ניו ג'רזי נטס: לקראת עונת 2008/09

ניו ג'רזי שהכרנו איננה עוד, לאחר עזיבת כל הכוכבים. נותר מאחור, וצפוי לשבות איטלקית - וינס קרטר. אז כמה זמן נותר עד קיץ 2010?

נמרוד עופרן

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן ב-2007/8: 34 ניצחונות ו-48 הפסדים
סיימו את העונה: במקום העשירי במזרח

על הנייר, עם פתיחת עונת 2007/8 אמורים היו הניו ג'רזי נטס להיות – ובכן, שוב – הניו ג'רזי נטס. שינויים רבים לא נעשו שם, והצמד רוד ת'ורן ולורנס פרנק האמינו באמת ובתמים ששלישיה של ג'ייסון קיד, וינס קרטר וריצ'רד ג'פרסון מסוגלת שוב להוליך את הקבוצה הזאת לפלייאוף המזרח. בתיאוריה, ניתן היה להבין את ההנחה שלהם – לפני שלוש עונות מכבי בני ג'דידה העפילה לפלייאוף המזרח – אלא שבפועל, האמת היתה מרה מתמיד.

ננאד קרסטיץ' נפצע ברגל, קרטר בחשק, וקיד עזב באמצע העונה את המועדון בו הפך לסמל. במידה רבה, העזיבה של קיד סימלה את סוף הנטס הישנים, ולכן לא היה מפתיע כלל כשג'פרסון הועבר בקיץ. כשהם דועכים למאזן שלילי של 48:34, סיימו הנטס במקום הרביעי בבית האלטנטי ונשארו מחוץ לפלייאוף, מאחורי אטלנטה החלשה. אבל יותר משהעונה שעברה היתה סתם רעה או מאכזבת עבור הנטס - היא היתה סמלית.

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה את חייכם (ותעשה אתכם חטובים)

לכתבה המלאה

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

באו: יי ז'יינליין (ממילווקי), בובי סימונס (ממילווקי), קיאון דולינג (מאורלנדו), אדוארדו נאחרה (שחקן חופשי, מדנבר), ג'רוויס הייס (שחקן חופשי, מדטרויט), ברוק לופז, ריאן אנדרסן וכריס דגלאס רוברטס (מהדראפט).

הלכו: ריצ'רד ג'פרסון (למילווקי), ננאד קרסטיץ' (דינמו מוסקבה האזורית), בוסטיאן נאכבר (לדינמו מוסקבה), מרכוס וויליאמס (לגולדן סטייט), סגאנה ג'ופ (שחקן חופשי, לדאלאס).

כאמור, הוויתור על קיד באמצע העונה שעברה גילגל את כדור השלג במורד ההר, או איך שלא אומרים את זה. הקיץ האחרון רק הלך בעקבותיו – הן מבחינה מעשית והן מבחינה תפיסתית. מדובר כאן בניו ג'רזי החדשה. זו שמוותרת על כוכביה תמורת חוזים נגמרים, תמורת שחקנים צעירים, תמורת שקיות ניילון, הכל כדי שבקיץ 2010, אז לברון ג'יימס יהיה שחקן חופשי, הנטס יקפצו עליו בשתי ידיים, בשתי רגליים, בארנק פתוח לרווחה.

בקבוצה יש דיבורים רבים על מעבר המועדון לברוקלין, ככל הנראה ב-2011, ולראפר ג'יי זי, שמחזיק באחוזי בעלות בקבוצה, יש שחקן אחד שהוא היה רוצה לראות כמרכז הקבוצה החדשה, זו שאמורה להוות אלטרנטיבה ראויה ואמיתית – בעיקר מבחינה ציבורית ושיווקית – לניו יורק ניקס. קוראים לו לברון, והוא אחד מחבריו הקרובים.

הטרייד של ג'פרסון – השחקן הכי טוב של הנטס בשנתיים האחרונות – למילווקי, הוא סממן נוסף של קבוצה בבנייה. התמורה היתה ז'יינליין וסימונס, ומיהרה לבחור בדראפט את ברוק לופז, אנדרסן וכריס דגלאס רוברטס. קרסטיץ' ונכבאר, שניים מהשחקנים היחידים בסגל שהיו שווה משהו, חזרו לאירופה, ואת מקומם תפסו מספר שחקנים משלימים שטרן ידוע את מי הם בדיוק הם אמורים להשלים.

מה מי מו

חמישייה: דווין האריס, וינס קרטר, בובי סימונס, יי ז'יינליין, ג'וש בון.

מאמן: לורנס פרנק (עונה חמישית)


מועמד לפריצה:

את הפריצה שלו, דווין האריס ככל הנראה כבר עשה. הוא הוכיח שמדובר ברכז לגיטימי, באחד השומרים הכי טובים מהעמדה מספר 1, באחד השחקנים הכי מהירים בליגה. אבל זו לא הנקודה. באופן סמלי, או שלא, ניו ג'רזי ויתרה על קיד כדי להשיג אותו, והחליפה עבר בעתיד. התקרה של האריס אמנם נמוכה משמעותית מזו של קיד, אבל העונה, אחרי שנעזר במספר חודשי התאקלמות, זו צריכה להיות העונה שלו. עם עין אחת לעשור הבא העונה הנוכחית עשויה לקבוע לאן תלך הקריירה. הוא יהיה חופשי לקבל החלטות, יהיה לו מעט מאוד אגו לדאוג לו מסביב, תהיה לו הבמה האולטימטיבית להצליח. אם בסיטואציה הזו האריס לא יצליח להצטיין, אז באיזו כן?

מועמד לדעיכה:

בגיל 31, "החצי אדם חצי מדהים" יתחיל את העונה החמישית שלו במדי ניו ג'רזי, אבל זה לא השובע שבעוכריו, גם לא הגיל – זה האופי המחורבן, שמונע ממנו להיות אחד משלושת השחקנים הטובים בגלקסיה גם כיום. מבחינת כשרון ואתלטיות, יש בו הכל – הוא החבילה המלאה. אלא שבפועל, הקריירה שלו לא התגלגלה כפי שהיתה צריכה להתגלגל, ועכשיו כבר מאוחר מדי. העונה, סובבים את הסופרסטאר חבורת שחקנים מפוקפקת משהו מבחינה כשרונית, וייתכן וזו הקבוצה הכי חלשה בה שיחק – אפילו יותר מטורונטו של 2003. שחקנים עם אופי טוב ונינוח יותר משלו היו מוצאים את העונה הנוכחית שווה חיתוך ורידים, אז אפשר רק לשער כיצד יקבל אותה קרטר עצמו, שכבר שבת איטלקית לא פעם במהלך הקריירה שלו. אל תופתעו אם בפברואר, קרטר כבר יאכזב בקבוצה אחרת.

אקס פקטור:

קצת משונה לבחור אקס פקטור בקבוצות חלשות, אבל המקרה של כריס דגלאס רוברטס – "CDR", להלן – הוא אחר, כי איכשהו, עושה רושם כאילו הפך לאקס פקטור פשוט מעצם הסיטואציה בה נחת. בטורניר המכללות האחרון, הוא היה אחד השחקנים הטובים והמרעננים ביותר, ועם 23 נקודות בממוצע, ביצים של שור וקבלות (עזר לדרק רוז להביא את ממפיס, מכללתו, לגמר הטורניר) מפה ועד פתח תקוה, מקומו אמור היה להיות מובטח בסיבוב הראשון. אלא שמשום מה, זה לא קרה. הוא הידרדר עד למקום ה-40, ובניו ג'רזי שמחו לקפוץ על המציאה. סגנון משחקו של הסווינגמן עשוי אמנם להיות פחות יעיל ב-NBA משהיה בקולג'ים, אבל אם היה נבחר על ידי כל קבוצה אחרת בליגה, היה לו קשה להוכיח את שהוא חייב להוכיח לעולם. בנטס של העונה, עם הסגל המדולל, זה ייתכן וזה אפשרי.

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי:

החברים של האריס מצליחים לרוץ באותו קצב כמוהו, שון וויליאמס חוסם יותר משחקן פוטבול, CDR זוכה ברוקי העונה וסותם 29 פיות בליגה, יי ז'יינליין מראה סוף סוף שהוא הרבה יותר מסתם גימיק שיווקי. קרטר עובר לממפיס תמורת רודי גיי, וניו ג'רזי מבססת את עצמה כאחת הקבוצות הצעירות והמלהיבות בליגה. הפיירול נמוך מאי פעם, וכל שנותר זה להעביר שנה – רק עוד שנה – עד קיץ 2010, כדי להנחית את לברון ג'יימס בקבוצה התוססת.

תסריט פסימי:

וינס שובת אחרי המשחק השני של העונה ועובר לממפיס תמורת דארקו מיליצ'יץ', ציפור נושפת על יי ז'יינליין שגומר את העונה, האריס מתגלה כסתם רכז אתלטי וזריז ללא יכולת לנהל משחק. הנטס מסיימים את העונה במקום האחרון בבית האטלנטי – כן, אפילו מתחת לניקס - וכל הקבוצה מצטרפת לקרסטיץ' בדינמו מוסקבה האיזורית.

תחזית:

עוד עונה של סתם. הסגל לא מספיק צעיר ומלהיב כדי להיות אטרקטיבי ומושך מצד אחד, או יעיל ומוצלח כדי להשתחל לפלייאוף מאידך. עם 30 נצחונות פלוס מינוס ימשיכו הנטס להעביר את הזמן בשקט בשקט ובבינוניות מינוס מינוס, כי בניו ג'רזי הנוכחית זה לא מה אתה עושה היום: זה מה תעשה בקיץ 2010.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully