צילום: דני בורשבסקי עריכה: אמיר לב
שייט מפרשיות 470 נחשב לאחד המקצועות המוצלחים ביותר בהיסטוריה של הספורט הישראלי. לא מעט שייטים בכחול-לבן זכו בדגם הזה במדליות באליפויות אירופה והעולם. עם זאת, שייטי ה-470 מעולם לא הצליחו להביא מדליה במשחקים האולימפיים. בבייג'ינג 2008, הצפי היה שגידי קליגר ואודי גל יעשו את זה הפעם, אך אתם יודעים מה קרה בסוף. עכשיו, באופן קצת מפתיע, כל הלחץ מוטל כרגע על הכתפיים של ניקה קורניצקי וורד בוסקילה. לחץ שכולל את ההיסטוריה שציינו ומדינה שלמה שלחוצה על המדליה.
קורניצקי (שתחגוג את יום הולדתה ה-26 בדיוק יחד עם שיוט המדליות מחר שני) ו-ורד בת ה-25, צריכות לזכור היטב את סיפורן הדרמטי של שני קדמי וענת פבריקנט במשחקים האולימפיים בסידני 2000. השתיים הגיעו לשיוט האחרון במצב דומה. במקרה שלהן הן היו צריכות לעקוף צמד אמריקאיות כדי לזכות במדליה. עד למצוף האחרון הן עוד הובילו, אבל אז היריבות שלהן עקפו אותן ממש סמוך לסיום השיוט, והשאירו אותן במקום הרביעי. האם בבייג'ינג 2008 נזכה לסוף אחר, טוב יותר מזה שהורגלנו אליו בהקשר הישראלי בשבוע האחרון?
להביט קדימה (וגם אחורה)
בוידיאו שמצורף מעל, המאמן גור שטיינברג ניסה להוריד את הלחץ מצמד השייטות לקראת היום הגורלי, בטענה שהן את שלהן כבר עשו. ובכל זאת, מבט חטוף על טבלת הסיכויים לקראת שיוט המדליות (שני, 9.00 שעון ישראל, דיווחים חיים בוואלה! ספורט) מלמד שיש צ'אנס לא רע בכלל למדליה.
צמד האוסטרליות, אליס רצ'יצ'י וטסה פרקינסון, הבטיחו כמעט בוודאות את מדלית הזהב והן מובילות את התחרות בבטחה עם 25 נקודות. הדרך היחידה שהן לא יזכו במקום הראשון היא רק אם הן יסיימו במקום העשירי בשיוט המדליות, וצמד ההולנדיות, מרסלין דה קונינג ולובקה ברקהאוט, יסיימו ראשונות. במקביל, ההולנדיות הבטיחו כמעט בוודאות את מדליות הכסף, ולהן יש 43 נקודות. לניקה קורניצקי וורד בוסקילה יש סיכוי רק למדליית ארד. ערב שיוט המדליות, הן מדורגות במקום הרביעי עם 62 נקודות שליליות, 4 יותר מהברזילאיות שבעמדת מדלית הארד.
כדי לעקוף את הצמד פרננדה אוליביירה ואיזבל סוואן, יצטרכו קורניצקי את בוסקילה להקדים אותן בשתי מקומות בשיוט המדליות. מצב כזה יגרום לשוויון בין ישראל לברזיל, כאשר המיקום בשיוט המדליות יכריע. זה לא כזה קשה. חשוב לזכור: לאוליביירה וסוואן אין רקורד יותר טוב מזה של צמד הישראליות ב-470, וההישג הטוב ביותר בקריירה שלהן הוא מקום רביעי באליפות העולם ב-2008.
המצב לא מסתכם בזה. מעבר לעובדה שהישראליות צריכות להקדים את הברזילאיות, הן גם צריכות לשים לב שהצמדים ממקומות 5, 6, ו-7 לא יקדימו אותן. זה הולך ככה: לאוליביה ווגל וקרולינה פלשר האוסטריות מהמקום החמישי יש 68 נקודות, והן צריכות להקדים את קורניצקי ובוסקילה בשלושה מקומות. לדוגמא יכול לקרות מצב שהישראליות יסיימו במקום השישי לעומת שמיני של הברזילאיות, אבל אם האוסטריות ידורגו במקום החמישי ומעלה, הן יזכו במדליה. באותה מידה, הישראליות צריכות להיזהר מסגניות האלופות האולימפיות מצ'כיה, שמדורגות במקום השישי עם 69 נקודות. באותו ניקוד בדיוק מדורגות במקום השביעי סגניות אלופות העולם מאיטליה, ג'וליה קונטי וג'יובנה מיקול.
ללמוד מיעל ארד (ומאנדי יוני)
למשחקי אתונה 2004 הגיעו קורניצקי ובוסקילה אחרי זכייה במדליית הארד באליפות העולם. את האולימפיאדה ההיא הן פתחו רע מאוד, התהפכו בשיוט הראשון ושברו את התורן בשני. בשלב מוקדם מאוד הן הבינו שלא יגיעו רחוק בתחרות הזאת, וסיימו במקום ה-18. מאוחר יותר קורניצקי החליטה לקחת הפסקה, בוסקילה הצטוותה לשייטת אחרת, אבל מהר מאוד השתיים חברו מחדש, וחזרו להתחרות ב-2007.
את הקריטריון למשחקים האולימפיים באתונה הן השיגו בשנה שעברה, כשסיימו במקום השמיני באליפות העולם בפורטוגל. פתאום, בבייג'ינג, הן ניצבות בפני ההיסטוריה: מדליה ישראלית ראשונה באולימפיאדה שלא ממש הולכת בקלות לספורטאים הישראלים, מדליה ראשונה ל-470, מדליה נשית ראשונה מאז יעל ארד. גם אם זה קצת על דרך המקרה, זאת עדיין הזדמנות היסטורית. האם הן יעמדו בלחץ?