פטיש בראש

"תאונה למי? שואל ארציאלי הבן
תאונה למדינה, עונה השוטר המסכן
הבורסה נפלה, אנשים קופצים מהגג
גם משיח קפץ והודיעו שהוא נהרג"

שלום חנוך כתב ושר בזמנו על נפילת הבורסה. כמה שזה נשמע אקטואלי בימים אלה, על אחת כמה וכמה כשמדובר באיסלנד. המשבר הכלכלי שמסעיר את העולם בשבועות האחרונים, עשה דרכו באופן טריוויאלי - אם לוקחים בחשבון את השינוי הקפיטליסטי שעבר הכדורגל - ממדורי הכלכלה אל לב ליבו של מדור הספורט. עם הידיעה שבעלי הון פרטיים מחזיקים קבוצות כדורגל ברחבי תבל, היה ברור לכולם שיגיע הרגע בו יפגעו גם הקבוצות ו-ווסטהאם הייתה הראשונה בטווח האש.

בדצמבר אשתקד הפך ביורגלפור גודמנדסון, הבעלים של בנק לנדסבנקי והאיש השני בעושרו באיסלנד (הסגנות לא הפריעה לו, היחיד שמקדים אותו הוא בנו), ליושב הראש של ווסטהאם יונייטד. גודמנדסון רכש את המועדון ב-2006 יחד עם אגרט מגנוסון, ולמרות שהחזיק במרבית המניות העדיף לקחת את תפקיד נשיא הכבוד ולאפשר למגנוסון "להתלכלך" בעמדת יושב הראש.

מגנוסון נשא חן בעיני האוהדים מהרגע הראשון, אך סבל מטלטלות רבות בתקופתו, החל משינויים בעמדת המאמן וכלה בפרשיית טבז-מסצ'ראנו והשלכותיה הכלכליות – נדוניה שהשאיר לו טרנס בראון, קודמו בתפקיד. גודמנדסון, בעל המניות הבכיר, לא היה ממש מרוצה מההתנהלות הכספית של ראש התאחדות הכדורגל האיסלנדית לשעבר והחליט לתפוס את מקומו.

הכוונות של הביליונר חובב הכדורגל היו מרחיקות לכת. התכנית העיקרית הייתה לעבור לאיצטדיון החדש במזרח לונדון (נבנה במיוחד לאולימפיאדה ב-2012) בן 60,000 מקומות, בעלות של 250 מיליון ליש"ט ובכך להעלות את ווסטהאם לדרגה הבאה במרדף אחר הכסף והתהילה. "אנחנו שואפים לבנות יסודות יציבים עבור העתיד של ווסטהאם", סיפר גודמנדסון עם הפיכתו ליושב ראש בפועל, "מדובר במועדון גדול, עם מורשת מופלאה וקהל אוהדים נהדר. תפקידי כבעלים הוא לדאוג לעתיד המועדון ולספק את התנאים המתאימים כדי שהמאמן והשחקנים יגיעו להצלחות".

"כסף, כסף, כסף
שורף לי את קצה היד
כסף, כסף, כסף
בא ונעלם מיד"


את המשבר הכלכלי הראשון של המאה ה-21 גם גודמנדסון המנוסה לא יכול היה לחזות, בטח לא את הקריסה הטוטאלית במדינתו שלו – זו שנהנתה מצמיחה כלכלית של מעל ארבעה אחוזים בשנים האחרונות. שלושת הבנקים המרכזיים של איסלנד, ביניהם "לנדסבנקי" של גודמנדסון, התמוטטו לחלוטין בשל המצב ויצרו עומס חובות של 61 מיליארד דולר. איסלנד הפעילה במשך השנים מערכת פיננסית ליברלית שנתנה ריבית גבוהה על פקדונות והייתה נדיבה גם באשראי, ובכך הייתה מוקד השקעות פיננסי של אזרחים אירופים רבים, ובעיקר בריטים. על הרגע בו זה הולך להתפוצץ להם בפנים אף אחד לא חשב שם.

למרבה האירוניה, האיסלנדים, שהפכו לשנואי נפשם של הבריטים בעקבות אובדן הכספים, הם אלה שמחזיקים במועדון כדורגל לונדוני שעתידו כעת לוט בערפל. בבריטניה יש כעס רב על הניהול הפיננסי באיסלנד שפגע קשות במדינתם, עד כדי כך שכמעט הוכרז משבר דיפלומטי בין המדינות. "ננקוט צעדים דרסטיים נגד רשויות איסלנד בכדי להשיב את הכסף", אמר ראש הממשלה גורדון בראון בהתייחסו למצב. אבל הראש של אוהדי ווסטהאם היה בכלל במקום אחר.

הידיעות על מצב הבנק של גודמנדסון לא עשו רושם מאיים בתחילה על האוהדים, בטח אחרי שהבעלים הצהיר כי "המשבר לא יפגע במועדון", אלא שהימים חלפו וגודמנדסון איבד חלק ניכר מהונו (ההערכות מדברות על 230 מיליון ליש"ט) וראה איך ממשלתו מלאימה את הבנק שבבעלותו כדי לנסות ולמזער את הנזק. לזה ניתן לצרף את החוב של ווסטהאם לשפילד יונייטד - זכר לפרשת שיתופו הלא חוקי של קרלוס טבז במדי הפטישים – שנחשב לרע במיעוטו בתחילה, ופתאום הפך למעיק מתמיד (וגם נגרר לדיון ב-CAS).

"רק לפעמים באמצע צחוק על הפנים,
משתוללת כאן סופה כמו באיסלנד"

אם נחזור לרגע אחורה, הכל היה טוב בווסטהאם. בסדר, לא ממש טוב, אבל שגרתי. לפחות בצד המקצועי. אמנם המאמן אלן קרבישלי התפטר בעקבות מכירתם של שחקני ההגנה אנטון פרדיננד וג'ורג' מקרטני, אבל במקומם קיבלו הפטישים את ג'אנפרנקו זולה. האיטלקי, שהיה מחביבי האי הבריטי כשכיכב במדי צ'לסי בין השנים 1996-2003, הפך למאמן הזר הראשון בהיסטוריה של המועדון ונראה היה שהשינוי הזה יוסיף קצת צבע וסטייל אחרי האפרוריות של קרבישלי.

אלא שאז נחתה הידיעה על הקריסה באיסלנד והשלכותיה על המועדון. זולה עשה אחד ועוד אחד והפנים לבדו שיוכל לצרף שחקנים חדשים רק במידה וימכור אחרים, והתחושה שנוצרה הייתה שבינואר תגיע מכירת חיסול. שמותיהם של החלוץ דין אשטון, הבלם מת'יו אפסון והשוער רוברט גרין, שחקני סגל נבחרת אנגליה, כבר הוזכרו בהקשר של מספר קבוצות פרמייר ליג שמוכנות לנצל את המצב של ווסטהאם על מנת להעביר אותם לשורותיהן. בניסיון לשדר עסקים כרגיל ולהראות שהמועדון מתפקד חרף כל הקשיים, זולה קיבל אישור להחתים את החלוץ הספרדי דייגו טריסטן, שמתאמן עם הקבוצה כמה שבועות ונחשב לשחקן חופשי.

את האוהדים, עושה רושם, לא ממש מלחיץ שחרור שחקנים מאסיבי. "זה לא המצב האופטימלי, אבל אסור לשכוח שיש לנו חומר פוטנציאלי מרשים במחלקת הנוער. אני לא אבכה אם נראה כמה מהם תופסים מקום בהרכב של האיטלקי", אמר אוהד ווסטהאם באחד מפורומי הקבוצה. גם המנג'ר, שכבר קיבל הודעה רשמית על כך שלא יהיו לו מזומנים לצאת לקניות בינואר, מצא ניסוח דומה כשטען ש"אני יותר ממאושר מהסגל שיש לי. כשהפצועים יחזרו יהיה לנו אפילו סגל עמוס מדי".

"כל הרוחות שנשבו כל הלילה
לא יכבו את האור בקצה
לא יכבו את האור
שעולה בבוקר"


הדעה הרווחת בקרב הפרשנים באי הבריטי גורסת שגודמנדסון ימכור את המועדון בעתיד הקרוב, בשל חובות מועדון הנאמדים בכ-60 מיליון ליש"ט ולמרות הצהרתו (בניגוד ללחץ המופעל עליו מהשלטונות באיסלנד) כי "אעדיף למכור את נכסיי האחרים ולא לגעת בווסטהאם". שווי המועדון מוערך בכ-100 מיליון ליש"ט, אליהם ניתן לצרף את תשלום הקנס לשפילד יונייטד, שמקפיץ את העסק לאיזור ה-150 מיליון. אולם המצב משנה את כל ההערכות על הנייר, ונראה שהאיסלנדי יהיה מוכן למכור גם בפחות ממחצית העלות.

בכל יום נזרק לאוויר שם אחר של רוכש פוטנציאלי. הראשון שהוזכר הוא הטייקון ההודי אניל אמבני, שנחשב לאחד מעשרת עשירי תבל. אמבני מעוניין מאוד להחזיק בקבוצה אנגלית וכבר ניסה בעבר להעביר את ווסטהאם לשורותיו. עכשיו, כשהמועדון מתחנן לבעל בית חדש, אנשיו של אמבני מעדיפים למשוך את הזמן ויעצו לו לחזור לשולחן הדיונים רק סמוך לסוף השנה האזרחית, כדי שהעסקה תתנהל בתנאים שלהם ובעלות מוזלת.

גם הבעלים הנוכחי של בירמינגהאם סיטי, דיוויד גולד, הידוע כאוהד ווסטהאם וכבר החזיק בעבר במניות במועדון, הוזכר כמועמד להיות המושיע אך מיהר להכחיש. "אני דורש נאמנות מהשחקנים והאנשים שעובדים תחתיי בבירמינגהאם, אז שאני אבצע כזה מהלך ואנטוש פתאום?", תהה גולד בכעס והסיר את שמו מהרשימה. בדומה לגולד, חברת ההשקעות "זביל", המבוססת בדובאי ומנוהלת בידי השייח' חמדן אל מקטום, הכחישה אף היא כל כוונה להשתלט על המועדון ממזרח לונדון. לפחות החשש ממעבר לאדמינסטריישן – מהלך המקביל למינוי מפרק לקבוצה בישראל וכרוך בהורדת 10 נקודות ליגה - ירד מן הפרק.

בינתיים, בווסטהאם מבחינים במעט אור בקצה המנהרה, הודות להצטרפות ספונסר חדש. הספונסר העיקרי של הקבוצה, חברת הנסיעות XL שהייתה בבעלותו החלקית של גודמנדסון לאחר שזה ניסה לעזור לה לכסות את גרעונותיה, פשטה את הרגל והותירה את הקבוצה ללא חברה מאמצת ראשית. בימים האחרונים ניהלה הקבוצה משא ומתן עם מספר חברות והגיעה לסיכום על חוזה חדש, לפיו תקבל 4 מיליון ליש"ט בכל אחת מחמש השנים הקרובות.

תזרים המזומנים, יחד עם ההצהרות המרגיעות מכיוונו של גודמנדסון והידיעה שהחברה המחזיקה בווסטהאם פועלת בכלל מאנגליה ולא מאיסלנד, מפיחים רוח חיים מחודשת במועדון ומפחיתים את סכנת ההתמוטטות. כעת, מחכים באפטון פארק לטייקון רציני שיגיע ויאפשר לאוהדי הקבוצה להפריח בנחת בלונים ביציע גם בשנים הבאות.