אם לא עכשיו אפי, אימתי?

אפשר לעשות זאת אחרת

עם תקציב שחקנים של 14.5 מיליון דולר, מכבי ת"א יכלה לחלק את משאביה בצורה טובה יותר. השנה אולי כבר מאוחר, אבל אם במכבי יפנימו את ארבעת הטיפים שלנו, אולי הקיץ הבא ייראה טוב יותר

אוהד גרינוולד

הרבה כסף הוציאו הקיץ ראשי מכבי תל אביב. שמונה שחקנים חדשים הוחתמו; שישה מבין כלל החתומים משתכרים למעלה ממיליון דולר ברוטו לעונה; אחד מהם אפילו גורף צ'ק חודשי על סך כמעט רבע מיליון ירוקים. אולם מכבי, יודו גם אוהדיה, איננה משחקת כמו קבוצה של 20 מיליון דולר.

עם שחרורו הצפוי של רודני ווייט, המחלוקת המתמשכת בעניין מרכוס פייזר, קשיי ההשתלבות של טריי סימונס וג'ייסון וויליאמס והדיכאון הקליני של אסטבן באטיסטה המסופסל, נראה כי שוב הצליחה מכבי להוציא מההשקעה הכספית המאסיבית הרבה פחות מכפי שיכלה באמת. לכן, כשירות לציבור ולמועדון הגדול במדינה, החלטנו לחבר ארבעה טיפים חשובים, כדי שלפחות הקיץ הבא יראה אחרת מכפי שנראה זה האחרון.

עוד בוואלה! NEWS

תקופת הקורונה מסוכנת עבור החולים במחלה זו. איך שומרים עליהם?

פרופ' ארנון נגלר בשיתוף האגודה לזכויות החולה
לכתבה המלאה

טיפ מספר 1: שמעון, החלטות פופוליסטיות עולות הרבה כסף

מכבי תל אביב נכנסה לקיץ האחרון כאשר שישה משחקניה אשתקד החזיקו בחוזה לעונה נוספת: דרק שארפ, טל בורשטיין, יותם הלפרין, ליאור אליהו, אסטבן באטיסטה ומרכוס פייזר. השניים האחרונים עמדו בסימן שאלה, כל אחד מסיבותיו הוא – פייזר היה פצוע, באטיסטה לא הוערך בידי אפי בירנבוים. בסופו של דבר בחרה מכבי לשמור על שניהם בסגל (בהמשך שחררה את פייזר, אולם הוא עשוי לשוב בקרוב ארצה), בעוד שדווקא את הלפרין, שהציג אשתקד עונה סולידית, החליטה מכבי לשחרר תמורת מיליון דולר.

בדיעבד, ההחלטות הללו עלו למכבי הרבה מאוד כסף. פייזר מחזיק בחוזה המוערך בכ-1.1 מיליון דולר נטו (1.4 מיליון ברוטו) והוא אולי ישוב לשחק בחודש ינואר, כך שמרבית ההשקעה בו ירדה כבר כעת לטמיון; באטיסטה מרוויח כ-800 אלף דולר נטו (1.1 מיליון ברוטו), נמצא הרחק בקצה הרוטציה והוא נחשב מועמד מוביל לכיבוש התואר "מר דולר לדקה", בו מחזיק עד היום האלוף הבלתי מעורער נואל פיליקס. במקום הלפרין הוחתם טריי סימונס לשנתיים, בעסקה בעלת שווי כולל של למעלה ממיליון דולר (לרבות דמי פיצוי בסך 100 אלף דולר להפועל חולון), וחג'ג' הגיע גם הוא (250 אלף דולר נטו, חצי מיליון דולר ברוטו).

בפועל, האחרונים הציגו יכולת חלשה במשחקי ההכנה, מה שאילץ את מכבי לצרף את מרכוס בראון ולרכוש את חוזהו מז'לגיריס קובנה. בראון הרוויח בקבוצה הליטאית קרוב למיליון דולר נטו אך קיבל שתיים או שלוש משכורות בטרם עזב, כך שמכבי נאלצה להשלים את יתרת שכרו. בראון יעלה העונה למכבי כ-700 אלף דולר נטו (900 אלף דולר ברוטו). אגב, אם חג'ג' צורף, מדוע הושאר בסגל גם דרק שארפ, שעולה למכבי כ-275 אלף דולר נטו בעונה (550 אלף דולר ברוטו) ומביא לפארקט איכויות דומות? סאגת פייזר אומנם מצריכה דיון נפרד, אלא שמשיחות עם גורמים המעורים במגעים בין הקבוצה לשחקן עולה כי ניתן היה להשתחרר הקיץ מחוזהו תמורת פיצוי ראוי, ולהציל לפחות חלק מהכסף הגדול שהושקע בפורוורד האמריקאי.

טיפ מספר 2: דייויד, לך על סגל מצומצם ואיכותי יותר

כשאנשי מכבי נדרשים לסוגיית הספסל העמוק, הם משיבים כי גם ליתר הקבוצות הבכירות באירופה – צסק"א מוסקבה, פנאתינייקוס אתונה, אולימפיאקוס פיראוס, ברצלונה ואחרות – סגל רחב במיוחד. "זו עונה ארוכה ומתישה", הם מסבירים, ושמעון מזרחי אף מקפיד להזכיר בכל הזדמנות את העונה הקודמת, רווית הפציעות.

ברמה העקרונית הם כמובן צודקים. הקבוצות המוזכרות לעיל אכן מחזיקות כל אחת בסגלים הנעים בין 15 שחקנים בכירים במקרה הטוב, ל-12 במקרה הרע ביותר. אולם חשוב לזכור כי קיים הבדל מהותי אחת: אותן קבוצות נהנות מתקציבי עתק, ויכולות להשקיע מיליוני יורו בחיזוק הספסל. מבחינה איכותית, הספסל של הקבוצות הללו לעיתים אינו נופל מהחמישייה הראשונה. מכבי, לעומתן, מחזיקה בתקציב שחקנים צנוע הרבה יותר. וכאשר תקציב שממילא אינו גבוה (יחסית, יחסית) מתחלק בין כל כך הרבה שחקנים, חייבים להתפשר על איכותם. כך שמכבי אולי מחזיקה בכמות שחקנים דומה לזו של צסק"א, היווניות והספרדיות, אך הסגל שלה איכותי הרבה פחות.

שימו לב לשמות הרכזים המחליפים בקבוצות היורוליג הגדולות: זוראן פלאניניץ' (צסק"א), אנדרה בארט או יאקה לאקוביץ' (ברצלונה), לין גריר או יותם הלפרין (אולימפיאקוס), שרונאס יאסיקביצ'יוס (פנאתינייקוס). בעמדות הפנים הן מחזיקות על הספסל שמות גדולים לא פחות, כמו דיוויד אנדרסן ופראן ואסקז (ברצלונה), ויקטור חריאפה או טרנס מוריס (צסק"א), סופוקליס סחורציאניטיס וזוראן ארצג (אולימפיאקוס), ניקולה פקוביץ' ואנטוניס פוטסיס (פנאתינייקוס). מכבי, להבדיל, רכשה את דרור חג'ג' ודיאור פישר.

טיפ מספר 3: אפי, לך על לא יותר מחמישה זרים בקבוצה

תקציב השחקנים של מכבי מוערך בכ-14.5 מיליון דולר. בעזרת חלוקה נכונה יותר של המשאבים הכלכליים, אין כל ספק שניתן היה לבנות קבוצה טובה לא פחות ומעניינת הרבה יותר. הלפרין, בורשטיין, שארפ, אליהו ובאטיסטה, שהחזיקו בחוזה לעונה נוספת, היו אמורים לעלות יחד בעונה הכוללת קצת יותר מארבעה מיליון דולר ברוטו. בתוספת הפיצוי לפייזר, היו נשארים בקופת הרכש בין תשעה לעשרה מיליון דולר.

במקרה הזה מכבי הייתה זקוקה לחמישה עד שישה שחקנים נוספים. ארבעה זרים לעמדות 1, 3, 4 ו-5 (בורשטיין והלפרין היו ממלאים יחד את עמדה מספר 2), וישראלי נוסף לספסל. עומרי כספי עולה העונה למכבי כ-900 אלף דולר (יקבל את הכסף לאחר שחרורו מהצבא), כאשר עלותו של יניב גרין מעט יותר גבוהה. החתמה של אחד משניהם הייתה מותירה בידי צוות המאמנים למעלה משמונה מיליון דולר. ובכסף הזה, בוודאי שביחס להזדמנויות הגדולות שהיו הקיץ בשוק השחקנים, ניתן היה לבצע החתמות מצוינות.

הוליס פרייס, לשעבר בריטאס וילנה והעונה בדינמו מוסקבה של דייויד בלאט, יכול היה לנחות כאן במיליון דולר וחצי. מילוש וויאניץ', בובי בראון ואחרים היו פנויים גם הם, בסכומים נמוכים יותר. בעמדת הסמול פורוורד ניתן היה להחתים את הנרי דומרקאנט, שהצטרף לאפס פילזן, או אפילו את קווינטון הוסלי, שעבר מקרשיאקה הטורקית לריאל מדריד. עמדת הפאוור פורוורד הציעה מגוון רחב של שחקנים נהדרים: החל מג'רמייה מאסי, שעבר מאריס סלוניקי לריאל מדריד בעסקה המוערכת בכ-1.5 מיליון דולר ברוטו, דרך דראגן לאבוביץ' המבטיח מז'לז'ניק (כרוך בתשלום פיצויים), ואפילו עד השארת טרנס מוריס בקבוצה. בעמדת הסנטר ניתן היה להניח יד על זוראן ארצג או ניקולה פקוביץ' הצעירים (תמורת תשלום פיצוי), שהיו מגיעים לכאן כל אחד בעסקאות זולות יותר משני מיליון דולר.

כך שבמקום לראות הערב בהיכל שמות כמו פרייס, דומרקאנט, מאסי, ארצג או פקוביץ', שוב תשים מכבי את כל יהבה על קרלוס ארויו, תמשיך לקוות לערבים גדולים של דיאור פישר וליאור אליהו, ותוותר מראש על שירותיו של שחקן חיזוק אמריקאי, שהובא לכאן בעלות של כמיליון דולר. עוד מיליון, אחד מיני רבים בשנים האחרונות, שעקב התנהלות שערורייתית הולך לפח.

טיפ מספר 4: רענן, מה רע בשחקנים האירופאים?

בשלוש השנים האחרונות, מאז עזב פיני גרשון את המועדון, החתימו ארבעה מאמני הקבוצה (נוון ספאחיה, עודד קטש, צביקה שרף ובירנבוים) לא פחות מ-21 שחקנים שונים. 12 החזיקו בדרכון אמריקאי; חמישה בדרכון ישראלי; שניים הגיעו מדרום אמריקה; ורק שניים נוספים החזיקו בדרכון אירופאי (סימאס יסאיטיס וגוראן ירטין, עונת 2006/7).

שנים ארוכות מוותרת מכבי כמעט לחלוטין על אפשרות צירופם של שחקנים אירופאים. מדוע? היורו החזק מהווה בעיה, אולם נראה כי אנשי המועדון סובלים מאי-אמון בסיסי בשחקן האירופאי. למעט שאראס יאסיקביצ'יוס וניקולה וויצ'יץ', שניים מהאירופאים המצליחים בתולדות המועדון, לא החזיקה מכבי בשנים האחרונות בשחקן משמעותי מהיבשת הישנה (לא, אריאל מקדונלד לא נחשב). אולי היה זה הניסיון הכושל עם בנו אודריך וחוסיין בשוק שהביא את מכבי לכלל החלטה להתנזר כמעט לחלוטין מאירופאים; כך או אחרת, מאז עונת 2002/3 הטראומטית, ניתן לספור את האירופאים שצורפו למכבי על כף יד אחת.

אומנם חוקי הזרים הנוקשים במדינות שונות באירופה מחייבים את הקבוצות המקומיות בספרד וביוון, לדוגמא, להחזיק במספר מצומצם של שחקנים אמריקאים; ואולם חלק מהקבוצות הללו כלל לא מנצלות את המכסה האמריקאית העומדת לרשותן. ברצלונה החזיקה אשתקד באמריקאי אחד בלבד (אלכס אקר), כמו גם טאו ויטוריה (וויל מקדונלד). פאו וצסק"א החזיקו בשני אמריקאים.

"חוץ מבלאט, אין מאמנים בארץ שמאמינים באירופאים", אומר סוכן שחקנים ישראלי. "אין ספק שהתלות שמכבי פיתחה בשוק האמריקאי פוגעת בה מאוד. זו אחת הטעויות הגדולות ביותר שלה. הוכח שקבוצות ששיחקו עם מינימום אמריקאים ויותר בוסמנים קיבלו כדורסל חכם יותר, מסודר יותר, ונאלצו להשקיע הרבה פחות בהתאמה של השחקן לקבוצה ולסגנון המשחק. המאמנים הישראלים רואים שחקן אמריקאי שקופץ ומטביע, לעומת אירופאי שעושה ליי-אפים, ולוקחים את האמריקאי. הם לא מבינים שליי-אפ ודאנק שווים את אותן שתי הנקודות. לכן מסינה ואובראדוביץ' מצליחים לאורך שנים, וזו הסיבה שפיני גרשון הגיע להצלחות הכי גדולות שלו דווקא כשבחמישייה שלו היו שני אירופאים".

ohadgreenwald@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully