פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פראגוואי בדור השלישי

        כשהיא בראש בית המוקדמות, אחרי 3 מונדיאלים רצופים, פרגוואי משתלטת על תואר הנבחרת השלישית בדרום אמריקה. במוצ"ש מחכה לה ארגנטינה

        ביום שבת, כשייפתח קמפיין מוקדמות המונדיאל באירופה, בדרום אמריקה כבר ייערך המחזור השביעי של הטורניר, שהחל כמעט לפני שנה. ביבשת הלטינית מתחרות 10 נבחרות בבית אחד על ארבעה כרטיסים (המקום החמישי מוביל לפלייאוף). בהיעדר אליפות איכותית בדרום אמריקה, קמפיין מוקדמות המונדיאל נתפס כדבר האמיתי. טורניר הקופה אמריקה נערך אחת לשנתיים, אבל כוכבי הנבחרות, בעיקר אלה של ברזיל וארגנטינה שמשחקים בקבוצות הבכירות באירופה, מעדיפים לנוח במשך הקיץ ולא לטרטר את עצמם לטורניר הלא נחשק. לעומת זאת, אל משחקי המוקדמות מתייצבים הכוכבים כמו חיילים ללא יוצא מן הכלל. מכיוון שכך טורניר המוקדמות, שמתפרש על פני כשנתיים, נחשב בעיני רבים כאליפות היבשת הלטינית.

        לכן זה מאוד מפתיע לפגוש בראש הבית הזה את נבחרת פראגוואי. אם נשאל עשרה אנשים אקראיים ברחוב לשמן של שתי נבחרות דרום אמריקאיות, סביר להניח שתשעה מתוכם יענו: ברזיל וארגנטינה. ובצדק. עם שבע זכיות בסך הכול בגביע העולם (חמש של הסלסאו, שתיים של האלביסלסטה) ופס ייצור שחקנים מרשים ביותר, אין עוררין על שליטתן בכיפה. לפיכך השאלה המעניינת והמתבקשת היא איזו נבחרת ניצבת אחריהן, במקום השלישי. אפשר לומר שהתחרות על 'מדליית הארד' פתוחה, כשהנבחרות היריבות מתחלפות במשך השנים. לאורוגוואי מקום של כבוד, לאור הישגי העבר שלה (שתי זכיות במונדיאלים). גם קולומביה, צ'ילה ואקוודור יכולות לראות עצמן מועמדות ראויות. אלא שכרגע, לפחות על פי עשר השנים האחרונות, מסתמנת פראגוואי הקטנה כהכי ראויה. האלבירוחו הצליחו להעפיל לשלושת המונדיאלים האחרונים (שבע הופעות בסך הכול, כמו לצ'ילה, אורוגוואי עם 10), כאשר בשניים המוקדמים (1998 בצרפת ו-2002 ביפן ודרום קוריאה) הם אף עלו לשמינית הגמר. כמו כן, באולימפיאדת אתונה 2004 הצליחה פראגוואי להגיע עד לגמר, שם נוצחה על ידי ארגנטינה, ולזכות במדליית הכסף. מה שקורה בבית מוקדמות מונדיאל 2010 הוא רק המשך לכך.

        חילוף משמרות מוצלח

        דור ההצלחה הקודם של פראגוואי החל להתגבש כבר בתחילת עשור ה-90'. ההתחלה לא הייתה מזהירה, כשהנבחרת לא הצליחה לעלות לשני המונדיאלים, באיטליה 90' וארה"ב 94'. זה היה שכר הלימוד ששילמה הנבחרת. השלד המצוין שנבנה באותן שנים וזה שעתיד יהיה לסחוב את הנבחרת להצלחותיה אחר כך, כלל את קרלוס גמרה, שיאן ההופעות בנבחרת, קרלוס אז'לה, פרנסיסקו ארסה וחוסה קרדוסו, מלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים. מעל כולם, בלט האיש הכי צבעוני ביבשת ובעולם, חוסה לואיס צ'ילאברט. השוער הכריזמטי היה דמות המפתח בהצלחתה של הנבחרת.

        גדולתה של נבחרת פראגוואי הייתה חילוף המשמרות המוצלח שהתבצע בה. אחרי פרישתם של בכירי השחקנים, במהלך שנות ה-2000, הצליחו הצעירים להיכנס בהדרגה לנעליהם של הגדולים. במקביל לחילופי הדורות, בוצע גם שינוי תפיסתי בנבחרת. אם בשנים עברו התבססה פראגוואי על שחקנים הגנתיים יותר, שהם אלו שהרכיבו את השלד, הרי שכיום כוכביה הגדולים של פראגוואי הם דווקא שחקני ההתקפה - רוקה סנטה קרוז, נלסון ואלדז, אוסקר קרדוסו וחוליו דוס סנטוס.

        את המהפך החשיבתי שעברה הנבחרת והמעבר לאופי התקפי הוביל חרארדו 'טאטה' מרטינו. המאמן הארגנטינאי, שהתמנה ב-2007, החליף בתפקיד את אניבל רואיז (בתווך עבר גם ראול אמרייה). רואיז, שעבד בין השנים 2002-2006, הסתמך על סגנון הגנתי במיוחד. מרטינו, לעומת זאת, שבר את הקוד ההגנתי של הנבחרת, למרות שזה הביא תוצאות. הארגנטינאי דוגל במשחק התקפי מאוד, כשלרוב הוא מעלה בהרכבו שלושה חלוצים. בששת משחקיה במוקדמות כבשה פראגוואי 13 שערים עד כה. לשם השוואה, בתקופה המקבילה במוקדמות 2002, הבקיעה הנבחרת שבעה שערים, במוקדמות 2006 תשעה. המאמן דאג כבר להצהיר כי גם בבואנוס איירס, חרף היריבה העדיפה, הוא לא ישנה את סגנון המשחק ההתקפי שלו. מרטינו גם אוהב לחשוף את הנבחרת בפני מגוון רחב של סגנונות, כשהוא דואג לארגן משחקי ידידות מול יריבות בעלות אופי שונה. לפני מספר חודשים שיחקה פראגוואי נגד יפן וצרפת. לא מכבר פגשה את ערב הסעודית.

        שומר ראש

        את טבלת מלך השערים של הטורניר הנוכחי מוליכים בצוותא שני חלוצים. רוקה סנטה קרוז ונלסון ואלדז, שאוחזים כל אחד בשלושה כיבושים. השלישייה של סנטה קרוז לא מפתיעה כלל. חלוצה של בלקבורן הפגיז בעונה שעברה והוא מצוי בכושר מצוין. ההפתעה הנעימה מגיעה מכיוונו של ואלדז, הממעט לכבוש בשנים האחרונות. בקיץ 2006 עבר ואלדז מוורדר ברמן לבורוסיה דורטמונד תמורת סכום של 4.7 מיליון יורו. בשתי העונות שלו בקבוצה מחבל הרוהר כבש ואלדז ארבעה שערים בלבד ב-56 משחקים, אשתקד הבקיע שלושה. הקיץ יצא ואלדז בהצהרה מפוצצת שאם לא יכבוש יותר מחמישה שערים העונה, יפרוש מכדורגל. בינתיים, יש לו שער אחד ממחזור הפתיחה. בהתחשב במה שעבר בחיים, פרישה מכדורגל זה לא מה שירתיע אותו.

        ואלדז נולד ב-1983 וגדל בכפר קטן ומחוסר כל בפראגוואי בשם סאן חואקין. כשהיה בן 15 הצטרף לאתלטיקו טמבטרי. חרף העובדה שהמועדון משחק בליגות הנמוכות, הוא מוכר מאוד בפראגוואי לאור השחקנים הטובים שהוא מוציא מתוכו. הגעתו של ואלדז למועדון לא הוציאה אותו עדיין ממעגל העוני. "במשך שנתיים הייתי הומלס", הוא חשף. "בחום של 40 מעלות או בגשם, ישנתי מתחת לטריבונות של מגרש הכדורגל. החיים שלי היו גיהינום.

        "כשהתחלתי עם הכדורגל, הייתי משחק כל היום, בוקר וערב, תחת השפעת אלכוהול. הייתי מאוד קרוב להידרדר ולהפוך לאלכוהוליסט. הייתי קונה את הוויסקי הכי זול שיש, כזה שעולה 50 סנט לליטר ומשתכר, וכך הייתי עולה לשחק". מי שהציל אותו היה אביו: "יום אחד הוא הגיע למגרש. תפסתי את עצמי ואמרתי לו 'אבא, אני מצטער'".

        מכאן יצא ואלדז לדרך חדשה והחיים האירו לו פנים. ב-2001, כשהיה בן 18, קיבל את הצ'אנס שלו. יו"ר ורדר ברמן, יורגן בורן, הביא אותו לקבוצה והחתים אותו על חוזה בקבוצת החובבנים של המועדון. חייו של ואלדס, שהגיע עם שקית אחד בלבד מפראגוואי לגרמניה, השתנו מן הקצה אל הקצה. אחרי שנתיים בקבוצת החובבנים עלה ואלדז בעונת 2003/4 לקבוצה הבכירה של המועדון. הוא לא הצליח לשמור על יציבות בקבוצה הצפונית, אבל ב-2006 נתן עונה לא רעה עם תשעה כיבושים ב-30 משחקים. בקיץ עבר, כאמור, לדורטמונד.

        למרות שנחשף אל העולם הגדול והצליח לצאת מחיי העוני בסן חואקין, לא שכח ואלדז לרגע מהיכן הגיע. בתחילת דרכו, אחרי שחתם על החוזה, היה שולח כל חודש 15 אלף דולר לכפר. "200 אנשים חיים מהכסף הזה", סיפר. בסן חואקין נחשב עדיין ואלדז למשיח. "היו מתקשרים אליי 10 פעמים ביום מהכפר. מנוע התקלקל, ילד חולה, כלב הלך לאיבוד, לא משנה מה, הייתי חייב לקחת אחריות ולעזור". בשנים האחרונות מינה ואלדז את בן דודו, סזאר נלסון, להיות האיש שמתווך בין הכפר וצרכיו לשחקן מהבונדסליגה. אלא שהצרות של ואלדז רחוקות מלהיגמר. ההצלחה, מה לעשות, הביאה עימה דאגות אחרות: "ההורים שלי נמצאים תחת סכנה, כיוון שמישהו עלול לחטוף אותם ולבקש דמי כופר. לכן שכרתי שני שומרי ראש שיגנו עליהם. הם עולים לי 3,000 דולר לחודש".

        רגעי המבחן

        אחרי שישה מחזורים בהם השיגה 13 נקודות, ניצבת פראגוואי בפני רגע המבחן הגדול שלה. הפתיחה של הנבחרת הייתה מצוינת. אחרי תיקו 0:0 בחוץ עם פרו, השיגה ארבעה ניצחונות רצופים משכנעים, כולל 0:2 גדול על ברזיל המתפוררת של דונגה באסונסיון, בירת המדינה. במחזור האחרון הגיע הפסד לא צפוי לבוליביה (4:2).

        לפראגוואי צפויים שני משחקים בשלושת הימים הקרובים. הראשון, כאמור, בארגנטינה, נגד השנייה בבית, שאם תנצח תעלה לפסגה. השני, בבית נגד ונצואלה. האם מסורת ההעפלה למונדיאלים של פראגוואי תימשך, חרף חילופי הדורות ושינוי שיטת המשחק, או שמא תיקטע אחרי שלושה רצופים? מוקדם עדיין לתת את התשובות לכך. מה שכן, אחרי ההפסד לבוליביה, שני המשחקים הקרובים עתידים להכריע את גורלה - דעיכה ומלחמה על חייה במרכז טבלת הבית, או שמא הישארות בצמרת הגבוהה, עם סיכוי מצוין להעפלה, ומיצוב עצמה כנבחרת השלישית בטיבה ביבשת הלטינית.