פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חובבי ציון

        דני בורשבסקי מחלק ציון לכל אחד מחברי המשלחת הישראלית לבייג'ינג, מצוברי ועד תומר אור. מיקותיאל ועד זאבי. ניפגש בלונדון 2012? לגבי חלק מהמשלחת, עדיף שלא

        המצטיינים

        שחר צוברי 9.5 – את חצי הנקודה הורדנו בגלל הצבע של המדליה, אבל מבחינת רוב האנשים הפיניש שלו בתחרות גלשני הרוח היה מושלם. צוברי פתח את התחרות מצוין, והשיג פעמיים את המקום הראשון ופעמיים את השלישי ביומיים הראשונים. החלק הפחות מושלם שבצוברי נכנע לתנאי מזג אוויר שפחות נוחים לו, והידרדר מהמקום הראשון עד לחמישי בשלב מסוים של התחרות. רבים התקשו להאמין שהוא יצליח להשיג את המדליה בסופו של דבר. לא ברור אם זו הסיבה שאנשי הוועד האולימפי לא הגיעו בכלל לצ'ינגדאו, ובסופו של דבר הותירו את יהודה מעיין, כעסקן היחיד שחגג עם הספורטאים. למחוק פיגור של 8 נקודות בשיוט המדליות, ועוד אחרי שנתן פור למתחרים בזינוק – הסיפור הזה הפך את המדליה של שחר צוברי לאחד הרגעים הדרמטיים בתולדות הספורט הישראלי.

        ניקה קורניצקי וורד בוסקילה 8.5 - בדיעבד, מסתבר שלבוא כאנדרדוגיות אולי היה קל יותר, אבל העובדה שאף אחד לא ספר את שייטות ה-470 מאז שקורניצקי חזרה מפרישה לא עשתה להן חיים קלים. הן פתחו את התחרות מצוין, והיו נהדרות בשיוט המדליות. חבל שיומיים לפני, בשיוטים מספר 9 ו-10, הן לא הצליחו להיכנס לעשירייה הראשונה. אולי הן נלחצו ממה שקרה לקליגר וגל, וחבל.

        גל יקותיאל 8 – מצד אחד הוא נתן הופעה טובה ופתח את המשחקים עם טעם טוב עבור המשלחת הישראלית. מצד שני, הוא הפסיד קרב שאסור היו לו להפסיד בתחילת התחרות, ובקרב על המדליה הבדלי הרמות בינו לבין יריבו ההולנדי היו גדולים מדי.

        אלכס שטילוב 8 – פתח את המשחקים מצוין עם תרגיל קרקע שהיה אמור להעלות אותו לגמר אפילו ממקום טוב יותר מהשמיני, ואולי גם לגמר הקרב-רב. שבוע לאחר מכן, היה נראה כאילו הוא קרס מלחץ בתרגיל הקרקע שלו שהסתיים בנפילה על הישבן. נקווה שלא סיפרו לו לפני שאלכס גלעדי ביקש להעניק את המדליות במקצוע שלו – עוד נפילה מנטלית, אבל לפחות היה גמר.

        גל נבו 8 – ללא ספק השחיין המרשים ביותר מבין חברי המשלחת הישראלית. לא רק שהוא קיצץ משמעותית את שני השיאים הישראלים במשחה המעורב, הוא גם סיים במקום הגבוה ביותר מבין השחיינים הישראלים, 13.

        נבחרת ההתעמלות האומנותית 8 – קשה מאוד להתחרות בענף שלדעת רבים מכור מראש לטובת מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר. מצד שני, חמש הבנות נתנו הופעה מצוינת בדיוק בזמן הנכון ולא רק שתפסו מקום בין שמונה הגדולות בגמר, אלא סיימו במקום השישי המכובד. בשבילן זה כמו מדליה, אבל צריך לזכור שבשביל כל מי שמחוץ לענף זה עדיין מקום שישי. לא רק מקום שישי, אלא רחוק מאוד מאזור המדליות, וזו הסיבה שהן לא קיבלו ציון גבוה יותר.

        הטובים

        גיא ברנע 7.5 – שחיין הגב המוכשר עשה בדיוק את מה שהצהיר שיעשה כחצי שנה לפני המשחקים. הוא הצליח לרדת מ-55 שניות פלוס ל-54 שניות נמוך, אבל מי בנה על זה שה-100 גב יהיה אחד המשחים שבהם הרמה העולמית קפצה בטירוף.

        נמרוד שפירא בר-אור 7.5 – השחיין האחרון שהצטרף למשלחת ועבור חלק מהאנשים לא היה בכלל בתכנון. שפירא בר-אור עשה היסטוריה והפך לישראלי הראשון שעולה לחצי גמר אולימפי במשחה חתירה, ולישראלי הראשון שיורד מ-50 שניות במשחה ה-100 חופשי. והוא רק בן 18.

        מעיין דוידוביץ' 7.5 – מהצד, נראה היה שהקריטריון שהכניס את דוידוביץ' למשחקים היה קל מדי, לסיים בעשיריה הראשונה בשבוע מאיורקה. בפועל, הגולשת הצעירה הגיעה לשיוט המדליות ועוד יצאה מהמשחקים האלה עם תחושת פספוס, בגלל נקודות שאיבדה בשיוטים הראשונים. אם היא תלמד, תפנים ותשקיע – היא תמשיך במסורת גלשני הרוח המפוארת שלנו.

        אירה ריסנזון 7.5 – גם היא נלחצה ברגע הכי לא נכון ויכלה לסיים גבוה יותר. בסופו של דבר, היא באה לעשות את העבודה ועמדה בציפיות שהציבו לה כדי לסיים בעשירייה הראשונה. בהחלט הישג מיוחד.

        אלון מנדל 7.5 – אחרי הטרגדיה, לבוא ולהפיק את הטוב ביותר מעצמו כולל שני שיאים ישראלים במשחי הפרפר, היה בהחלט עילאי. הוא אמנם היה רחוק מחצאי הגמר, אבל נתן את אחת ההופעות המרשימות במשלחת.

        הבינוניים

        תום בארי 7 – שבר את השיאים הישראלים בשני משחי החזה, אבל לא היה מספיק חזק כדי לעלות לחצי הגמר.

        אניה גוסטמלסקי 7 – השתתפה בארבעה משחים, שברה שלושה שיאים ישראלים. מבחינתנו, היא פשוט המשיכה להיות אניה. ברמה הבינלאומית, זה הספיק להופעה בינונית.

        גיא סטריק 7 – בניגוד למשחקים הקודמים באתונה, הוא היה הפעם רחוק מהגמר רק בכדור אחד, אותו הוא פספס בירייה הלפני אחרונה. זה טוב ויפה, כמו לסיים במקום ה-12 בעולם. מצד שני, לכל מי שמתיימר להיות מוביל בתחומו בעולם, צריכות להיות שאיפות גדולות יותר.

        נטע ריבקין 7 – הגיעה למשחקים על תקן ספורטאית צעירה ומבטיחה, והוכיחה שיש על מה לבנות. ריבקין לא קרסה, עמדה במשימה וסיימה במקום ה-14.

        נופר אדלמן 7 – באיגוד השייט החליטו ללכת על דגם חדש, יותר נכון נופר אדלמן החליטה. השייטת מראש הנקרה עשתה דרך יפה מאוד למשחקים האולימפיים, ולאחת שלא ציפו ממנה לכלום, המקום ה-16 מכובד. רק שתהיה יציבה יותר בפעמים הבאות.

        מיכאל קולגנוב 7 – בסך הכל הופעה טובה יחסית למי שחתר עד לא מזמן בקיאק זוגי כמה שנים, והיה רחוק מלעשות את ההכנה האידיאלית. גם לו, כמו לסטריק, היה חסר הגרוש ללירה בדרך לגמר.

        החלשים

        איתי צ'מה 6.5 – קבע שיא אישי במשחה ה-200 גב, אבל זה עדיין לא שיא ישראלי ובכל זאת רחוק מתוצאה של חצי גמר.

        אנדי רם ויוני ארליך 6.5 – באו ונתנו פייט לצמד טוב ברמה שלהם, שהגיע עם קצת יותר רעל למשחקים האולימפיים. בכל מקרה, סיימו את דרכם כבר בסיבוב הראשון.

        שחר פאר 6.5 - באה בתקופה רעה, ניצחה משחק מול יריבה רעה והפסידה לרוסיה טובה יותר. אין מה להרחיב בעניין.

        אנסטסיה גלושקוב ואינה יופה 6 – זה לא רק אתם, גם לנו היה קשה לעקוב אחרי מה שקרה בשחייה הצורנית ולהבין אם באמת היה לדואט שלנו סיכוי להגיע לגמר. בסופו של דבר הן דורגו במקום ה-15. מספיק? בקושי.

        אלכס אברבוך 5 – יכול להיות שהאתלט הגדול בהיסטוריה שלנו היה צריך לסיים את הקריירה בשלב מוקדם יותר. הוא כל כך אהב את האולימפיאדה ורצה להשתתף בה פעם נוספת. צריך לתת לו את הכבוד, אבל לסכם את העניין בצורה פשוטה ולומר שהוא כבר לא טוב. לא צריך להגיד: "לא בנינו שיפסול פעמיים בהתחלה ויתעייף". בחייכם, זה משהו שמזכיר משפט כמו: "לא בנינו על שער ממצב נייח".

        בת אל גטרר 5 – ורק בגלל שהיא הובילה 1:3 על הקרואטית שזכתה במדלית הארד. בסופו של דבר, היא הגיעה לתחרות הגדולה בחייה והפסידה בקרב הראשון. אין מה לעשות, בחיים מסתכלים על התוצאות.

        דלילה חתואל 5 – לאור העובדה שהיא הודתה שלהופעה שלה מול הסייפת הרוסיה לא היה שום קשר לפציעה, חתואל התגלתה כסייפת בינונית ברמה הבינלאומית, שיכולה ליפול בשלב ה-32 של כל תחרות גדולה.

        אריק זאבי 4 – אף אחד לא מנסה להתאכזר, אבל אם זאבי מודה שזו הייתה אחת התחרויות הגרועות בחייו כולל גיל ילדים, למה שנדרג אותו גבוה יותר. הוא גם הודה שהניצחון על הצרפתי הגיע בקושי. הוא פשוט לא היה שם.

        גידי קליגר ואודי גל 4 – לא יתכן שאחד הצמדים הטובים בעולם יצליח להשתחל לעשירייה הראשונה רק בשיוט אחד מתוך עשרה במשחקים האולימפיים, אליהם הם היו אמורים להגיע בכושר שיא. לא ברור מה קרה לשייטים האלה בצ'ינגדאו ועד שמגיעים לשלב הניתוחים, זה הציון שלנו.

        הגרועים

        אליס שלזינגר 4 – אנחנו לא מתכוונים לשלב כאן את המשפט שהפך לתירוץ: "אני בכלל מיועד ללונדון", חוץ מהפעם הזאת. זו לא הייתה תחרות טובה מבחינתה של שלזינגר, ובתור אחת שכבר זכתה במדלית הארד באליפות אירופה לבוגרות, היא הייתה צריכה לתת יותר.

        ניקי פאלי 4 – לקופץ המוכשר נתנו את כל ההזדמנויות שבעולם להגיע לאולימפיאדה ובסופו של דבר הוא ניצל את האחרונה. כולם ידעו מה מצבו כולל הוא עצמו, כולם ראו שגם לא יותר מדי מרגש אותו להגיע לאולימפיאדה וגם את זה הוא אמר. זה הציון של פאלי, אבל בניגוד לאחרים זה לא ממש מפתיע.

        נועם מילס 4 – הגיעה כדי לצבור ניסיון, אבל הייתה רחוקה מאוד מלהפתיע את יריבתה הצרפתייה בקרב הראשון, וסיימה את דרכה מהר מאוד.

        איתי מגידי 4 - התגלה כעוד אחד שמתקשה להתמודד עם הלחץ, או עם קבלת החלטות קשות. אם הוא סבל מפציעה, למה הוא התפלא שהשפילו אותו ומחאו לו כפיים באצטדיון? אין לו מה להלין על היחס מהתקשורת הישראלית.

        דורון אגוזי וגיל סימקוביץ' 4 – כמה אנשים שקשורים לקליעה הישראלית סיפרו בהזדמנויות שונות, עוד לפני שגיא סטריק זכה בקווטת השתתפות, שהקלעים האלה לא ישיגו כלום במשחקים. הם עצמם חלמו על גמר, ואולי לא האמינו בזה לגמרי. אולי צריך להסיק מהמקרה שלהם מסקנות לגבי הקריטריונים הישראלים בקליעה.

        ציפי אובזילר 4 – נתנה פייט יפה לאוקראינית בסיבוב הראשון, שבו היא בכלל לא הייתה אמורה להשתתף. מצד שני, סיימה את המשחקים עם הפסדים בסיבובים הראשונים ביחידים ובזוגות.

        היילה סטאין 3 – אם היה מתקרב לשיאו האישי, הוא היה מסיים בשליש העליון בדיוק כמו שעשה באתונה. בפועל, ההופעה שלו נראתה כהמשך להכנה רעה, וכל מה שקרה באתיופיה לא אמור לעניין אותנו. מה שכן אמור לעניין אותנו זה למה הוא חזר להתאמן שם עוד פעם, בידיעה שדברים כאלה יכולים לקרות שוב. והגיל? כל הכבוד לו שהוא עושה את זה בגילו, אבל ספורטאי אולימפי צריך לעמוד במטרות שלו – אנחנו לא באולימפיאדת הוותיקים.

        תומר אור 3 – העובדות מדברות בעד עצמן. הסייף הישראלי עלה לקרב מול קנדי פחות טוב, הוביל 6:10 כשנותרו שניות לסיום, והפסיד בקרב אחד הכנה של ארבע שנים.