פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        נשברה תקרת הזכוכית

        יכול להיות שהחילופים של הבאנקרים בוזגלו ודולי ג'ונסון גמלו את רן בן שמעון מהחלטוריזם ומהיהירות והצילו לו את המשרה

        רן בן שמעון מודה שטעה בבנייה של מכבי תל אביב, וכדי לאתר את הטעות הראשונה שלו, צריך ללכת לתחילת יוני, למשחקי היורו. בן שמעון נדד בין שוויץ לאוסטריה ולא כדי לחפש שחקנים, אלא כדי לפרשן את המשחקים. מאמן שהגיע לקבוצה חדשה, והדבר הראשון שהוא עושה הוא להיות פרשן בטלוויזיה. באותו זמן ידעו במכבי תל אביב שצריך מגן שמאלי. אחרי היורו ניהלו מו"מ עם סיאק פולק, אבל העובדה שההולנדי לא הצליח להוכיח שהוא יהודי גרמה לו לרדת מהפרק. בזמן הקצר שנותר לא איתרו עוד מגן, ואורי שטרית נותר המגן הפותח של מכבי תל אביב. כשהוא נפצע נגמרו לבן שמעון הפתרונים. וכך, שמונה מחזורים בתוך העונה, מתברר ששטרית הוא השחקן שאין לו מחליף במכבי תל אביב. אם הייתם צריכים עוד הוכחות עד כמה המצב קשה.

        בן שמעון הוא לא האשם היחיד בחלטוריזם שמאפיין את מאמני הכדורגל בארץ. אייל לחמן חובש שני כובעים דרך קבע אם הוא לא עסוק בלהיכשל באפריקה, ניצן שירזי שטף מכוניות כשהיה אמור להכין את מכבי פתח תקוה (ושילם את המחיר תדמיתית), ובאופן כללי, כל מה שחשבנו עד לפני מספר שנים על מוסר העבודה והחיים-לא-חיים שיש למאמן בליגת העל התברר כהפרזה אחת גדולה. מי שהיה צריך למנוע מבן שמעון לנסוע ליורו, או לפחות להציב בפניו את השאלה האם הוא חושב שזה יועיל למכבי תל אביב, היו אלכס שניידר או האנשים שיושבים מתחתיו בהנהלה. מכיוון שלא עשו זאת, הבור בן שלושת השבועות שנוצר בלו"ז, זה שבגינו לא מצאו מגן שמאלי ראוי, הוא גם אחריות שלהם.

        הבעיה הגדולה יותר של בן שמעון וההנהלה היא שהם באמת האמינו שאפשר "לבנות קבוצה" במכבי תל אביב, לקחת עונת חימום מנועים ולרוץ בעונה השנייה. במכבי תל אביב במיוחד אלרגיים למונח הזה, שמסמל את שנות ה-80 העגומות, אבל לא רק שם זה לא עובד. אלונה ברקת הצהירה בשנה שעברה שהמטרה בעונה הראשונה בבאר שבע אינה לעלות ליגה, ובכל זאת פיטרה מאמן אחד (זה שהיום הוא העוזר של בן שמעון) והייתה כפסע מפיטורי השני, בעקבות תוצאות גרועות ולחץ אוהדים בלתי נסבל. עם החשיפה התקשורתית של היום ותרבות הספורט של אוהדי הקבוצות הגדולות שדורשת הצלחות מהירות, אי אפשר לעשות ניסויים. והמילה "ניסויים" היא אנדרסטייטמנט למה שעשה בן שמעון בהרכב מכבי תל אביב עד היום.

        האינסטינקט הראשוני קורא לפטר את בן שמעון. הקבוצה כבויה, לחוצה וחסרת חיים, האוהדים יושבים למאמן על הראש והעונה שוב לא הולכת לשום מקום. אבל פיטורים בשלב זה לא יעשו טוב למכבי תל אביב ויחזקו את תדמיתה כמקום שאי אפשר להצליח בו. מעבר לכך, כשמביטים על האפשרויות שיש בחוץ מגלים את רוני לוי, שהיום אנחנו רואים כמה שמחים במכבי חיפה שעזב, ואת מוטי איוניר, שלזכותו ייאמר שהוא מכביסט אמיתי, אבל הכדורגל שלו לא יחזיר את האמונה ובוודאי שלא את ההצלחות. את ניר קלינגר כמובן שאי אפשר להזכיר אפילו בצחוק.

        הסיבה העיקרית לתת לבן שמעון צ'אנס נוסף היא בחילופים שערך מול קרית שמונה. כשבן שמעון הוציא את מאור בוזגלו ודולי ג'ונסון, הוא נגע בשניים מארבעת הבאנקרים שלו בהרכב. השלישי, יבוריאן, לא משכנע וסביר להניח שהבין שגם הוא כבר לא חסין, והמקום של הרביעי, ישראלביץ', בטוח. הרי גם אם אין לו מקום בשדה, תמיד אפשר להציב אותו כשוער (בכל העמדות האחרות הוא כבר שיחק). בפעם הראשונה העונה העביר בן שמעון את המסר שכולם בקבוצה היו צריכים להפנים מהמחזור הראשון – שאין באנקרים בהרכב, מי שטוב ישחק. הוא לא העביר את המסר הזה רק לשחקנים, אלא גם לעצמו וזו התקווה של אוהדי מכבי תל אביב – שהמאמן יפסיק לעשות איפה ואיפה ויתחיל להתמקד באימון נכון. כך נוצר מצב שיאניק קמאנאן, יניב עזרן ודור מלול, אותם השחקנים שלא ציפו לדקות משחק רבות מדי בתחילת העונה, הם אלה שאולי עוד יצילו את עורו של המאמן. זאת, כמובן, בתנאי שלא יקבל את ברכת "איחלתי לחייל בהצלחה" בימים הקרובים.