אשר יגורתי, יבוריאן

במהלך עונת 2006/7, כשקרית שמונה נלחמה על עלייה היסטורית לליגת העל, ביקש חלוץ הרכש, איליה יבוריאן, להיפגש עם ההנהלה ולדון בחוזה לעונה הבאה. יבוריאן, כך סיפרו השבוע במועדון, נתבקש להמתין לסיום העונה, ולא אהב את התשובה. סבלנות, אמרו, היא לא הצד החזק שלו, והחלוץ סידר לעצמו במהרה חוזה ארוך טווח בשורות בני סכנין, לטענתם עוד בטרם הסתיימה העונה. הידיעה על הסיכום של יבוריאן בסכנין הותיר את הקבוצה הצפונית בהלם עם עזיבתו של האליל המקומי שנקלט בצורה מושלמת. בקריה היו בטוחים שיבוריאן, שגם קיבל הצעה נדיבה, ימשיך. אז חשבו. ליבוריאן היו תכניות אחרות.

עם השנים, גם מכבי תל אביב למדה שיבוריאן הוא חלוץ שאתה לא יודע מה לצפות ממנו. פעם הוא נראה כמו הסקורר האולטימטיבי, ופעם כמו חלוץ גדול של קבוצות קטנות. אין ספק כי בארבע השנים בהן שיחק בישראל יבוריאן הרוויח ביושר את מעמדו כאחד החלוצים הטובים בליגת העל, אבל הסיפור של עזיבת קרית שמונה מאפיין אותו לא פחות מכמות השערים השנתית שהוא כובש. השילוב בין מכונת שערים, לבין שחקן שלא מסוגל להתחייב למקום אחד למשך יותר מעונה מהווה את הקונפליקט שבאישיותו של יבוריאן. כך שגם הויתור על החוזה התלת שנתי בסכנין לטובת חוזה תלת שנתי במכבי תל אביב לא הפתיע אף אחד.

למרות התזזיתיות, למרות העליות והירידות, יש בעיקר דבר אחד שמערער על המספרים של יבוריאן, ובזכותם מכבי הימרה עליו כחלוץ המרכזי שלה העונה: הוא מעולם לא שיחק בקונטנדרית אמיתית לאליפות. הוא החל בהפועל פתח תקוה, עבר להפועל תל אביב בעונה בה הקבוצה אמנם סיימה כסגנית, אך במרחק של 16 נקודות ממכבי חיפה. משם המשיך לקרית שמונה בלאומית ועבר לסכנין. המשמעות היא שהיכולת של יבוריאן להוביל קבוצה לאליפות עדיין לא עמדה במבחן. ואם לשפוט לפי פתיחת העונה בקרית שלום, שער בודד ב-10 מחזורים, היא גם מוטלת בספק.

פרדי דוד הביא את יבוריאן להפועל פתח תקוה בקיץ 2004. פציעה מסתורית, והעדפה לרשום את טוטו תמוז (לפני שקיבל אזרחות) כזר הביאה לשחרורו לאחר עונה בת שבעה שערים וזכייה בגביע הטוטו. יבוריאן החלים במפתיע מהפציעה וחתם בהפועל תל אביב. הוא כבש שמונה שערים אצל דרור קשטן וגם את שער הניצחון בגמר גביע המדינה. בקיץ, למרות מסע לחצים של ההנהלה ואוהדים, יצחק שום היה בין היחידים בהפועל תל אביב שסבר שיבוריאן לא מתאים להוביל (החלטה שסבלה מיחסי ציבור גרועים עקב יכולתו של המחליף, איבן יוליץ'). יבוריאן הפגוע יצא למסע בעקבות הכסף הגדול ברוסיה, אלא שחודשיים מאוחר יותר הוא נחת דווקא בקרית שמונה. הליגה הלאומית הייתה קטנה על מידותיו והוא הפציץ 16 שערים והעלה את הקבוצה ליגה. בעונה שעברה בסכנין הוא כבש 10 שערים והביא את הקבוצה לאירופה.

"יבוריאן הוא שחקן יוצא דופן לעומת החלוצים הישראליים והזרים שמגיעים לכאן", אומר חלוץ העבר האגדי, דוד לביא. "הוא שומר על יציבות, בניגוד לשחקנים שכובשים 14 שערים בעונה אחת, מקבלים שכר עצום ועונה לאחר מכן מבקיעים רק שלושה גולים. הוא חלוץ טיפוסי שמשתמש בשתי הרגליים ובראש. הוא עובד קשה ורץ על המגרש, ואצלנו, גם בנבחרת, חסרים חלוצים כאלה. בהרבה קבוצות משתמשים בשני חלוצים על מנת 'ליצור' חלוץ אחד טוב".

הבעיה ביבוריאן היא לא ביכולת, אלא ביציבות ובלויאליות. העובדה שמכבי תל אביב היא קבוצתו החמישית בישראל בחמש שנים לא מפתיעה לנוכח העבר שלו בהונגריה. יבוריאן, 27, מעולם לא שיחק בקבוצה אחת יותר מעונה אחת מלאה – נתון שמאפיין לא מעט חלוצים של קבוצות קטנות. לפני שהגיע לישראל, החליף השחקן חמש קבוצות שונות בחמש עונות בליגה הראשונה בהונגריה, ובסך הכל 11 קבוצות בתשע העונות האחרונות, למרות שבחלקן נהנה מחוזי ארוכי טווח. יבוריאן כנראה ידע שאם הוא נכשל באתגר אחד, תמיד תהיה לו אופציה אחרת.

"אצל יבוריאן הכל עניין של כסף. הוא הולך לאן שמשלמים לו יותר", סיפר שחקן בליגת העל, ששיחק בעבר עם החלוץ. יבוריאן עצמו, אגב, מעולם לא טרח להכחיש את אופיו החמדני. בראיון שנתן לעיתון "הארץ" לפני כשנה סיפר: "שאף אחד לא יבלבל את המוח עם השטויות האלה שמשחקים בשביל הסמל, כולם משחקים קודם כל בשביל הכסף. הסמל לא מעניין אף אחד. תראה את שמעון גרשון שלא חשב פעמיים, הלך אחרי הכסף ובלי למצמץ עזב את הפועל תל אביב".

"הוא היה נכנס לחדר ההלבשה לפני משחקים, או באמצע השבוע ומתחיל לצרוח: השבוע אנחנו מנצחים, אנחנו מרסקים אותם. הולכים למלחמה", נזכר השבוע שחקן בליגת העל ששיחק עם יבוריאן בקרית שמונה. "הוא עובד קשה בחדר כושר, ובאימונים אי אפשר להתקרב אליו. מצד שני, לפעמים היה מגיע באיחור לאימון באקט של זלזול. בסך הכל הוא טיפוס חיובי, מצחיק, ומתייחס לכדורגל ברצינות יתרה. ממש בפנאטיות", סיפר השחקן על אופיו ההפכפך משהו של יבוריאן.

גם שחקנים אחרים ששיחקו עם החלוץ הארמני, סיפרו כי הוא אוהב להיות הכוכב, וקל לו יותר לבלוט כאשר הקבוצה בנויה סביבו ושחקנים משחקים בשבילו. יחד עם זאת, הוא לא מחפש להנהיג בכוח וזז הצידה כאשר יש שחקנים דומיננטיים ממנו בסגל. בהפועל תל אביב, למשל, הוא היה הסייד קיק. עשה את העבודה, אבל לא נתן את הערך המוסף ששם אותו במרכז העניינים. התהילה הלכה לשחקנים אחרים, ויבוריאן נדרש לבנות את עצמו מחדש בקרית שמונה וסכנין.

לביא נותן דוגמא משלו בנושא: "סכנין הייתה בנויה על בוזגלו ויבוריאן, וכשאחד מהם לא שיחק היא לא נראתה טוב. כל שאר השחקנים נלחמו ודאגו לספק להם את הכדורים, וכך הם באו לידי ביטוי. במכבי תל אביב השחקנים 'האפורים' לא עושים את העבודה, ופה מתחילה הבעיה. נראה שיש שם שחקנים שמחפשים את ההצלחה האישית, וכל אחד מסתכל קודם כל נטו על מה הוא נותן".

קשה להתווכח עם פתיחת העונה הרעה של הצהובים. יבוריאן, שהגיע לקבוצה עם הר של ציפיות ותג מחיר של למעלה מחצי מיליון דולר, לא מספק את הסחורה, כמו יתר חבריו, ולא מזכיר במאומה את השחקן שקרע רשתות בישראל בארבע השנים האחרונות. הוא כבש שער בודד מפתיחת העונה ומחמיץ מצבים בדרך שלא אופיינית לו. בשבת האחרונה, הוחלף יבוריאן בדקה ה-76, דווקא כשמכבי חיפשה הכרעה מול אשדוד. אבי נמני בחר להוריד את מי שאמור להיות החלוץ המוביל שלו.

כשרן בן שמעון, ומאוחר יותר מחליפו נמני, הורידו את בוזגלו לקישור ועברו למערך של שלושה שחקנים התקפיים הכולל גם את יאניק קמאנן, לא היו למכבי אופציות התקפיות נוספות על הספסל. כעת, דווקא החילוף המפתיע משהו בשבת, כמו גם קידומו של עמנואל מאיוקה הצעיר מקבוצת הנוער וחזרתו האיטית לכושר של יניב עזרן, עשויים לסמן שינוי מגמה בגישה של נמני כלפי יבוריאן. כלומר, תתחיל לספק את הסחורה כי יש כאלה הנושפים בעורפך.

"הלחץ במכבי תל אביב לא פסח עליו", אמר אותו שחקן בהתייחס לביקורות המופנות כלפי יכולתו של יבוריאן. הבעיה מבחינתו לא מסתכמת רק בלחץ האופף את קרית שלום, אלא בעובדה שהוא נכנס למשבצת שהוא לא הכיר עד כה בישראל - הפייבוריט. העונה הטובה בסכנין מיתגה אותו כחלוץ מוביל, החתונה עם חברתו הישראלית וקבלת האזרחות רק הפכה אותו לסחורה חמה עוד יותר. בניגוד לשאר המעברים שלו בישראל, כולל הקדנציה בצד האדום של בלומפילד, העיניים מופנות אליו, הבאז התקשורתי בהתאם, אבל הרשת לא זזה.

לביא מעלה בעיה אחרת: "הבעיה שלו היא הימצאותו במכבי תל אביב. לשחקני רכש, זרים וישראלים, קשה מאוד להתאקלם שם ומעטים אלה שהצליחו. גם עודד מכנס לא פגע כשהוא הגיע לשם. יכול להיות שזה האף המורם והעיניים הבוחנות. במכבי חושבים ששחקן שבא מבחוץ צריך להיות טוב בשתי דרגות מהחומר המקומי. מצפים מכל שחקן רכש להפוך את הקבוצה לאימפריה. הלחץ במועדון הזה מופנה ישירות לשחקני הרכש ומקשה על ההצלחה שלהם".

לחץ במכבי תל אביב הוא לא דבר חדש, אבל כך או כך, אין ספק כי העונה הנוכחית היא שנת מבחן עבור יבוריאן. הפעם הוא לא יימדד רק בכמות השערים שהוא יכבוש. 8-10 שערי ליגה לא יהוו הצלחה מבחינתו, אם מכבי תל אביב לא תקום מהבינוניות שלה ותהיה פקטור מרכזי בצמרת. הציפייה מיבוריאן לאחר תהליך התיוג אותו עבר בשנתיים האחרונות היא לא רק לכבוש, אלא להנהיג. או לפחות להוביל. לא רק להיות עוד שחקן, אלא חלוץ אימתני שמסוגל לסחוב גם קבוצה גדולה. עונה טובה שלו עשויה, סוף סוף, להשאיר אותו במועדון אחד יותר מעונה אחת.

עונה רעה? ויבוריאן יגלה שהתהליך עובד לשני הכיוונים. סביר להניח שהשם הטוב בישראל לא ייפגע, וקבוצות עדיין יעמדו בתור בכדי להשיג את שירותיו. הרוטינה תחזור. עוד מעבר, עוד חוזה שמן, עוד שערים, וזכייה מחדש בתואר הכי שנוא על שחקני כדורגל וזה שהכי מרתיע מאמני כדורגל – שחקן של קבוצות קטנות.