עם האימונים, בא הגובה

באחד מאותם ספרים על הצלחה בעסקים נמצא הציטוט הבא: "בעולם העסקים מילה היא מילה, הסבר הוא הסבר, הבטחה זו הבטחה, אבל רק התוצאה היא המציאות". אפשר לומר זאת גם על ספורט. מייקל פלפס הפך אתמול לספורטאי האולימפי הגדול בכל הזמנים עם 11 מדליות זהב, ובארצות הברית מנסים להבין מדוע פלפס לא מעורר התרגשות רבה סביבו.

אלן אברהמסון, מאתר NBC, ניסה להסביר מדוע גדולתו של פלפס לא מרגשת את האומה האמריקאית, כפי שמרגשים אותה גיבורי ספורט אחרים. "בשחייה, בניגוד לגולף למשל, השיא מגיע כל ארבע שנים. פניהם של השחיינים במיםבמים, ובנוסף, פלפס גורם להכל להראות קל, למרות שאין זה כך".

"אני מקווה שאנשים מבינים כמה קשה להגיע להישג הזה, לעולם לא נראה עוד דבר כזה", אמר ראש הוועד האולימפי האמריקאי, ג'ים שר. במה שונה פלפס משאר השחיינים, וממה נובעת שליטתו המוחלטת בבריכה? ידיו הארוכות, גופו הבנוי לתלפיות והאימונים המפרכים מגיל צעיר, מהווים הסבר. בנוסף, הוא פשוט מאוד אוהב לשחות. "אני חושב שהוא רואה במים סוג של גן עדן", אמר מאמנו בוב באומן.

ההסבר של פלפס להצלחה שלו היא האימונים האינטנסיביים והאהבה לבריכה, עליה דיבר באומן. "אני מחייך כשאני מתאמן, במשך כל הקריירה שלי אני שמח ללכת לבריכה. אם אתה נהנה מכל רגע בבריכה, אתה חייב להתאמן הכי טוב שאפשר ולשחות הכי טוב שאפשר". עכשיו האמריקאים מחכים שפלפס ישבור את שיאו של מרק ספיץ מ-1972, שבע מדליות זהב בבריכה.