פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הומור שחור

        באסקים נדקרים, שחורים מושפלים, אבל הספרדים בכלל לא מסכימים שיש להם בעיית גזענות ומה שקרה השבוע לאטו הוא בסה"כ אי הבנה תרבותית

        אחד מהאוטובוסים שהסיעו את אוהדי ריאל סוסיאדד למשחק הגומלין מול אתלטיקו מדריד בשמינית גמר גביע אופ"א ב-8 בדצמבר 1998, כלל בעיקר נשים וילדים, אליהם הצטרפו מספר גברים כמלווים. הנוסעים עשו את הדרך בת ה-450 קילומטרים דרומה בשעה מוקדמת מכיוון שלא הספיקו לקנות כרטיסים בסן סבסטיאן ולאחר שמשימת הרכישה הושלמה, שאלו כמה מהם את אחד מהשוטרים שהוצבו בקרבת האצטדיון, היכן יוכלו לשבת לשתות משהו לפני המשחק. השוטר, באקט של אטימות פושעת, כיוון אותם לבאר בקרבת מקום, מקום בו נהגו להיפגש חברי באסטיון.

        ברחבי העולם ניתן למצוא מספר דוגמאות לתאים ימניים קיצוניים שהפכו לאוהדי כדורגל רק על דרך הרצון להשתייך לגוף כלשהו ולהיראות לגיטימיים. באצטדיונים הם השתלטו על יציע מסוים והפכו אותו לאחד מבסיסיהם, תלו את שלטי ה"אני מאמין" שלהם וזמזמו את פירות יצירותיהם הגזעניות.

        באסטיון הייתה קבוצת האוהדים הקיצונית ביותר בספרד. חבורה פאשיסטית בת כ-40 חברים, אותה נהגו לשייך לקבוצת האוהדים הגדולה יותר, פרנטה אתלטיקו מדריד, האוטלראס בעלי הזהות הפרנקואיסטית, שחלק מהפעילות הקבועה שלהם בשנים האחרונות כללה נהמות וזריקת בננות לעברם של שחקנים שחורים. התרומה התרבותית של חברי באסטיון לפולקלור ביציע כללה בין היתר את הלבשת המילים: "החוצה, החוצה, הומואים, כושים, באסקים וקטלאנים", על מנגינת ההמנון הלאומי. כולם בספרד ידעו ושמעו.

        אוהדי סוסיאדד נכנסו לבאר אליו כיוון אותם השוטר ומיד שמעו את הזהרותיו של המלצר במקום, אך זה היה מאוחר מדי. אחרי שהתווכח עם חלק מיושבי המקום במטרה להגן על אחד מהילדים שליווה, רץ אייטור זבאלטה לרחוב כדי למצוא את חברתו שנמלטה כמה רגעים לפני כן, אבל שתי מכוניות השיגו אותו ומתוכן זינקו כעשרה גברים בצעקות רמות: "אנחנו הולכים להרוג באסקים חארות". לפחות אחד מהם, ריקרדו גוארה, נשא סכין, אותה נעץ כעבור זמן קצר בחזהו של זבאלטה. "דקירה מדויקת וקטלנית", תיארו אותה הרופאים בימים הבאים. האוהד בן ה-28 עשה כמה צעדים לפני שנפל לצד חברתו. מאוחר יותר נכנס לתרדמת ויום לאחר מכן מת.

        לא רק במדריד

        לרצח של אייטור זבאלטה ניתנו שתי פרשנויות. אחת גרסה שהמעשה הגיע כחלק מיריבות רגילה בין שתי קבוצות וכמעשה נקמה של חברי באסטיון על כך ששבועיים לפני כן האוטובוס בו נסעו לסן סבסטיאן נסקל באבנים. השנייה טענה שהאשמה הגדולה בחייו הקצרים של זבאלטה הייתה נעוצה בכך שהיה באסקי. רצח על רקע גזעני, טענו חלק מהאנשים.

        קבוצת הניאו נאצים באסטיון הוכחדה זמן לא רב לאחר מכן, אבל האולטראס, פרנטה אתלטיקו, חיים ובועטים בוינסטה הקלדרון ובחלק מיציעיו, אם לשפוט על פי דיווחיו של כתב 'גרדיאן' סיד לאו, עדיין ניתן לשמוע שירי הלל למעשה הרצח. בדרבי האחרון מול ריאל מדריד הניפו אותם אוהדים כרזה לזכרו של הלאומן האוסטרי יורג היידר ואחרי משחק ליגת האלופות מול מארסיי נענשה הקבוצה בגלל נהמות לעברו של טאייה טאיוו הניגרי (אופ"א קיצצה את עונש הרדיוס אחרי ערעור, אבל לא ויתרה על העונש הכספי), אבל שיוך הגזענות לאותו גוש קיצוני של אוהדי הקולצ'יונרוס יהיה טעות. הרי רק ביום ראשון האחרון שוב הגיע תורו של סמואל אטו לשמוע את דעתם הגזענית של חלק מאוהדי מלאגה, שם התארחה ברצלונה.

        קולות ה-"הו הו הו" המושמעים לעברם של שחקנים שחומי עור מכיוון היציעים באצטדיוני ספרד הם עניין שכיח ויותר מכך, מקובל. אמיל הסקי, אל חאדג'י דיוף ופטריק ויירה שמעו את הנהמות לעברם במשחקי ליגת האלופות במסטאיה בוולנסיה. קרלטון קול, שון רייט פיליפס, אשלי קול ואחרים נתקלו בהן במשחקי ידידות של נבחרות אנגליה מול מקבילותיהן הספרדיות ואפילו לואיס המילטון פגש את הגזענות הספרדית במיטבה, בעת שהתאמן בברצלונה לקראת אחד ממרוצי הפורמולה 1.

        בתחילת העונה הנוכחית נהמו אוהדים של ספורטינג חיחון לעברו של חלוצה של חטאפה, חופרה גרון. האקוודורי הפך לעוד קורבן אחד מיני רבים בליגה הספרדית, אבל ההדים לא הזכירו את אלו שאחרי הדוגמאות האנגליות, שלא באו במקרה. ב-15 השנים האחרונות הפכה בריטניה לאי של פוליטיקלי קורקט כדורגלני, במקום מסוים היפוך למתרחש ביציעים הספרדיים. לקלל כמובן שמותר, אבל הגבולות בשתי המדינות עוברים במקומות שונים.

        החרדה העצומה מהחוליגניזם של פעם הביאה את הכדורגל הבריטי לקיצוניות הנגדית, לפיה האצטדיונים הם מקומם של אנשי המעמד הבינוני ומעלה. ביציעים לא עומדים יותר ומשחקי כדורגל יכולים לשמש בילוי משפחתי כמעט מושלם. למרות שגם הממלכה, כמו כל מקום אחר בעולם, לא חפה מתקריות אלימות וגזעניות, על אדמתה אירועים כאלו זוכים לכותרות גדולות ושליליות. יכול להיות שבפעולות הפיזיות הקהל האנגלי עדיין יהיה יותר אלים מזה הספרדי, אבל בכל הקשור לפולקלור הלשוני, הפוליטיקלי קורקט האנגלי שבמידה רבה הגיע בגלל עונשים מרתיעים, כמעט לא קיים בספרד. אם תשאלו את אוהדי הכדורגל שם, רבים מהם באמת ובתמים לא יבינו על מה המהומה.

        לא יותר מיריב

        בפברואר 2006 אירחה ברצלונה את הכנס השני של אופ"א נגד גזענות ונשיא ההתאחדות הספרדית, אנחל מריה ויאר, הפתיע חלק גדול מהמוזמנים באחד מנאומי הסיכום: "כמובן שאנחנו נגד גזענות, אבל בואו לא נעשה מעכבר פיל. בואו לא נצא מפרופורציות". ויאר, שבעברו היה שחקן נבחרת ספרד והיום משמש גם כסגן נשיא פיפ"א, הוסיף ואמר שלדעתו הקנטות גזעניות של שחקנים או מאמנים כלפי יריביהם במהלך משחקים, צריכים להישמר בסוד ולא לדלוף החוצה. "דברים כאלו צריכים להישאר במגרש", הסביר.

        הדברים של הבכיר הספרדי שיקפו היטב את האופן בו רואים בספרד את הנהמות ואפילו את זריקת הבננות לעברם של שחקנים. כשב'אינדיפנדנט' האנגלי ביקשו לרדת לעצם העניין וביקשו הסברים מעיתונאי ספרדי, ענה להם חואן קסטרו מ'מארקה' ש"הסיבות הן לא גזעניות, זו פשוט אחת מהדרכים להעליב את שחקני היריבה. הסיבות קשורות בכדורגל ולא בגזע. התקרית במשחק בין ספרד לאנגליה הייתה על רקע תרבותי, זו הייתה בדיחה".

        אטומים ככל שהדברים של קסטרו ישמעו, העובדות מספרות על כך שהם מהווים ההסבר הטוב ביותר לג'סטות הגזעניות הנשמעות בספרד באופן תכוף. כשאוהדיה של סראגוסה נהמו לעברו של סמואל אטו, הוא תפס את ידו של הבלם המארח, אלבארו וביקש להראות ליושבים באצטדיון לה רומרדה שגם בקבוצה שלהם משחקים כדורגלנים שחורים, אבל ה-"הו הו הו" לא פסק. רק השחור של הקבוצה היריבה עניין את אוהדי סראגוסה, שחלוצה הברזילאי אוורטון סיפר אחרי המשחק: "לי זה קורה במגרשים האחרים בספרד".

        "אני לא יודע אם גזענות זו המילה הנכונה", נדרש ססק פברגאס לסוגיית הנהמות לפני כחודש ושוער ליברפול, פפה ריינה הוסיף בכנות אמיתית: "אין שום בעיה ואף פעם לא הייתה בעיה. אני יכול להבטיח שספרד היא לא מדינה גזענית ושמדריד היא לא עיר גזענית". אחרי שלואיס אראגונס כינה את תיירי הנרי "חרא שחור", המאמן הוותיק התעקש על כך שהוא לא גזען וקרלוס פריירה נונז, פעיל מקומי בולט נגד התופעה סיכם: "הגזענות היא סרטן שהתפשט ונוגע בכל האספקטים של הכדורגל. הבעיה היא שאף אחת מהרשויות בספרד לא מקבלת את זה שקיימת בעיה".

        עכשיו נותר לשאול מי כאן השתגע. אופ"א שמטילה עונשים כבדים, או ההתאחדות הספרדית, שמסתפקת בקנסות של מאות או אלפי יורו בודדים בעוון נהמות. סמואל אטו ואשלי קול הנעלבים והנדהמים, או ססק פברגאס ופפה ריינה האדישים והתמימים. הפוליטיקלי קורקט האנגלי או חופש הביטוי שמוביל לגזענות ביציעי ספרד. מי שבכל מקרה לא יוכל לספק תשובה הוא אייטור זבאלטה, ששוכב כבר קרוב לעשור מתחת לאדמה בגלל היותו באסקי.

        sagivbaram@walla.co.il