ההייזמן קורץ להם

במסגרת נסיוננו לסדר לכם את העניינים לקראת הישורת האחרונה של העונה, נכיר לכם את המועמדים הבכירים לפרס היוקרתי בעולם פוטבול המכללות – פרס ההייזמן. בנוגע לפרס עצמו כבר הרחבנו בעונה שעברה (ראו קישור). השנה המרוץ נראה כמרוץ של ק"בים עד הסוף, וזאת משום שאין שחקנים בתפקידים אחרים שהצליחו להביא את התוצאות שבוע אחרי שבוע כמו המועמדים הראשיים שלנו. אז שלושת המועמדים שנדבר עליהם השבוע הם ק"בים, ובמפתיע – שלושתם מהביג-12. יותר מכך, נכון להשבוע, שלושתם כרגע מובילים את קבוצותיהם בטופ-10 של אמריקה. שניים מהם ייפגשו כבר השבוע, וכדי להיות פיירים (במיוחד עם רן), אנחנו נשתדל לנחס – כי אנחנו טובים בזה – את שניהם בצורה שווה.

המועמד הראשון שלנו נולד בטסקולה, ניו מקסיקו, ב-5 בספטמבר 1986. בעונה הראשונה שלו היה באק-אפ של איזה אחד, וינס יאנג – אולי השם אומר לכם משהו. רבות ונצורות היו הציפיות מקולט מק'קוי – אנשים האמינו שייכנס לנעליו (הגדולות) של וינס יאנג כבר במיידי. בעונתו הראשונה זה בהחלט נראה כך, כשהצליח להשלים 68.2 אחוז מהמסירות שלו, ל-2,570 יארד, 22 ט"ד ו-7 איבודים בלבד והוא סיים את העונה עם רייטינג של 161.82. הבעיה הגיעה בעונתו השניה – טקסס הייתה אמורה לדרוס את הביג-12 ולהמשיך במסעה לכיוון התואר, אך תקלות לא צפויות (בבית מול קנזס סטייט ובחוץ מול טקסס איי.אנד.אם, והכי גרוע – הפסד בדרבי לאוקלהומה) קטעו את מסע ההתקדמות של הקבוצה, שהאחראי העיקרי לה היה מק'קוי, שנחלש המון. את העונה סיים עם אחוז השלמה של 65.1, 3303 יארד, 22 ט"ד אבל גם 18 איבודים. העונה, דווקא כשטקסס טק ואוקלהומה נחשבות בשלות יותר, מצליח מק'קוי להתעלות ומעמיד אחוזי השלמה מפלצתיים של 81.8, וכרגע עומד על יחס של 21-4 ביחס הט"ד/איבודים ורייטינג של 186.46.

מק'קוי כבר שבר את שיאו של וינס יאנג לט"ד בקריירה באוניברסיטת טקסס, שעומד כרגע על 72, וכמו שאומר המשפט – היד עוד נטויה. כמובן שטבעת אליפות תעזור לסגור את הדיל, אבל אם ימשיך עם האחוזים הללו, באמת שאף אחד לא יוכל לקחת ממנו את הפרס (ע"ע טים טיבו של העונה הקודמת).

המועמד השני שלנו נולד ב-22 למאי, 1985, וגדל באניס (טקסס), היכן שאביו סאם היה מאמן פוטבול תיכונים. בתיכון, תחת הנהגת אביו, מסר הארל ל-12,532 יארדים ו-167 ט"ד. את הקריירה שלו בטקסס טק התחיל ב-2005 אבל מיעט לשחק. עונת הפריצה הייתה, כאמור, ב-2006, כשסיים אותה עם 4,555 יארד באוויר, ב-66.8 אחוזי הצלחה, 38 ט"ד ו-11 איבודים. את העונה סיים הארל באינסייט בול מול מינסוטה, ולמרות פיגור של 38:14 ברבע השלישי, הצליח הארל להנהיג את הקאמבק הגדול בהיסטוריית הבולים, והרד ריידרס סיימו את המשחק עם ניצחון 41:44. כבר בעונה שעברה הוא סומן כק"ב המוביל בביג-12, ולא איכזב בעונה של 5,705 יארד ב-71.8 אחוזי הצלחה, 48 ט"ד ו-14 איבודים. הארל מחזיק העונה ברייטינג 167.43, וכבר עומד 3,147 יארד ויחס של 28-5 (ט"ד לעומת איבודים), ובשיאי קריירה של המכללה ביארדים ובט"ד, וגם אצלו המספרים עדיין לא סופיים (כבר שבר את מחסום ה-13 אלף).

כאשר בוחנים את הארל, מבחינת התאמתו למקצוענים, אין מנוס מהשוואה – סטטיסטית, לפחות – לאחד שכיכב בשנה שעברה, וגם הוא היה אקדוחן לא קטן בפני עצמו, קולט ברנאן מהוואי. המספרים שהארל מעמיד בשורות הרד ריידרס בהחלט מהווים איזכור ליכולתו של האקדוחן מהוואי, אך הארל – לעומת ברנאן – מחזיק בגוף קצת יותר מתאים למקצוענים, וצריך לזכור שהוא משחק כבר שלוש שנים בדוויזיה שהיא מהחזקות באמריקה (והשנה יש שאומרים שהחזקה ביותר) – הביג-12.

השורה התחתונה, במקרה של הארל, תבוא במשחקים הקרובים, שמפגישים את הרד ריידרס עם כל הקבוצות החזקות של החטיבה. את קנזס כבר הצליח הארל לפרק, והשבוע הוא מתחיל רצף מול טקסס, אוקלהומה סטייט ואוקלהומה (השתיים הראשונות בבית והשלישית בחוץ) לפני שהוא מסיים את העונה מול ביילור. אם יעשה הארל את הבלתי ייאמן ויסיים כאלוף הביג-12, כנראה שהפרס הזה בהחלט מגיע לו.

הצעיר בחבורה (נולד ב-8 בנובמבר, 1987) הינו יליד אוקלהומה (אוקלהומה סיטי), ולא מן הנמנע שההבטחה הגדולה של המדינה ישחק במדים האדומים עבור הסונרס. בראדפורד הגיע למצב קשה – קבוצה ללא מנהיג שאיבדה את הכוכב הגדול שלה (אחד אדריאן פיטרסון, מכירים?) לדראפט, והצליח להצעיד את הסונרס לאליפות הביג-12 כבר בעונת הפרשמן שלו. כל זאת תוך כדי תצוגות על גבול האבסורד והצגת בגרות בלתי רגילה לילד במעמדו.

בראדפורד סיים את העונה הקודמת עם 69.5 אחוזי השלמה, 3,121 יארדים, 36 ט"ד ו-8 איבודים בלבד, ואם המספרים האלה נראים לכם מדהימים עבור פרשמן, אז העונה הוא בדרך לרסק גם אותם, כשכבר כעת הוא עומד על 2,775 יארד ב-67.8 אחוזי השלמה, 29 ט"ד ו-5 איבודים. הרייטינג שלו השנה אף הוא מדהים – 185.85 (כמעט כמו של מק'קוי), וההפסד היחידי שלו העונה היה דווקא ליריבה השנואה מטקסס עשוי להיות זה שיפגע בסיכויי קבוצתו להגיע למשחק האליפות, אבל הרבה בזכותו נחשבת אוקלהומה על ידי רוב הפרשנים ככקבוצת ההפסד הבודד הטובה באמריקה. הילד עוד לא בן 21, וכבר מקבל השוואות לדן מרינו הגדול (בקריירת המקצוענים שלו).

השאלה המרחפת סביב בחירתו של בראדפורד כזוכה ההייזמן תלויה בשני גורמים. האחד – האם טקסס תפסיד לתיתן לאוקלהומה את הסיכוי לעבור על פניה, וכך לבראדפורד לעבור על פני מק'קוי, והשני – האם בוחרי ההייזמן יתנו את קולם לסופמור שנתיים רצוף כזוכה בפרס היוקרתי. טים טיבו, הזוכה של השנה הקודמת בהיותו סופמור, כבר הודיע שכנראה יתן את קולו לבראדפורד, אבל אתם יודעים – קול אחד זה לא מספיק.

אלו היו שלושת המועמדים המובילים כרגע לפרס ההייזמן. כמובן שבעונה כה קצרה וכה הפכפכה, מועמדים חדשים צצים כמעט מדי שבוע בעוד שאחרים מתרסקים באותה המהירות, כך שהדרך ל-13 בדצמבר עדיין ארוכה – מה שלא מפריע למכירת הכרטיסים וחבילות האירוח (כרטיסים נמכרים החל מ-500 דולר ועד ל-50,000 דולר לחבילה). אנו נשתדל לעדכן, אתם – כמובן – מוזמנים להציע שאלות והצעות לגבי המועמדים הללו (ואחרים), ובינתיים בואו נקווה שלא ניחסנו אותם לגמרי.