זקן השבט

ביום ראשון הקרוב על הפרקט באולם באור יהודה תפגוש מ.כ גבעת שמואל את עירוני נהריה לפתיחת עונת 2008/9. עבור חובבי הכדורסל מדובר בעוד משחק די זניח, אך עבור משה ברנר, בן ה-37 וחצי, תהיה זו פתיחת העונה ה-17 (!) בקריירה שלו בליגת העל. ברנר, אחד השחקנים המשמעותיים בסגל של הגבעה בשנים האחרונות, לא כל כך מתרשם מהנתון הזה. אורן אהרוני ודרור כהן, שביחד עם ברנר הרכיבו את השלישייה שסימלה את מועדון הכדורסל של גבעת שמואל, כבר ניצבים על הקווים בבגדים אזרחיים, אבל ברנר, המבוגר משני מאמניו, עדיין מתרוצץ על המגרש, נאבק, מרביץ וקולע. וזה נראה לו טבעי לחלוטין.

ברנר, שבחודש מארס הקרוב ימלאו לו 38 אביבים, מחזיק בתואר השחקן הוותיק בליגה בפעם השנייה בקריירה שלו. הפעם הראשונה הייתה בעונת 2006/7, כשלמשך כמה מחזורים, בין עזיבתו של פרד קמפבל להגעתו של דיימון פטרסון, ברנר נותר הקשיש ביותר. אבל אם תשאלו אותו, הוא ממש לא מרגיש מבוגר.

"בשנה שעברה בליגה השנייה שיחקתי כשחקן מרכזי בגבעת שמואל והייתי שותף מלא לחזרה לליגה הראשונה", מספר ברנר, "שיחקתי מעל 30 דקות לערב והרגשתי מצוין. אני שומר על הגוף, אין לי שום בעיות מיוחדות. לוקח לי קצת יותר זמן להיכנס לכושר, אבל אורן דואג שיהיו לי את המנוחות שלי. אני בטוח שאני יכול להחזיק עונה שלמה בליגת העל ולתת את התרומה שלי לקבוצה".

- בכל זאת, בגיל כל כך מתקדם לשחקן כדורסל מקצועני? אתה מרגיש שאתה יכול להביא משהו חדש למגרש?

"אני מביא הרבה ניסיון. יש הרבה מקומות בכדורסל שבהם הניסיון עולה על האתלטיות והדברים האחרים שהצעירים מביאים. אני לא יודע מה אני אתן בעונה הקרובה, אבל אני בטוח שאני אתן כל כולי, כמו תמיד, ושאעזור לקבוצה לאו דווקא בחלק המקצועי אלא גם בחלק החברתי, לרכז את החבר'ה שהם יהיו מגובשים. אלו דברים שרק דמות יותר מבוגרת יכולה לתת, ואני מקווה ששני הדברים יעזרו לקבוצה".

- איך אתה מרגיש עם התואר "השחקן הוותיק בליגה"? מצד אחד זה כבוד, מצד שני אנשים יכולים לטעון שאתה מבוגר מדי כדי לשחק כדורסל בליגת העל.

"אני מעדיף שקבוצות יזלזלו בי ויעזבו אותי ושיתנו לי לזרוק את הזריקות שאני כל כך רגיל ואוהב. אני לא מאמין שזה יקרה. כמו שהרגשתי במשחקי האימון שהיו לנו, מאמנים דורשים משחקנים לא לעזוב אותי ולהיות תמיד קרוב אליי, לא לתת לי זריקות. לדעתי, אני יכול להיות השנה בדיוק כמו שהייתי לפני שלוש ואפילו חמש שנים".

השנה, כאמור, פותח ברנר את העונה לראשונה בלי שני חבריו הטובים. עם אורן אהרוני הוא שיתף פעולה בגבעת שמואל החל מעונת 2000/1, ושנתיים לאחר מכן גם דרור כהן הצטרף לחבורה. מאז השלושה היו ידועים בתור שלושת הסמלים של הגבעה, אך השנה השניים יהיו על הקווים, בעוד ברנר ימשיך להתרוצץ. ולא, אין לו שום בעיה עם זה.

"אורן ודרור הם חברים מאוד קרובים שלי", מספר ברנר, "אנחנו מסתדרים מצוין גם על הפרקט וגם מחוצה לו. אנחנו קוראים אחד את השני גם בלי מילים. אורן מכיר אותי, הוא יודע בדיוק מה אני אוהב לעשות על המגרש. הוא מאמן מצוין וצעיר. אני לא אומר את זה רק כי הוא חבר שלי, אני רואה איך הוא מנהל את הקבוצה מהשנה שעברה, איך הוא מתייחס לשחקנים. יחד עם דרור יש להם פוטנציאל לצוות מקצועי שיחזיק את הקבוצה לשנים הקרובות. אני מאמין שנהיה צוות טוב מאוד".

- היית מעדיף אותם על הפרקט, או שגם בלעדיהם אתה תסתדר?

"אני הייתי קונה אותם בשני ידיים על הפרקט. עם אורן שיחקתי תשע-עשר שנים רצוף, הוא מכיר אותי כמו אשתי על המגרש. חוכמת המשחק של אורן וראיית המשחק של דרור מדהימות. הם היו יודעים איך למצוא אותי בדיוק במקום הנכון על המגרש כדי שאוכל לקחת את הזריקות שלי. עשיתי הרבה נקודות בזכותם. בדיוק את הדברים האלה, את החוכמה הזו, הם מנסים להכניס לשחקנים ולרכזים פה".

- זה לא דבר רגיל ששלושה שחקנים נשארים כל כך הרבה זמן בקבוצה, במיוחד עם מה שקורה כיום בכדורסל הישראלי. איך אתה רואה את הדברים?

"גבעת שמואל זה כמו משפחה בסך הכל. יש פה הנהלה מאוד רחבה, אבל ההנהלה הקרובה - היו"ר מוטי אמסלם והמנכ"ל אפי שמש ומנהל קבוצה - כולם ביחד כל הזמן כמו משפחה. אנחנו מאוד נהנינו פה, והגענו להישגים. כשאתה שחקן טוב והקבוצה רוצה אותך להרבה שנים, אתה נשאר. זה דבר בריא לשחקן להישאר הרבה שנים באותה קבוצה, ככה אתה יכול להוציא מעצמך יותר. זה בדיוק מה שקרה פה. אין יותר סמלים בכדורסל הישראלי, ואנחנו עדיין הסמלים של גבעת שמואל. אני לא אוהב את זה ששחקנים מחליפים קבוצות כל שנה, אבל כנראה שאין ברירה. ברור שיותר בריא לשחקן להיות בקבוצה שנתיים-שלוש לפחות. בכל פעם שאתה עוזב לקבוצה חדשה, אתה צריך לבנות את עצמך מחדש, וקשה להתפתח ככה. גרעין כמו שהיה פה יוצר סטטוס בליגה. כולם ידעו שיש את דרור, ברנר ואורן שהם גרעין וצוות".

"עשינו הכנה מאוד ארוכה, אנחנו כבר חודש וחצי מתאמנים", מספר ברנר על ההכנות לקראת העונה הקרובה, "הבעיה הגדולה שלנו עד עכשיו זה שהסגל לא מושלם. חסר לנו עוד זר גבוה, שזה דבר מאוד משמעותי, אבל בסך הכל עשינו הכנה מאוד אינטנסיבית, מתאמנים חזק מאוד. ביחד עם צוות המאמנים החדש וצוות השחקנים המוכשר והצעיר שסופג את הניסיון, תהיה לנו קבוצה אתלטית וטובה. אני מקווה מאוד שההכנה הזאת תבוא לידי ביטוי בניצחון על נהריה במשחק הראשון, כי בבית אנחנו חייבים לפתוח עם ניצחון".

- ראינו את גבעת שמואל עד כה בשני סוגי משחקים. מצד אחד שיחקתם מצוין מול בני השרון, אבל מול ירושלים וראשון נראיתם לא טוב. איך אתה מסביר את זה?

"הקבוצה עדיין לא מושלמת מבחינה מקצועית. לשלוש הקבוצות שהפסדנו יש זרים גבוהים דומיננטיים, וזה מה שחסר לנו. אנחנו באמת חסרים בפרמטר הזה, וזה פוגע בנו, לוקחים לנו הרבה ריבאונדים. ואני מקווה מאוד שבעזרת זר שיגיע הוא ישלים לנו את החלק הזה".

- אתם מסומנים כקבוצה צעירה ומבטיחה, אבל כקבוצה שעשויה גם לרדת ליגה.

"אני לא יודע מה אומרים, אני מאוד מאמין בקבוצה הזאת. יש לנו חבר'ה טובים, לוחמים. שחקנים רוצים להוכיח את עצמם, וזה דבר מאוד חשוב. אני לא מאמין שהקבוצה הזאת תעשה דברים קיצוניים כדי שנרד ליגה. אם יגיע זר טוב אנחנו נהיה קבוצה טובה מאוד, ואני מקווה מאוד שנהיה בין שמונה הראשונות ושלא נהיה בסכנת ירידה. העבודה פה היא כל כך אינטנסיבית וטובה, שלא חושבים על ירידת ליגה. כולם רוצים להיות בקבוצות שיובילו את הליגה".

נתון מרשים נוסף שברנר מחזיק בו הוא המקום ה-64 בין קלעי כל הזמנים בכדורסל הישראלי, והמקום השני בין השחקנים הפעילים, לא רחוק ממאיר טפירו, שמוביל את הרשימה. "התקשרו אליי כשנכנסתי למאה הראשונים, ומאז אני עוקב", סיפר בחיוך. לא סביר שזה יקרה, אבל אם ברנר יעשה השנה את הבלתי ייאמן ויקלע העונה 463 נקודות (ממוצע של 22 נקודות למשחק), הוא ייכנס ל-50 הגדולים בכל הזמנים של הכדורסל הישראלי. האומנם? "אני לא חושב על זה אף פעם. אולי השאיפה שלי היא לא להגיע ל-50 הגדולים, אבל כן להיות בין השחקנים שישאירו חותם בליגה. אם אכנס ל-50 הראשונים בטוח שאשמח, אבל יותר חשובה לי התרומה שלי לקבוצה".

- אחרי שלפני שנתיים אורן אהרוני פרש, ובשנה שעברה דרור כהן פרש, השנה זה התור שלך. אתה מתכוון לפרוש?

"מבחינה פיזית אני מרגיש מצוין, הגוף שלי שמור טוב ואני מתאמן טוב. אני לא יודע מה יהיה. אולי אפרוש, למרות שאני לא חושב על זה כרגע. אני מנסה לתרום כמו לפני עשר שנים. נגמור את העונה הזאת, ונראה מה יהיה. כרגע אני לא חושב על פרישה".