שם המשחק: מהירות

מזל טוב לסבסטיטאן וטל על ניצחון ראשון, מפול פוזישן לדגל, בתנאים קשים. הגרמני הצעיר הוכיח שהוא לומד מטעויות, והוא מסוגל להביא קבוצה קטנה מתחתית הטבלה כל הדרך לניצחון. אין ספק שהגשם שיחק לטובתו, העובדה שקובאליינן לא הסתדר עם הצמיגים לאורך כל המרוץ והעובדה שמאסה, רייקונן והמילטון נאבקו קשות להתקדם. נהגים רבים זוכרים את הניצחון הראשון כמסלול האהוב עליהם ואני בטוח שכך גם ירגיש וטל בעונה הבאה כאשר יגיע למונזה. שליטה מרשימה בתנאים קשים ומהירות מרשימה הביאו אותו למקום הראשון, וסוף סוף זכינו לשמוע את ההמנון האיטלקי והגרמני, זכר לימי התהילה של מיכאל שומאכר ופרארי.

וטל הוא הנהג הצעיר ביותר שזכה עד היום במרוץ פורמולה ואני בטוח שבעוד כמה שנים יהפוך לנהג מוביל בסבב. זכיתי לראות אותו מתחרה בדצמבר האחרון כבן זוגו של מיכאל שומאכר ב"מרוץ האלופים", באצטדיון וומבלי בלונדון. במרוץ מחולקים הנהגים לפי לאום ומפתיע שדווקא שומאכר הביא להפסד הגרמני בעוד וטל הפציץ בנהיגה מרשימה. שומאכר לא הפסיק לשבח את הנהג הצעיר ואני מקווה שביום מן הימים נראה את שומאכר מדריך את הגרמני הצעיר במדי פרארי.

כל הכבוד להמילטון. ייצר הניצחון גדול ממנו, ובמצבים כמו מונזה הוא הופך עולמות בשביל להוכיח את יכולתו כנהג מהיר וטבעי. הנהיגה שלו ביום ראשון יצרה תחושה מוזרה, כאילו שאר המכוניות עומדות במקום ורק המילטון נוהג. קצת מציק לראות אותו מתנהג באגרסיביות על המסלול, ונראה לעיתים כי נהגים יעדיפו לזוז מאשר לריב איתו.

סגנון הנהיגה המהיר והאגרסיבי, בתוספת שלל התבטאויות, עלולות להפוך את הנהג לפרסונה נון גרטה בין כותלי הסבב אם ימשיך כך. אני מקווה שהוא ימשיך לשמור על יכולתו על המסלול אך ישמור את ההתבטאויות שלו לעצמו בעיקר, בהתחשב בעובדה שמצב המתחרים שלו אינו מזהיר.

פרארי מקרטעת בצורה מביכה. מאסה נוהג ברכב בתקווה להגיע לקו הסיום ואינו מצליח להילחם אפילו על עוד נקודה אחת בשביל להשוות את הנקודות להמילטון. למרות שרייקונן ככל הנראה עתיד להודיע שהוא תומך במאסה לאליפות, יתקשה הברזילאי לשבור את רוחו של הבריטי הצעיר. רייקונן כמעט ונישק את האליפות שלו לשלום עם מרוץ מאכזב מאוד, ועולה רק תהיה אחת לגבי הנהיגה שלו: האם רק אני שמתי לב שבכל המרוצים האחרונים הפיני נזכר ללחוץ על הגז רק בהקפות הסיום? האם יש לזה סיבה? שיעשה אותו דבר לאורך כל המרוץ וככה תיעלם ממני התחושה המוזרה שהוא לא מתאמץ. אם פרארי תמשיך את הקמפיין בחוסר יכולת שכזה היא עלולה להפסיד גם את אליפות היצרנים וגם את אליפות הנהגים.

לאורך שנות ה-90 נלחמה פרארי לשמור על כבודה, על ימי הזוהר שלה ועל שושלת הניצחונות הבלתי נגמרת. כלום לא עזר לקבוצה האיטלקית הגאה ועד שנת 96 סבלה מסדרת כישלונות שהחלה ב-1980. המפתח לשינוי היה לא רק מיכאל שומאכר, אם כי חלקו היה הגדול ביותר. ההצלחה של הקבוצה באה כאשר פרארי הפכה לקבוצה אחת מגובשת, המתנהלת כמכונה משומנת היטב. גם לתהליך הזה לקח ארבע עונות להבשיל, כאשר מעל 200 איש חברו לראש הפירמידה ועזרו למיכאל שומאכר, ז'אן טוד ורוס בראון לבנות קבוצה. אפילו הגעתו של רובנס באריקלו חיזקה את הקבוצה לאחר עזיבתו של אדי ארווין. כעת, לאחר עידן הענקים וחמש אליפויות רצופות, נמצאת פרארי בירידה איטית שהחלה עוד לפני פרישתו של שומאכר. הקבוצה אמנם נמצאת במקומות הראשונים אך איננה פועלת כמנגנון אחיד ומסודר, אלא כקבוצה של בעלי מקצוע שמנסים להגיע למקום הראשון, ואם לא ראשון אז לפחות כמה נקודות.

מנגד, קבוצת מקלארן מתחילה לקבל צורה, כעת כשקובליינן מתעורר ומוכיח שהוא היה בחירה מצוינת. נהג פיני שבא להוכיח שגם הוא צריך להיות בראש הטבלה. אם יצליחו לשמור על המומנטום הקבוצתי, יש למקלארן סיכוי לנצח באליפות היצרנים.

קבוצת ב.מ.וו, טויוטה, רד בול ואפילו קבוצת טורו רוסו הקטנה למדו לאחד את כל החלקים ולהוכיח שקבוצה היא המפתח לצמיחה והצלחה בספורט הזה. כיום, רוס בראון מנסה לבנות את המומנט הזה בקבוצת הונדה אך נכון לרגע זה אין שם הרבה חלקים בשביל לבנות קבוצה אלא יותר ניסיונות לסיים מרוצים.
סינגפור יהווה גורם הפתעה, שכן זהו מסלול חדש ופעם ראשונה שנהגים אלו מתחרים במרוץ רחובות בלילה. אמנם התאורה תדמה אור יום בעזרת פנסים מיוחדים שיוצרו למרוץ, אך תזכרו שהכל יכול לקרות בפעם הראשונה שנפגוש את סינגפור. דבר אחד בטוח, אם המרוץ יהיה מעניין כמו מונזה, מחכה לנו פינוק כיאה לחובבי הספורט המוטורי.

* ניר זברו מקים בימים אלו פורטל ספורט אקסטרים תחת השם
www.xempires.co.il