגישות", מכים גורמים מסוימים על חטא. וגורם אחר מוסיף כי "בכל הנוגע ליחס שקיבל אפי, הקבוצה הזו ירדה מתחת לכל ביקורת. מה שהמערכת לא יכולה לקנות בערכים, היא קונה בדולרים".
בירנבוים יתאושש, כנראה; השאלה היא האם הנזק התדמיתי שהסבה מכבי לעצמה בתקופה האחרונה הוא אכן הפיך. "קשה לי להאמין שאנשים אחרים שיקבלו הצעת עבודה מהמועדון לא ייקחו בחשבון גם את מה שקרה לאפי, ולפניו לספאחיה, לקטש ולשרף", אומר מקורב לקבוצה. שכן בשורה התחתונה, הכיס העמוק של פדרמן, כץ ומשפחת רקנאטי אולי החזיר למועדון את פיני גרשון, המאמן המצליח בתולדותיו; אולם לצערה של מכבי, פעם נוספת הוכח כי יש דברים שכסף אינו יכול לקנות. תרבות, לדוגמא. אינטליגנציה רגשית. או אפילו סתם מעט חמלה.
ohadgreenwald@walla.co.il