חודשים רבים חיכו אוהדי הכדורסל לרגע שבו יעלו מיטב כוכבי ה-NBA של נבחרת ארצות הברית אל הפרקט בבייג'ינג, ויענו אחת ולתמיד על השאלה: האם שליטתם של האמריקאים בכדורסל הגיעה לידי סיום? נאמר עליהם שהם לא מחוברים, שאננים ושחצנים, אבל לפחות לפי משחקם הראשון בטורניר האולימפי, נראה שהכל בסדר במחנה האדום כחול. האמריקאים נתקלו ביריבה לא פשוטה על הנייר בדמותה של סין המארחת, אך לא התקשו יתר על המידה, והביסו אותה בקלות, 70:101.
אל תחלקו את המדליות עדיין
חדי העין יכלו בוודאי להבחין במאמן פיניקס בעבר וניו יורק בהווה, מייק דאנטוני, היושב מאחוריו של מייק ששבסקי, מאמן הנבחרת. דאנטוני אמנם מתפקד בנבחרת כעוזר מאמן, אך נראה שהגישה למשחק מושתת על סגנון המשחק שהביא איתו לליגה הטובה בעולם, ומבוססת בעיקר על ריצה. ארה"ב רצה בכל הזדמנות, וכמעט כל סל של הסינים המסכנים נענה מיד במתפרצת, ודאנק בצד השני.
אלא שעוד לפני שממהרים לחלק את מדליות הזהב ללברון ג'יימס וחבריו, צריך לזכור שסין לא באמת מהווה יריבה אמיתית לנבחרתו של ששבסקי. האמריקאים לא זכו לתרגל התקפה תחת לחץ כפי שיחוו מהיוונים או מהספרדים, לא קיבלו מאבק כפי שחשבו מתחת לסלים מיאו מינג שמחלים מפציעה, ולא נאלצו לתרגל התקפה עומדת, שם הם בדרך כלל מתקשים. בכלל, נראה שהנבחרת הסינית שכחה (אם זה אפשרי) מהבחור הגבוה שבצבע, והעדיפה להפציץ בעיקר מחוץ לקשת, וכך מצאה את עצמה במשך דקות ארוכות ללא סל שדה, בזמן שהאמריקנים ממשיכים להוסיף עוד ועוד דאנקים שיתחרו בתואר "מהלך היום". מול פאפאלוקס, פרננדז וגאסול, זה כבר לא יהיה כל כך פשוט.
מהלך המשחק
הסינים פתחו את המשחק בטירוף עם שלוש שלשות, אחת מהן של יאו מינג, ואחרי 4 דקות הוליכו 9:11, מה שהדליק את הצופים הרבים באולם. האמריקאים החלו להיכנס למשחק עם כמה מהלכים נאים של דווין וויד ולברון ג'יימס, אך למרות זאת לא הצליחו ליצור יתרון משמעותי ובסוף הרבע הראשון רק 16:20 לארצות הברית.
האמריקאים פתחו טוב מאוד את הרבע השני ועלו ל-21:28, במה שנראה היה כמו ההתחלה של הבריחה. אלא שהסינים לא רצו להפסיד את המשחק עוד לפני המחצית ושלשות של סון הישוו ל-29:29. במצב הזה לברון, בריאנט ו-וויד החלו לרוץ על כל המגרש ולסיים סלים קלים. בצד השני השלשות של הסינים, שקלעו בשלב מסוים במחצית 8 מ-12 מהשלוש, כבר לא נכנסו ועד המחצית ארה"ב ברחה ל-37:49.
הסינים לא נראו ברבע השלישי כמו בשני הרבעים הקודמים, כשכל השלשות שנכנסו במחצית הראשונה פשוט לא רצו לצלול פנימה. בתחילת הרבע השלישי האמריקאים עוד לא הצליחו לברוח ו-5 דקות לסוף הרבע ההפרש עמד על 15 בלבד, אך אז יאו מינג נפצע ברגלו, הוחלף והסינים המבוהלים פשוט הסתכלו על השחקנים של ששבסקי רצים עד ל-48:74 בסוף הרבע השלישי.
הרבע האחרון הפך לגארבג' טיים כשהמאמן הליטאי של הנבחרת הסינית החליט לשתף את יאו מינג על מנת להשאיר חלק מהכבוד של הנבחרת. דווקא כשמינג יצא בפיגור 35 החלו הסינים לצמצם והורידו את ההפרש עד 64:89, 3 דקות לסיום. האמריקאים הלכו עמוק לספסל וקרלוס בוזר ומייקל רד הגדילו מעט ל-70:101 בסיום לארצות הברית.
דווין וויד הוביל את הקלעים האמריקאים עם 19 נקודות, כשלברון ג'יימס מוסיף 18 משלו וקובי בראיינט ודוויט האוורד תרמו 13 נקודות כל אחד. אצל הסינים בלט כרגיל יאו מינג עם 13 נקודות ו-9 ריבאונדים, ולצידו ניתן לציין לחיוב גם את פאנג יו זו שקלע 11.
"הכל כתוצאה מהאנרגיות של הקהל"
קובי בריאנט נהנה מהמשחק הזה. נכון, הוא אמנם לא קלע בו 81 נקודות, אבל 13 הנקודות האישיות שלו הגיעו בעיקר דרך מפגש ישיר עם הטבעת. "היו לי חמישה דאנקים במשחק", אמר בריאנט, "וזה היה בגלל הקהל. בפעם האחרונה שהיו לי חמישה דאנקים במשחק אחד, הייתי בן 17. זה הכל כתוצאה מהאנרגיות של הקהל".
דוויין וייד, שסיים כקלעי המצטיין במשחק, פירגן לחבריו, אך לא מיהר לצאת מכליו בעקבות הניצחון. "זה היה המשחק הראשון שלנו, אז היינו מאוד לחוצים", אמר וייד. "החטאנו זריקות שבדרך כלל אנחנו קולעים, אבל בסופו של היום, כשאתה מנצח ב-30 הפרש, אתה צריך לקחת את הדברים הטובים מהמשחק. שיחקנו מאוד מאוד חזק, ואנחנו נותנים לעצמנו הזדמנות דרך ההגנה בכל ערב".
