מוריניו בטוח לא מזלזל בהם

תושבי העיר אודינה, הממוקמת במחוז פריולי-ונציה ג'וליה בצפון מזרח איטליה, יושבים בבתיהם ונזכרים בערגה בימים בהם לוצ'יאנו ספאלטי הוביל את המועדון למקום הרביעי בסרייה א' ולהופעת בכורה בליגת האלופות. מבחינתם זו העונה המכוננת בתולדות הקבוצה. רק שלוש שנים חלפו מאז, כך שהזיכרון עדיין חזק וההשוואה לקבוצה המוצלחת הנוכחית של אודינזה, אותה מאמן פסקוואלה מרינו, פשוט נעשית על ידם בטבעיות.

הקבוצה המכונה "הזברות הקטנות" מציגה יכולת מענגת מתחילת העונה ואף זכתה להוליך לסירוגין את הליגה. כעת, כשהיא במקום השני בטבלה, ערב המשחק מול אינטר, ראשיה מרשים לעצמם לחלום על תואר או לפחות על שיחזור ההופעה בליגת האלופות. "אחרי שהיינו בקאמפ נואו ב-2005, אני רוצה הפעם לחוות את הסנטיאגו ברנבאו ולשחק מול ריאל מדריד", הצהיר הבעלים ג'יאמפאולו פוצו, "מועדון פרובינציאלי כמונו שמגיע למקום כזה, משול לילד פריולי שמבקר בדיסנילנד".

פוצו משמש כפטרון של אודינזה בשני העשורים האחרונים ולמרות הצהרתו האחרונה, הוא משתדל בדרך כלל להסתפק במועט ולהראות שלמד מטעויות העבר. אם בשנים קודמות הקפיד הנשיא להיעלב מכל שחקן שביקש לעזוב את קבוצתו ו"עשה לו את המוות" (פרטים ניתן לקבל אצל וינצ'נזו יאקווינטה), אז כיום הוא מבין את מעמדו ואף מודה בפה מלא על כך שהקבוצה תמשיך במדיניות שנכפתה עליה בתחילה אך עם הזמן הפכה למסורת – קונים בזול שחקנים צעירים ואלמוניים, ומוכרים אותם לכל המרבה במחיר.

אחרי העונה המוצלחת תחת הנהגתו של ספאלטי, אז נחשבה אודינזה לקבוצה המלהיבה באיטליה, הפטרון מפריולי ציפה לכך שקבוצתו תהווה פיתוי מקצועי וכלכלי עבור שחקנים בכירים מרחבי העולם ובעיקר שחקניו שלו. אבל העונה ההיסטורית באלופות, בה נחשפו שחקניו על הבמה המרכזית של אירופה, ועוד לפני כן העזיבה של ספאלטי לרומא, טפחו על פניו של פוצו. את מה שהפנים אז, הוא מיישם בימים אלו: "בסוף העונה נמכור את הקפטן אנטוניו די נטאלה. הוא היה נאמן לנו ועכשיו תורנו להחזיר ולאפשר לו להצטרף למועדון גדול ואולי לזכות בתארים". פוצו, או כל אחד אחר למען האמת, לא היה מרשה לעצמו לדבר כך אלמלא היה יודע שיש עתודה להצלחה שלו.

מערך הסקאוטינג של אודינזה הולך ומשתכלל עם השנים. מאז שהקבוצה ביססה את עצמה בליגה הראשונה, ב-1995, שחקניה הפכו למצרך מבוקש בקבוצות הבכירות של איטליה ומאוחר יותר גם ברחבי היבשת. לכן, כדי לכסות על העזיבות התכופות מדי שנה, היה המועדון מגייס שחקנים צעירים, אם זה מאיטליה עצמה או ממקומות אחרים על פני הגלובוס (בעיקר דרום אמריקה). עם הזמן ואחוזי ההצלחה הגבוהים, פותחה מערכת גילוי כשרונות הפרוסה ברחבי העולם. אנשים מטעם המועדון צופים באינספור משחקים, מהליגות המקומיות של סאו פאולו, משם גייסו את הבלם פליפה, ועד הליגה הגנאית שסיפקה להם בעבר את סטפן אפייה, סוליי מונטארי וגיאן אסמואה. את שלושת האחרונים, מיותר לציין, מכר המועדון במחירים אסטרונומיים ביחס לרכישתם.

"הסוד שלנו טמון בגורם ההפתעה", סיפר המנכ"ל פייטרו לאונרדי. "אנחנו חוזים את המהלכים של המועדונים האחרים ופשוט מקדימים אותם. זאת, כמובן, אחרי שצפינו בשחקן בוידאו והגענו לראות ולהכיר אותו מקרוב". הדוגמה הטובה ביותר להסבר של לאונרדי היא הבאתו של הצ'יליאני אלכסיס סאנצ'ס, אותו ראה סקאוט של אודינזה במדי קוברלואה הקטנה כשהיה בן 15. באודינה השאילו את השחקן כדי שיתחשל בקולו-קולו ובריבר פלייט הארגנטינאית, ועכשיו קוצרים את הפירות כש"אל ניניו מרביאה" (ילד הפלא) חורך את האגפים במגרשי הליגה האיטלקית ונחשב לאהוב הקהל החדש בפריולי. שוויו של הנער שנרכש תמורת 3 מיליון דולר, עומד כעת על 20 מיליון יורו. והיד עוד נטויה.

מלבד הגניבה של סאנצ'ס, אחריו רדפו המועדונים המובילים ביבשת, אודינזה מצאה בצ'ילה עוד מספר יהלומים הזקוקים לליטוש לפני שיהפכו לזהב טהור. מאז ההצלחה עם דויד פיזארו לפני כמה שנים, השוק הצ'יליאני מאיר פניו לאנשי פריולי. את מאוריסיו איסלה, שהופך העונה לבורג משמעותי במרכז השדה של השחורים לבנים, הביאה אודינזה ממחלקת הנוער של אוניברסידאד קתוליקה ואת ניקולאס קורבטו (עדיין מחכה לאישור דרכונו האירופי) ראו הסקאוטים בטורניר הנוער המסורתי בטולון, כשנבחרתו נוצחה 1:0 בידי איטליה. שניהם, אגב, שיחקו עם סאנצ'ס בנבחרת הצעירה של צ'ילה ועכשיו משתייכים לסגל הבוגר של מרסלו ביילסה.

אם נחזור שוב לעונה של ספאלטי, או אפילו עשור אחורה לעונה בה הוביל אלברטו זאקרוני את הקבוצה למקום השלישי, נראה שאודינזה זכתה ליחס אוהד ומלא סימפטיה מהתקשורת האיטלקית. הפעם הדברים שונים, והסיפור של הפריולים נשאר הרחק מאור הזרקורים. בטח כשכולם עסוקים בענייני דיומא של יובנטוס, מילאן ואינטר, אשר נעות מדי שבוע בין צחוק לבכי ומספקות את הסחורה. אפילו את גורם ההפתעה מיצתה עד תום נאפולי. אז מה נשאר לאודינזה?

בפריולי לא מתרגשים. את מנת האקשן קיבלו שם מהתקשורת המקומית, שניסתה להפר את השקט ופירסמה טרוניות של הבעלים פוצו כנגד שחקני הקישור המותשים והמאמן שלא ביצע שינוי במשחק האחרון נגד גנואה (2:2). כביכול, מדובר בהתערבות של הבעלים בצד המקצועי עליו אמון פסקוואלה מרינו, אבל בפועל זו לא יותר מסערה בכוס מים. "רק אמרתי שיש עומס על מספר שחקני קישור בגלל הפציעות הארוכות של אובודו וטיסונה, ושאין בעיה מבחינתי להשקיע כסף בינואר כדי לפתור את הבעיה", אמר בתגובה פוצו. "מסתבר שדבריי הובנו אחרת ולכן העדפתי לשים סוף לפרשה בעצמי. מרינו עושה אצלנו עבודה נהדרת וכל הערכתנו נתונה לו. אני חושב שהוא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו בשנים האחרונות".

גם המנכ"ל לאונרדי התגייס למאמצי ההרגעה, כדי למנוע אי אילו מחלוקות. "מהתקשורת הלאומית כבר התרגלתי ליחס קר ומזלזל, חבל שדווקא המדיה המקומית הפתיעה אותנו לרעה. אנחנו מאושרים מעבודתו של מרינו בכל האספקטים, ושלא יהיו אי הבנות". לאונרדי ניצל את ההזדמנות להודות למי שמתמקד בפירגונים. "אני מעריך את אלה שמחמיאים לנו. זה נורמלי. הם רואים את המחשבה הרבה שהשקענו בבניית הקבוצה בפגרה, כולל תכנון רוטציה בריאה של שחקנים טובים ושווים ביכולתם".

אחד הדברים אותם מקפידים להדגיש כל המעורבים במועדון, הוא עניין הרוטציה וחלוקת הנטל בין מרבית השחקנים. אמנם בקישור, כפי שהתרעם הבעלים, נוצרה בעיה מסוימת בשל פציעות, אבל חוליות ההגנה ובעיקר ההתקפה מסתמכות על המנטרה ש"כוכבים יש רק בשמיים". העניין מקבל משנה תוקף כאשר מגלים שהקפטן והשחקן הבכיר בסגל בשנים האחרונות, אנטוניו די נטאלה, פתח בסך הכל בחמישה משחקי ליגה מתוך עשרה, וכמוהו גם אלכסיס סאנצ'ס.

בכל קבוצה אחרת מהלכים מסוג זה היו מגיעים עד לכדי מאבקי אגו ופיצוצים, אך באודינזה - בה שלושת החלוצים הבכירים, די נטאלה, פאביו קוואליארלה וסימונה פפה, משתייכים לסגל נבחרת איטליה ואף שיחקו במשחק האחרון בו ניצחו האזורי את מונטנגרו 1:2 - האידיליה נשמרת לעת עתה. "זה תמיד נחמד שקבוצה כמו אודינזה, ששמה את כל יהבה על השקעה בנוער, שולחת נציגים לנבחרת הלאומית", אמר הקפטן הגאה די נטאלה. המועדון סומך על צעירים וזה מוכיח את עצמו, כי כל שנה אנחנו מקבלים עוד ועוד שחקנים שיכולים לעזור לקבוצה".

היחס בין הוותיקים לצעירים הדדי, כך מסתבר. שחקני הקבוצה מרבים להחמיא לדי נטאלה, שלוקח אותם תחת חסותו והתרגל במהרה לתפקיד המחייב עם הסרט על הזרוע. "החבר'ה הוותיקים, בראשות אנטוניו, עושים את הכל על מנת לעזור לשחקנים הצעירים וזה הכוח העיקרי שלנו", סיפר הצעיר מאוריסיו איסלה כשנשאל על התאקלומותו, "יש איזון קבוצתי שבאמת קשה לתאר. כל אחד יודע את מקומו. אני, למשל, מודע לזה שאני לא אופציה ראשונה בהרכב כי יש לנו הרבה שחקנים חשובים. אני גם לא יכול להרשות לעצמי לחשוב אחרת, מפני שאני באמת אוהב את שאר חבריי לקבוצה".

כשהחלק ההתקפי, מן הסתם, זוכה לעיקר התהילה, נעשה עוול מסוים למרכז הקישור הנהדר של גוקהאן אינלר וגאטנו ד'אגוסטינו, שמשמש כ"אנדראה פירלו של אודינזה" ומקיים סוף סוף את ההבטחה עליה דיברו ברומא בתחילת המילניום. השניים האלה, יחד עם איסלה כשהוא זוכה לדקות משחק, הם המנוע במשחק ההתקפה של הקבוצה והאחראים העיקריים למתפרצות הקטלניות מהן כובשת אודינזה את מרבית שעריה. פרט לכך, שחקני הקישור מספקים את הסיוע הנדרש לחבריהם בהגנה, שחסרים מתחילת העונה את הבלמים הקבועים פליפה וכריסטיאן זפאטה הקולומביאני.

גם חוסר ההתעניינות של התקשורת לא אמור להפריע לדי נטאלה וחבריו להמשיך ולהציג משחק התקפה שובה עין בדרך לכרטיס הנכסף לליגת האלופות, ומי יודע? אולי גם לתואר ראשון אי פעם. זה בטח יקרה אם אודינזה תנצח ביום ראשון את אינטר. עד אז, קפטן הביאנקונרי ודאי ישמח לשמוע על מעריץ חדש שלו – האצן אוסיין בולט. "טוטי הוא הפייבוריט שלי באיטליה, אבל אני אוהב גם את בופון, דל פיירו ודי נטאלה". לשאלה איך הוא מכיר את חלוץ אודינזה, השיב שיאן העולם והמדליסט האולימפי ב-100 ו-200 מ': "למען האמת, רק ממשחקי הפלייסטיישן".