מי קבר את בית"ר?

הסיבות לפתיחה המפתיעה למדי של הפועל פתח תקווה והחיוך הגאה ששב לאוהדיה המרירים, אינן רק מקצועיות. הקבוצה החבוטה של תחילת העשור עברה סוג של מהפך תודעתי-מנטלי כשהיא סטתה לעונה אחת בליגה הלאומית. דווקא ברמת השרון ובעכו מועדון הפאר בפנסיה קיבל פרופורציות מחודשות, וחזר להעריך את מה שנשאר ממנו ולא את מה שאבד. הוא שם בצד את החלומות הבלתי אפשריים על העבר הגדול שלו, את חוסר שביעות הרצון מעצם זה שהפועל פתח תקווה כבר לא כוח דומיננטי בכדורגל הישראלי, ולמד ליהנות מסתם עונה טובה, עוד עונה, בליגת העל.

כשחדוות היצירה והחיים חוזרת, הרבה יותר קל לחבר קבוצה ולעזור לה לגשר על לא מעט בעיות. כשמועדון שב לפרוח, גם שחקנים בינוניים נדבקים בהצלחה (ולהיפך, ודאי יתקן רן בן שמעון). הבעלים תותח, המאמן מבריק והסגל מאוזן. השאלה הגדולה מבחינת הפועל פתח תקווה תהיה מה היא תעשה כאשר החלוץ המוכשר שלה יעבור לידיו של יעקב שחר. האם המערכת שוב תתקומם על החוצפה או שתבין סופסוף שזאת המציאות הקיימת של הקבוצה.

כהרגלן בקודש, הפועל תל אביב ובית"ר סיפקו לנו עוד קלאסיקה בעוד עונה נעדרת קלאסה. בעונה שעברה זאת היתה ההחמצה של אסולין וההקפצה של יצחקי, אחר כך הגיעה ההקפצה של טלקיסקי והפנדל המוחמץ של דגו בגמר הגביע, אמש (שני) שוב התוודענו למשחק שמיד תויק כאחד הגדולים בכל הזמנים בין השתיים. ככל שליגת העל מאבדת מהמהות שלה כליגה, שתי הקבוצות הכי אמיתיות שיש תמיד מספקות קרב שמראה שאפשר גם אחרת. בעונה שעברה, המשחק הראשון בין השתיים לימד המון על מה שהולך לקרות ליצחק שום וגיא לוזון, וגם העונה סביר להניח שהניצחון של הפועל תל אביב ייתן לקבוצה סוג של זריקת מוטיבציה ויותר אמונה בדרכו השנויה במחלוקת של מאמנה, אלי גוטמן, עם סייג אחד: אם המשחק המקביל בעונה שעברה לימד יותר על הכוח שיש לסגל של בית"ר, המשחק אמש העיד על המוגבלות של הפועל תל אביב והפחד שלה מעצמה.

למרות שני השערים בסיום, אני לא זוכר את הפועל תל אביב משחקת בטדי בצורה כל כך נפסדת ב-80 הדקות הראשונות. השחקנים לא יצאו מה-16, ההגנה היתה מסננת, הקישור והתקפה לא קיימים, כאילו עירוני רמת השרון נחתה בסן סירו. גוטמן זרק את עצמו לאוטוסטרדה סואנת ואחר-כך התגאה שהכל בכלל היה מתוכנן. לטובתו, כדי שלנס הזה יהיה אפקט אמיתי, לגוטמן אסור להאמין במקריות הזאת וכדאי לו להאמין יותר בקבוצה שלו. זאת הפועל תל אביב, לא הפועל יהוד.

יש כאלה שאומרים שהתוצאה אמש אומרת הרבה יותר על בית"ר ועל העונה שלה שהסתיימה, וזה גם אולי נכון. מה שיותר חמור היא התרבות ההולכת ומשתרשת כאן לסכם את העונה ולבחור את גיבוריה כבר במחזור ה-8. התגלית: אבוחצירא. הקבוצה: מכבי חיפה. הנפילה: מאור בוזגלו. סיפורים כמו בית"ר ירושלים מאבדת אליפות אחרי 13 נקודות פור בפסגה שייכים לעבר ספורטיבי רחוק, והמרה השחורה של הסיכומים האלה מחלחלת היטב לאוהדים ולאלו שמקבלים את ההחלטות. לא נותנים שום סיכוי להתפתחות בעלילה ולעולם יחשיבו כל תפנית חיובית לניצחון בג'ארבג' טייים. מי זוכר היום שב-2002/3 מכבי תל אביב התחילה את העונה בצורה ממש לא מרשימה, עם הפסד מביך בדרבי, וזכתה בתואר רק בזכות חיבור מפתיע בסיבוב השלישי. אם זה היה קורה היום, קלינגר היה מפוטר, השחקנים היו מרגישים מקוללים והעיתונאים היו כבר מנפקים גיליון סיכום לא מחמיא.

עם התרבות הזאת, בין שאר הצרות שלו, ראובן עטר צריך להתמודד היום ולנסות לשדר משהו אחר לשחקני בית"ר. הוא יודע ששלושה ניצחונות רצופים ושתי מעידות של מכבי חיפה או מכבי נתניה, והלחץ יעבור אליהן. הקבוצה שלו שיחקה אמש את הכדורגל הכי טוב בארץ, אבל מה לעשות שכולם כבר אומרים שהעונה של בית"ר כבר הסתיימה. אחרי מי השחקנים ילכו? כמו שזה נראה אמש בדקה ה-80, הרגע בו שחקני בית"ר הפסיקו להאמין שהם יכולים לנצח, עטר בהחלט בבעיה. יום לפני כן מילאן ניצחה את נאפולי בדקות הסיום אחרי פנדל מוחמץ ועשרות דקות של החמצות מסמרות שיער, אבל זה בכלל באיטליה. בישראל רואים יציע העיתונות ומקשיבים לשלמה שרף.

השבוע האחרון הוכיח עד כמה הדמות הדמונית שיצרו לאבי נמני חרגה מכל מסגרת הגיונית וחלחלה עמוק, עמוק מדי, לראשי המועדון. לא משנה שנמני לא בנה את הקבוצה, לא בחר את הסגל, לא העביר אימון אחד ולא עיצב את ההרכב, השיטה והדרך, תמיד אותם אנשים יעלו את הטענה הבלתי המוכחת ש"נמני הורס את מכבי". בכל סיטואציה, בכל תפקיד, בכל עונה, תמיד יהיו לנמני מספיק שונאים שיאמינו שזה נכון, בלי קשר למה באמת קרה.

הבעיה של מכבי תל אביב היא שגם אנשיה התחילו לקבל את הטענה, שבחלקה נכונה, כאמת מוחלטת. המאמנים מפחדים להתייעץ עם נמני והמנהלים בונים לו תפקידים שכולם נובעים רק מיראה מוגזמת מאדם שהם בעצם חוששים להכיר. פעם הוא לא מחליט כלום ופעם הוא המחליט הבלעדי, שחושב איך להרוס אותה עונה אחרי עונה. כולם שומרים על כבודם, דוחקים את הסמל הצהוב לפינות צדדיות ומאשימים אחר כך את נמני כאילו רק הוא מתעסק במעמדו. כבר הרבה שנים שמכבי תל אביב לא יודעת איך להתמודד עם הבעיה הזאת, ובמקום להידבר עם נמני, להתחבר לצדדים הטובים שלו ולהיעזר בו, חוששים ממנו כאילו היה מפלצת. גם ההחלטה האחרונה - למנות את נמני למאמן - היא המשך לפחד המתמשך מאדם שעשו לו רצח אופי מוגזם ולרוב לא הוגן ברבות השנים, והיא תסתיים כמו החלטות דומות לגבי נמני מהעבר הלא רחוק.

אחד מקווי הדמיון ששורטטו בקיץ בין רן בן שמעון לאברהם גרנט נגע בכישרון התקשורתי של מאמן צ'לסי לשעבר. עוד מאמן צעיר ומבריק, הבטיחו לנו, בעל לשון חכמה, יכולת ביטוי גבוהה והבנה חדה ברזי המדיה. שמונת המחזורים במכבי תל אביב לא יכולים בשום צורה לסתור את ההשוואה המקצועית בין בן שמעון לגרנט, אבל בדבר אחד בטוח שהוא לא גרנט: הוא לא אשף תקשורת. כל השנים במחיצתו של המאמן-דיפלומט, כל השיעורים במגמת תקשורת, לא מנעו מבן שמעון מלספוג תבוסה כואבת מול מצלמות הטלוויזיה ודפי העיתונות. יכולת ההשפעה על הכתבים היתה אפסית, המסרים שהוא העביר דרך המסך שידרו חולשה, היכולת לתמרן את דעת הקהל או להניע את שחקניו דרך מסרים סמויים בעיתונות נותרה בגדר פוטנציאל לא ממומש. דעת הקהל הבינה ללבו של בן שמעון רק אחרי שראשו הורד מהגרדום ולא הוזנה לפני כן בכתבי הגנה שתואמים את תדמיתו הרהוטה והחלקלקה של המאמן הצעיר. הטריקים בהם בן שמעון ניסה להסביר את עצמו במהלך שמונת המחזורים האחרונים לא עברו ולא עבדו, ונחשפו בקלות על ידי אחרון האוהדים. או שמא נאמר אחרון שחקניו?

"הנהלת סכנין מגבה את המאמן פרדי דוד"

המשחק המרכזי בין מכבי חיפה למכבי נתניה עונה כמעט על כל הפרמטרים של משחק עונה, אבל איכשהו אין ממש הרגשה שהוא כזה. אין לו ממש סקס אפיל של משחק עונה, הוא לא מריח ככה, הוא לא מרגש ככה ועדיין לא ברור אם הוא יהיה משחק העונה גם בסיבוב הבא. הרבה בגלל ההפכפכות של מכבי נתניה, אבל גם קצת בגלל שהרנסנס במכבי חיפה עדיין רק בחיתוליו ועומד בפני עוד הרבה מכשולים ושאלות. שחקן ענק שזה רגע האמת שלו? קבוצה גדולה שהולכת לתת הצגה שיזכרו עוד הרבה שנים? קהל שזולל את הכרטיסים יום אחרי שהם יוצאים לקופות? בואו נחכה עם זה לסיבוב הבא.

סביר להניח שאם המינוי של נמני היה מתרחש מוקדם יותר, מלכי הרייטיינג היו מעדיפים להזיז את הבכורה שלו מול הפועל פתח תקווה למשבצת המשחק המרכזי. פתאום זה נראה הרבה מעניין מהבונקר שמתיאוס מתכנן לקריית אליעזר.