מנשה להיצמד לקרקע

"אפשר להגיד שאני סוג של חנון. אולי אם הייתי קצת יותר רע, קצת יותר מניאק, הייתי מגיע כבר לפני שנתיים או שלוש לאיפה שאני היום", מספר שלו מנשה. כשעלה מהנוער בעירוני ראשל"צ, היה קשר מכבי נתניה אמור להיות אחד מהכוכבים הגדולים של ליגת העל. המומחים ניבאו יציאה לאירופה ישר אחרי טופס הטיולים היוצא מהצבא, אלא שבחירות לא נכונות בקריירה, חוסר מזל ובעיקר חוסר חוצפה גרמו לו להיעלם מהראדאר. הניצחון 2:3 בחיפה, שבו הבקיע מנשה שער ובישל צמד, החזיר אותו למרכז העניינים.

"חונכתי על ערכי הצניעות והמצוינות, תמיד הקפדתי ולהיות ילד טוב ואני שמח על כך", מסביר מנשה. "לא ראו אותי במדורי רכילות כמו רוב הכדורגלנים, שמרתי על עצמי ועל הפרטיות והצניעות. אני לא מתחרט לרגע".

כשהגיעה הפנייה מנתניה, רבים הרימו גבה. הבחור אמנם כישרוני, אבל בינתיים הוא לא ידע הצלחות רבות מדי במכבי פתח תקוה, הפועל כפר סבא ומכבי הרצליה. התחושה הייתה כי מדובר בעוד קריירה מפוספסת. "מתיאוס מביא אותו להעמיק את הספסל", הניחו בקהל ובסביבת הקבוצה. אלא שמנשה ידע שזו ההזדמנות הגדולה שלו ושהוא לא מגיע כדי לעבות את הסגל, אלא כדי להחזיר את הקריירה שלו אל המסלול הנכון. הוא כבר הוכיח לכולם מה הוא שווה.

"לא הופתעתי מכך שפנו אלי מנתניה, אני מודע ליכולות שלי ויודע במה אני טוב יותר ופחות", מספר איש המשחק מאמש. "שמחתי מאוד להגיע לנתניה כי ידעתי שזו קבוצה שאני יכול להצליח בה. אני גם לא מופתע מההצלחה. אני שמח ששמחים מהיכולת שלי ומפרגנים לי, אבל לא משתולל או חוגג". אפילו את ההישג אתמול לא יצא לחגוג, והעדיף לאכול ארוחת ערב אינטימית עם בת הזוג.

מנשה קם אל בוקר מלא בשיחות טלפון והודעות SMS, וגילה את פרצופו מרוח על כותרות מדורי הספורט. מנשה קיפל את העיתון, סיים את כוס הקפה ויצא להצביע בבחירות המוניציפאליות בראשון. הוא לא אחד שיתן להצלחה להשפיע עליו. חוסר ההצלחה בעונות הקודמות, הוא סובר, היא זו שמדביקה את רגליו לקרקע גם עכשיו כשמנסים לרומם אותו אל העננים.

"אולי העובדה שהייתי קודם בקבוצות בלי מטרות ובלי קהל גדול ובלי חשיפה תקשורתית גם פגעה בהתקדמות שלי", מהרהר מנשה. "הרי גם שם היו לי משחקים מצוינים, פשוט לא הייתה לזה חשיפה. עכשיו, כשהכל בא לי ביחד, אני מוכיח שאני כן בנוי לזה, וזה אפילו מוציא ממני יותר. אני בשל להצליח אחרי מה שעברתי ורכשתי במהלך הקריירה שלי, ורק מקווה שתהיה לזה המשכיות. כל התלאות בדרך עזרו לי וגיבשו אותי. מכל קבוצה שעברתי לקחתי משהו שייקח אותי קדימה. אני לא מצטער על דקה בקריירה, ואני מודה לקב"ה על המצב שאני נמצא בו".

"אני לא אחד מהשחקנים הבכירים בליגה נכון להיום, אבל גם לא מהפחות בכירים", הוא בטוח. "אני שמח בחלקי מאוד שמח שאני בנתניה. יש שחקנים שהצליחו בגיל צעיר והמשיכו עם ההצלחה, יש כאלה שהצליחו בגיל צעיר אבל נבלמו, ויש כאלה שהצליחו בשלב יותר מאוחר. אבוקסיס התחיל להצליח רק בגיל 26, וגם עידן טל פרץ מאוחר. אני לא מתלונן על כלום, מה שעברתי הייתי צריך לעבור. יש כאלה שלא יכולים להיכנס דרך הדלת הראשית להצלחה, ואני ביניהם כנראה, אז אני דופק על החלון. השנים הפחות טובות שלי תמיד חיזקו אותי ותמיד חישלו אותי. בזכותם אני בוגר, חזק ומחושל מבחינה מנטלית".

מנשה, ילד טוב ראשון לציון, אולי לא חשב על פרישה, אבל דאג תמיד לגבות את עצמו. כבר שלוש שנים הוא לומד לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, אך מדגיש כי "הכדורגל תמיד בא לפני הכל. ככה אני בעצם מנקה את הראש, בשיעורים, במבחנים בעבודות". כשהוא לא לומד, הוא מתנדב בעזרה לקהילה בעירו ובנתניה. בילויים? תנו לו להבקיע גול, להוריד את הנעל ולהתקשר לספר לאמא.

מכיוון שמנשה לא חש אף פעם שהקריירה שלו זקוקה להצלה, הוא לא חושב שמתיאוס הציל אותה, אבל כן מסכים שהגרמני קידם אותה. "כשבן אדם כמו לותר, שזכה בכל תואר אפשרי בכדורגל, מאמין בך ותומך בך זה נותן המון. הוא יודע בדיוק מה הוא מצפה ממני לתת ומה אני נותן. לותר שונה משאר המאמנים שעבדתי איתם. הוא שם דגש על כל דבר הכי קטן שאפשר - על פס פשוט ומסירה פשוטה, וזה מתאים לי. אני שחקן שמחפש לשחק לטובת הקבוצה, כשצריך להחזיק אני מחזיק וכשצריך לשחרר אני משחרר. הוא נותן לי את הכיוון הנכון, את הנגיעות הנכונות ואני לוקח כל הערה וכל בקשה שלו בשתי ידיים, חושב ומשנן מה שהוא אומר לי ועומד בדרישות. הצורה שבה נראינו אתמול במחצית הראשונה היא השפעה ישירה של הדברים האלה"

"בגלל שאין לו מה להוכיח הוא לא מתעסק בדברים שלא צריך להתעסק איתם", מונה מנשה עוד יתרון לכך שהמאמן שלך מחזיק בארון שני גביעים של השחקן הטוב ביותר בעולם. "הראש שלו רק במגרש ורק איך הקבוצה תצליח, ואני יכול להגיד באופן אישי שאני מרגיש מאוד מחויב. ברגע שיש מאמן כזה גדול שעובד על הדברים הקטנים והוא בעצמו מכוון ומדגים ונוכח בכל רגע באימון, זה גורם לך באופן אוטומטי להיות יותר טוב. אני אחד שתמיד שמח לעבוד".

"מתיאוס מדבר עם כולם בגובה העיניים", מספר בחדווה מנשה. "הוא היה שחקן ויודע שצריך יחסים טובים ופתוחים עד גבול מסוים. יש לו דלת פתוחה לכולם והוא תמיד זמין למה שצריך. כשצריך לדרוש אז הוא דורש כשצריך לצעוק הוא צועק . עצם זה שהוא לא צריך להוכיח לאף אחד שום דבר, גורם לו להתעסק בדברים המרכזיים והנכונים. זה מצוין כי אנחנו ממוקדים אך ורק במה שצריך".

ומה הלאה? מבחינתו השמיים הם הגבול, אבל הוא כמובן לא מכוון רחוק מדי ורגליו כמעט ממוסמרות לקרקע. אליפות, אפילו גביע בנתניה, יהפכו אותו למאושר, על אירופה בינתיים הוא לא מדבר. "מי שיגיד לך שהוא לא רוצה להמשיך להתקדם לרמות הכי גבוהות הוא שקרן, אבל אני מציאותי ומה שחשוב לי זה שנתניה תצליח. ההצלחה האישית שלי תבוא רק עם הקבוצתית. מעבר לזה, מי יודע, מבחינה אישית אני רוצה להשתפר וגם להתקדם. מי שמכיר את הליגה יודע ששחקנים טובים לא נעלמים מהעיניים של מאמן הנבחרת. יש שחקנים צעירים בנבחרת ואני מקווה שתיפול בחלקי הזכות להיות שם".