וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שיא השיאים

ערב הגמר לו כולם מחכים בבייג'ינג, דני בורשבסקי מדרג את הריצות הגדולות ביותר ל-100 מטר במשחקים האולימפיים, הדובדבן שבקצפת

ערב גמר ה-100 המסקרן, זה הזמן להיזכר בריצות הקצרות הגדולות ביותר ולבחור את הגדולה מכולן במשחקים האולימפיים. וכדי להבין מה מחכה לנו מחר בבייג'ינג, צירפנו לכם את הוידיאו מעל, בו יוסאין בולט קובע ברבע הגמר 9.92 שניות, ממש בריצה קלה. רק כדי שתחשבו על זה כשתקראו על כל הגמרים הגדולים שהיו לנו פעם ועל התוצאות שהושגו.

מקום 5 – סידני 2000

אם אתם אוהבים אותו, כנראה שתזכרו את הריצה הזאת טוב מאוד. אם אתם לא אוהבים את מוריס גרין, כנראה שאתם ממש שונאים אותו. גרין האמריקאי, שיאן העולם דאז, הגיע לסידני כאלוף העולם פעמיים ברציפות ועם טונות של פוזה. הוא שכר מכונית ספורט פתוחה עם רמקולים חזקים במיוחד ועשה דאווינים באיזור הטיילת של בונדאי ביץ', כדי שאם במקרה יש מישהו שלא מכיר את מוריס גרין, יהיה כדאי לו לעשות את זה לקראת ריצת הגמר. לא מספיק הדאווינים בחוץ, הוא המשיך איתם גם במסלול עצמו, עם תנועות הלחץ והוצאת הלשון פנימה והחוצה. מי שלא אהב אותו במיוחד, התפלל שיפסיד. בשורה התחתונה, אם יש דבר אחד שכל אחד יכול להגיד על מוריס גרין – זה שהוא ווינר אמיתי. למרות הלחץ, ועם זה שכל העולם ציפה לניצחון קליל שלו מול יריבים קשים ביותר – הוא עשה את זה בכל זאת. גרין קבע בריצה הזאת זמן נהדר של 9:87 שניות, והקדים בלא פחות מ-12 מאיות את אטו בולדון הטרינידדי.

מקום 4 – אטלנטה 1996

דונובן ביילי החזיר לקנדים את הכבוד שהלך לאיבוד עם פרשת הסמים של בן ג'ונסון, שמונה שנים לפני כן. ביילי, אחד הספרינטרים הדומיננטיים בשנות התשעים, הגיע למשחקים האלה כאלוף עולם והקרב העיקרי שלו היה למעשה נגד השעון. ביילי ניצח גם בזה וקבע זמן של 9:84 שניות - זה היה למעשה שיא העולם האחרון בריצת ה-100 שנקבע במשחקים האולימפיים. פרנקי פרדריקס רשם עוד פרק ברזומה, פרק שהפך אותו למספר 2 הנצחי, וסיים בזמן של 9:89 שניות. אטו בולדון, שזכה במדלית הארד באליפות העולם שנה לפני כן, חזר על ההישג וסיים שלישי עם 9:90 שניות.

מקום 3 – מכסיקו סיטי 1968

לא היה כאן קרב שהוכרע בפוטו-פיניש, גם לא היו יותר מדי דיבורים מוקדמים על המאצ'-אפ בספרינט הזה. הדיבורים היחידים שהיו לפני המשחקים האלה היו של האתלטים השחורים מארצות הברית, שאיימו להחרים את המשחקים לאור הגזענות שהלכה וגברה בארצם ומדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה. בסופו של דבר הם הגיעו למכסיקו, ולאחר מהם קראו ג'ים היינס. במבחנים האמריקאים למכסיקו סיטי הוא הדהים כשהיה הראשון שירד מגבול 10 השניות, אבל זה היה במדידה ידנית. ה-9.9 שניות של היינס היה שווה למעשה לזמן של 10:03 שניות במדידה אלקטרונית. על המסלול במכסיקו סיטי, האמצעים כבר היו משוכללים יותר. היינס ניצל את זה כדי לעשות היסטוריה עד הסוף, ועצר את השעון ב-9:95 שניות, אז הוא הפך באופן רשמי לספרינטר הראשון ששבר את המחסום. לנוקס מילר הג'מייקני היה רחוק ממנו וסיים עם 10:04 שניות בדרך למדליית הכסף.

sheen-shitof

הסוד? שחיית חתירה

ביקור קצר בבריכה שינה לי את החיים - וגם לכם זה יקרה

בשיתוף TI SWIM

מקום 2 – אתונה 2004

גם כאן צריכים להתייחס לריצה שהמנצח בה הורשע בשימוש בחומרים אסורים, לפחות זה לא קרה במשחקים עצמם והמדליה של ג'סטין גטלין עדיין תלויה על הקיר בביתו. אבל מה שקרה בריצה הזאת לא קשור רק לג'סטין גטלין. זו הייתה הריצה הצמודה והאיכותית ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים. ריצה שבה שישה ספרינטרים סיימו בזמן של 10 שניות ומטה, ארבעה מהם ירדן מ-9:90 שניות. שון קרופורד, שהיה האצן המהיר בחצי הגמר, סיים במקום הרביעי בלבד. אסאפה פאוול, צעיר מבטיח מג'מייקה, נכנע לניסיון של יריביו וסיים חמישי עם 9:94 שניות. מוריס גרין, שיאן העולם, סיים שלישי בזמן של 9:89 שנ', כאשר שתי מאיות בלבד הפרידו בינו לבין המנצח גטלין. פרנסיס אוביקוולו, ניגרי שהפך לפורטוגלי, הפתיע ונדחק בין השניים, בזמן של 9:88 שניות.

מקום 1 – סיאול 1988

למרבה הצער, אם נתחשב בכל פרשיות הסמים – לא נוכל לדרג את הגמרים כמו שצריך. גמר ריצת ה-100 מטר בסיאול זכה לבילד-אפ הגדול ביותר בהיסטוריה של האתלטיקה. מיליוני ילדים בעולם השאירו את הכדורגל, ה-NBA, הפוטבול והבייסבול בצד. כולם התחלקו לשני מחנות, הילדים המופרעים יותר נטו ללכת עם בן ג'ונסון הקנדי, בעוד שהמתונים יותר העריצו את קרל לואיס. האמריקאי תיפקד על תקן הפיה הטובה, זה שאמור להשאיר את הדיבורים למסלול. בן ג'ונסון דיבר ואיים – בעולם מושלם הוא היה צריך להפסיד את זה, אבל במקרה הזה הוא פשוט התפוצץ על המסלול והדהים עם שיא עולם בלתי נתפס, 9:79 שניות. אף אחד לא הבין מה קרה לפיה הטובה, ורק 24 שעות לאחר מכן התברר שהיא הפסידה לשד הסטרואידים. בדיקת הסמים החיובית של בן ג'ונסון הובילה למהפך בעולם הספורט, בכל מה שקשור לבדיקת סמים. קרל לואיס, שבריצה היה רחוק ב-13 מאיות מהקנדי, היה זה שקיבל בסופו של דבר את מדלית הזהב. לינפורד כריסטי הבריטי סיים שני, וקלווין סמית האמריקאי שלישי. מותר לקוות שהגמר האולימפי הבא שייערך במזרח אסיה, זה בבייג'ינג, יהיה היסטורי כמו ההוא מסיאול.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully