וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יש חיים אחרי שוויץ

31.8.2008 / 20:19

בישראל, משום מה, עדיין מעניקים חשיבות מוגזמת למשחק הראשון בכל קמפיין, אותו חייבים לנצח אחרת נתפרק. בפועל, מדובר בגישה תבוסתנית שלא מאמינה ביכולת להפוך דברים ואינה תואמת פתיחות של נבחרות כמו רוסיה, סלובניה או לטביה

רוסיה של 2006 הייתה נבחרת שבורה וחסרת זהות. קמפיין רע במוקדמות המונדיאל מיקם אותה במקום השלישי שאפילו לא מוביל למשחקי ההצלבה, והנבחרת נאלצה לראות את הטורניר מהבית. הכדורגל הרוסי חיפש את דרכו, המשקיעים התחילו לשים כסף גדול ועם קו מחשבה של "מזומנים יביאו הצלחה מהירה" הביא רומן אברמוביץ' את חוס הידינק כדי שיציל את הנבחרת שלו ויביא אותה ליורו 2008.

ההגרלה, אפעס, לא האירה פניה לרוסים, ששובצו בבית אחד עם קרואטיה ואנגליה החזקות ועם ישראל, מקדוניה, אסטוניה ואנדורה. המשחקים הראשונים היו בבית, מול קרואטיה וישראל, כשהחישוב היה ש-4 נקודות משני המפגשים הללו יהיו פתיחה טובה. בעוד ה-0:0 נגד קרואטיה נלקח בחשבון, ה-1:1 מול ישראל היה תקלה ששיבשה לחלוטין את התוכניות. עם שתי נקודות מ-6 אפשריות בבית ומשחקי חוץ קשים באנגליה ובקרואטיה, התמונה נראתה קודרת.

הרוסים עשו את המוטל עליהם מול הנבחרות החלשות של הבית, כשהם מסתייעים במעידות אנגליות מול מקדוניה וישראל והשיגו תיקו חוץ מול קרואטיה. אנגליה באה להתארח והובילה 0:1, אבל שני שערים בתוך ארבע דקות השאירו את הניצחון אצל הרוסים והציבו אותם בעמדת זינוק מצויינת ליורו. הפסד לא צפוי בישראל טרף את הקלפים, אבל לשמחתם של הידינק ושחקניו ניצחה קרואטיה 2:3 בוומבלי ועוד פרוייקט של הקוסם ההולנדי הוכתר בהצלחה, שמונפה עד לחצי גמר היורו.

עכשיו תחשבו מה יקרה כאן אם ישראל "תעז" לא לנצח את שוויץ. הביקורות, הקטילות, החישובים המתמטיים וגרוע מכל - המחשבה שהכל אבוד ושמכאן אי אפשר לחזור. הגישה הישראלית של "עכשיו או לעולם לא" כבר במשחק הראשון לא רק מקוממת, אלא גם לא נכונה עובדתית. המציאות מוכיחה אחרת, ולא רק במקרים כמו של רוסיה, שאחרי הכל היא בכל זאת נבחרת עם היסטוריה. לא מעט נבחרות בסדר הגודל של ישראל, כאלה שסיכויי העליה שלהן היו נמוכים על הנייר, פתחו בשנים האחרונות את הקמפיינים האירופיים שלהן בצורה צולעת ומצאו את עצמן בטורניר גדול בסיום שלב המוקדמות. ככה שגם תיקו או, רחמנא ליצלן, הפסד לא יהיה אסון גדול, אם רק נדע לקחת את זה בפרופורציות הנכונות.

יורו 1996: טורקיה

הנבחרת שהיום שייכת לפאתיח טרים הייתה כבר אז הנבחרת של פאתיח טרים, אבל עדיין לא הייתה שם דבר באירופה בעיצומה של 1994. אף אחד לא לקח את הליגה הטורקית, שהכוכב הגדול שלה היה החלוץ הפולני רומן קוסצ'קי, ברצינות מרובה, והפתיחה לא בישרה טובות. הטורקים חילצו תיקו 2:2 בהונגריה ולאחר מכן קצרו ניצחון ביתי צפוי 0:5 על איסלנד, אבל אז בא המפגש הביתי שהיה בבחינת צומת דרכים, לכאורה, עם שוויץ, שהסתיים בניצחון שוויצרי 1:2 באיסטנבול. מישהו נשבר? לא בטורקיה. המשחק הביתי הבא היה עם העולה הפוטנציאלית השניה מהבית, שבדיה, ואותו כבר ניצחה טורקיה 1:2. באפריל 1995 הגיע המפנה עם ניצחון גדול בשוויץ 1:2, אחר כך בא גם ניצחון ביתי על הונגריה ולקינוח תיקו בשטוקהולם שהבטיח את המקום השני בבית ואת העליה.

מונדיאל 1998: אוסטריה

לפני עשור הייתה הנבחרת האוסטרית טובה בהרבה מזו שאנחנו מכירים היום ומזו שהכרנו אחרי הטורניר בצרפת, אבל עדיין, השיבוץ לבית שכלל את שועלות המונדיאלים סקוטלנד ושבדיה לא עשה עימה חסד. את שלב המוקדמות פתחו האוסטרים עם 0:0 ביתי מול סקוטלנד, אבל זה ממש לא הוציא להם את הרוח מהמפרשים והם ניצחו בשבדיה 0:1 והמשיכו קמפיין מוצלח במיוחד, שכלל עוד ניצחון על השבדים והעפלה לצרפת מהמקום הראשון בבית. בעברית התאוששות כזאת הרבה יותר מרשימה.

יורו 2000: סלובניה

אם השחקנים של קשטן צריכים להתעודד על אמת, המקרה הקלאסי הוא סלובניה, נבחרת צעירה שלא רבים נתנו לה סיכוי בבית שכלל את נורבגיה המנוסה ואת יוון הנלהבת. הפתיחה נראתה מעודדת, 2:2 ביוון, אבל אז בא משחק בית משבית שמחות מול נורבגיה, שהסתיים בניצחון הויקינגים 1:2. גם הניצחון הדחוק 0:1 על לטביה לא נראה היה מרשים, בייחוד כשעקבה לו תוצאת 1:1 בגיאורגיה. הסלובנים המשיכו לא להרשים במיוחד, אבל האקס פקטור בבית הזה הייתה לטביה, שניצחה ביוון 1:2 וסללה את דרכם למשחקי ההצלבה, שם פגשו את אוקראינה. אחרי ניצחון 1:2 בלובליאנה יצאו הסלובנים לקייב, שם הבקיע מיראן פאבלין שער שוויון יקר בדקה ה-78, איזן ל-1:1 והטיס אותם לבלגיה ולהולנד. זה לא היה קמפיין משכנע, אבל בהתחשב בפתיחה המאוד בינונית, לסלובניה היה קצת יותר מסתם מזל.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא

מונדיאל 2002: סלובניה

נו, ואת מי אנחנו פוגשים פה שוב? הפעם, לקרוא לפתיחה של הסלובנים "קטסטרופלית" זה אנדרסטייטמנט. קודם כל, המשחק הראשון שלהם, בחוץ מול איי פארו, הסתיים ב-2:2, ומי שמסיים בתיקו עם איי פארו, דינו לראות את המונדיאל מהבית. אחר כך באו ניצחון דחוק 1:2 בלוקסמבורג, תיקו 2:2 בבית עם שוויץ ו-1:1 ביתי עם יוגוסלביה, וכל זאת בבית קשה שכלל גם את רוסיה. תחשבו איזו פאניקה היתה תופסת את ישראל אם הנבחרת היתה פותחת ככה את הקמפיין. המומנטום הסלובני השתנה עם ניצחון 0:1 בשוויץ, ניצחון ביתי 1:2 על רוסיה ותיקו חוץ 1:1 מול יוגוסלביה. שלב ההצלבה היה זהה לזה של מוקדמות היורו - 1:2 ביתי על רומניה, 1:1 בחוץ - והנה לנו אימפריה סלובנית.

יורו 2004: לטביה

הרפובליקה הסימפטית שובצה בבית אחד עם שבדיה, פולין, הונגריה הדועכת ובשר התותחים מסן מרינו. לא בית קשה במיוחד, אבל גם לא כזה שבו ציפו ממנה לעשות משהו, בטח אחרי 0:0 ביתי מול שבדיה על ההתחלה. אלא שאז הגיע 0:1 מפתיע בפולין שאמור היה ליצור מומנטום. זה לא כל כך קרה, כי הלטבים ניצחו בקושי 0:1 את סן מרינו, הפסידו 3:1 בהונגריה ואחר כך גם 2:0 בבית לפולין. שבדיה הייתה האחראית הראשית לכך שהלטבים כן הצליחו להגיע להצלבה, כשניצחה בפולין 0:2 והפסידה בבית במשחק האחרון (שלא קבע לה דבר) 1:0 ללטביה. שער שכבש מאריס ורפקובסקיס מול טורקיה קבע 0:1 בריגה, ובגומלין חילצו הלטבים 2:2 באיסטנבול בדרך לטורניר מרגש בפורטוגל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully