פלפס: "המשימה הושלמה, החלומות התגשמו"

גם הוא כבר לא יודע מה להגיד. הוא מבולבל, הוא נרגש, הוא גאה, הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו. מייקל פלפס, אמריקאי מבולטימור בן 23, הוא הספורטאי שמסעיר את העולם כולו, וברגעי האושר האלה הוא נותר חסר מילים.

"האמת, אני כבר לא יודע מה להרגיש", אמר פלפס מיד בתום המשחה שהעניק לו את מדליית הזהב השמינית שלו, "יש בי כל כך הרבה רגשות, כל כך הרבה התרגשות. עכשיו אני רק רוצה לראות את אמא שלי ולחבק אותה".

"זו הייתה רכבת הרים אמוציונלית ומלאת רגש, זה היה פשוט כיף גדול", אמר פלפס ברגעי האושר שלו, וחזר על המנטרה שלו, זו שעשויה לעורר השראה במיליוני ילדים וצעירים ברחבי העולם: "הדבר הכי חשוב זה שהוכחתי שאין דבר שהוא בלתי אפשרי. כל כך הרבה אנשים אמרו שזו משימה שלא יכולה להיעשות, וכנראה שכל מה שצריך זה דמיון וחזון. אני חושב שזה הדבר הכי חשוב שלמדתי, זה הדבר שהכי עזר לי. הכל אפשרי".

"המשימה הושלמה בהצלחה", יודע פלפס, "הכי הרבה מדליות בכל הזמנים, לנצח בכל משחה, שיאי עולם... כל מה שציפיתי, הצלחתי להשיג. חלמתי על הרבה דברים, הצבתי לעצמי הרבה מטרות, וזה החלום הכי גדול שאי פעם הרשיתי לעצמי לחלום. אתם יכולים לדמיין כמה קשה עבדתי בשביל זה, את כל העליות והמורדות. זה כיף, זו הרגשה נהדרת".

גם פלפס שמע על החגיגות הגדולות בעירו בולטימור, ועל הטירוף הכולל סביבו בארה"ב, זה שגרם להפסקת משחקים ולהודעות חגיגיות באיצטדיוני הבייסבול ברחבי אמריקה. "כן, שמעתי שהודיעו על ההישג שלי ביאנקי סטדיום", אמר בגאווה, "אני יודע שהטלוויזיות ברחבי המדינה מראות שחייה, וזה מסב לי גאווה. אני לא רוצה ששחייה תהיה ספורט של פעם בארבע שנים. השגנו הרבה תשומת לב לאחרונה, אבל בין האולימפיאדות ההתעניינות היא לא מספיק גדולה. אנחנו שוחים כל יום, אין לנו עונות מנוחה בשחייה, וחשוב לי שאנשים יעריכו את המאמץ שלנו ויהיו יותר מעורבים בענף. אני מקווה שזה יקרה".

יש לזכור, כמובן, ששלוש מתוך שמונה המדליות שלו השיג פלפס בעזרת חבריו במקצי שליחים, ויכול להיות שאם היה מגיע ממדינה אחרת - הוא לא היה מוצא חברים לנבחרת השליחים שהיו מעניקים לו מדליות ועוזרים לו לשלוט בענף ולהשלים את ההישג ההיסטורי.

"בלי העזרה של חבריי זה לא היה אפשרי", יודע פלפס למי להודות, "הייתי חלק מנבחרת נהדרת, והצלחנו לנצח בעזרת מאמץ קבוצתי, כיחידה אחת. בשלוש האולימפיאדות שלי, זו ללא ספק הנבחרת הטובה שלקחתי בה חלק. לא הכרתי את חלקם לפני המשחקים, אבל עכשיו אני מרגיש שאני מכיר מצוין כל אחד מהם. הקבוצתיות שלנו עשתה את ההבדל".

מי שהכיר את פלפס בילדותו ודאי מתקשה להאמין היום שהילד הבעייתי - שחשש לטבול את ראשו בבריכה ושרד ילדות קשה שכללה את גירושי הוריו - הוא היום אגדה. פלפס מספר עד כמה הוא חייב את הקריירה שלו לבוב בואן, שהפך למאמנו בגיל 11 ואף יותר מכך - הפך לדמות אב עבור הנער הצעיר.

"הצלחתי להגשים את כל חלומות הילדות שלי, את כל השאיפות", סיפר השחיין, "תמיד רציתי מדליה אולימפית, להיות ספורטאי מקצועי ושיאן העולם. בוב הוליך אותי לכל ההישגים האלה".

פלפס לא שוכח שאחד האנשים שהטילו ספק ביכולתו להגיע להישג הזה הוא איאן ת'ורפ האוסטרלי, שנחשב עד לא מזמן לאחד השחיינים הגדולים בהיסטוריה והיום כל כך רחוק מלהיות מוזכר באותה נשימה עם הפנומן האמריקאי. "הייתי שמח לראות אותו עושה את זה, אבל אני לא חושב שזה יקרה", אמר ת'ורפ לפני האולימפיאדה, "יש דבר שנקרא תחרותיות. פלפס לא יהיה הספורטאי היחיד שינסה לנצח. יהיו לו הרבה מתחרים חזקים. תהיה לו תחרות קשה". פלפס לקח את הדברים לתשומת לבו ושאב מהם מוטיבציה, בדיוק כפי שתלה מעל למיטתו פוסטר של איאן קרוקר (שניצח אותו ב-2003). והשאר היסטוריה.

ההיסטוריה נבנתה לאט, צעד אחר צעד. פלפס הגיע עם שש מדליות זהב מאתונה, ולפני בייג'ינג הציב לעצמו רף גדול, ענק, כמעט בלתי אפשרי. בהתחלה הוא השווה את שיא מדליות הזהב האולימפיות, כשהשיג את התשיעית שלו (והתייצב בפסגה יחד עם האתלטים קרל לואיס ופאבו נורמי, המתעמלת הסובייטית לריסה לטינינה והשחיין מרק ספיץ), אחר כך הוא השיג את המדליה העשירית שלו, והתייצב לבדו בפסגה. בהמשך הוא השיג את מדליית הזהב השביעית שלו בבייג'ינג והשווה את השיא של ספיץ לאולימפיאדה אחת, והיום הוא סגר את הסיפור והשאיר את עצמו לבד בפסגה - 8 מדליות זהב באולימפיאדה אחת, 14 בסך הכל.

אבל עם כל הכבוד לרצון, אמונה ותשוקה - יש לפלפס יכולות אתלטיות שמעניקות לו דומיננטיות בלתי נתפסת: לא רק שמונה מדליות זהב, אלא גם שבעה שיאי עולם. "אני בר מזל על הכישרון שיש לי, על הדחף להישגיות והעובדה שאני עדיין מתרגש מספורט", אמר היום פלפס, "אני בר מזל על כל היכולות שהוענקו לי, לא הייתי מחליף את זה בעד שום דבר אחר".

"אף אחד לא שוחה כמוהו", אמר מאמן נבחרת השחייה האמריקאית אדי ריס, "הוא לא סתם מנצח, הוא גם לא רק שובר את שיאי העולם. הוא מנתץ אותם".

עוד לפני המשחקים הוא הצהיר ש"אני רוצה לשנות את ענף השחייה. אני רוצה שאנשים ידברו על שחייה, יחשבו על שחייה, ואני מחכה בקוצר רוח לזה". והנה, עוד משימה הושלמה על ידי הגדול מכולם.

ומה הלאה? "הייתי רוצה להשתתף בתחרויות חדשות ובמשחים שלא לקחתי בהם חלק", סיפר פלפס, שקבע את הזמן השלישי בטיבו ב-100 מטר חופשי, משחה שהוא כלל לא משתתף בו. "המאמן שלי אומר שהוא רוצה שנתחיל מחדש ושננסה דברים חדשים שלא עשינו בעבר, שיטות אימון חדשות. זה הולך להיות כיף.

"עכשיו זה הזמן לקחת חופשה, אני מחכה לזה. אני פשוט רוצה לשבת, לא לעשות כלום. לא לזוז".

אולימפיאדת בייג'ינג 2008 - שמונה מדליות זהב: 400 מ' מעורב, 4x100 חופשי, 200 מ' חופשי, 200 מ' פרפר, 4x200 חופשי, 200 מ' מעורב, 100 מ' פרפר, 4x100 מעורב.

אולימפיאדת אתונה 2004 - שש מדליות זהב (100 מ' פרפר, 200 מ' פרפר, 200 מ' מעורב, 400 מ' מעורב, 4x200 חופשי, 4x100 מעורב), שתי מדליות ארד (200 מ' חופשי, 4x100 מעורב).

אליפות העולם (2007) - שבע מדליות זהב.

אליפות העולם (2005) - חמש מדליות זהב.

* עריכת קליפ: ארנון מעוז