מדליית זהב בדרך לכסף

אטלנטה 1996. הנבחרת האמביציוזית של ניגריה נפנפה את הונגריה ויפן בשלב הבתים, ולא מצמצה גם מול מקסיקו ברבע הגמר. בחצי הגמר חיכתה ברזיל, לה הפסידו הניגרים בבתים. בדקה ה-38 הסלסאו הובילו 1:3 והמשחק נראה גמור. ניגריה לא ויתרה. ויקטור איקפבה צימק בדקה ה-78, קאנו השווה בתוספת הזמן והוסיף שער זהב בתחילת ההארכה. בגמר חיכתה ארגנטינה, והמנטרה חזרה על עצמה. דניאל אמוקאצ'י השווה ל-2:2 רבע שעה לסיום, ובתוספת הזמן היה זה עמנואל אמוניקה שכבש את שער הניצחון, וקבע היסטוריה – בפעם הראשונה נבחרת שלא מאירופה או מדרום אמריקה זוכה במדליית זהב אולימפית.

הכדורגל המושלם והמרענן שהציגה הנבחרת הניגרית באותו טורניר, הוליד כינוי חדש-ישן: "דרים טים". "שררה עלינו רוח אלוהית, ובעזרתה הצלחנו", סיפר השבוע קאנו, אחד מכוכבי הטורניר באטלנטה, שהפך בעקבות הטורניר לכוכב גדול באירופה. רגע לפני פתיחת המשחקים בבייג'ינג נזכרו השבוע בניגריה בערגה בהישג הגדול בהיסטוריה של המדינה האפריקאית. תריסר שנים חלפו, אך מאז ועד היום, ולמרות שבניגריה לא הצליחו להתקרב לשחזור ההישג מאטלנטה, כל נבחרת אולימפית ניגרית כונתה דרים טים. הנוכחית, זאת שתשחק בבייג'ינג, נקראת 'דרים טים 4'.

ארבע שנים לפני אטלנטה, שונתה המתכונת של טורניר הכדורגל האולימפי. פיפ"א והועד האולימפי רצו לראות בטורניר נבחרות צעירות ותוססות. לפיכך נקבעה התקנה של נבחרות עד גיל 23, בתוספת שלושה חריגי גיל. עבור ראשי פיפ"א, הטורניר האולימפי היווה המשכיות למונדיאל הנערים (עד גיל 17) והנוער (עד 20). חריגי הגיל נועדו כדי להגביר את האטרקטיביות של הטורניר. יבשת אפריקה הייתה המרוויחה הגדולה מכל העניין. גאנה זכתה בארד בברצלונה 92', ניגריה בזהב באטלנטה 96' וקמרון בזהב בסידני 2000.

מבחינת פיפ"א והועד האולימפי הבינלאומי מדובר בהתגשמות הרעיון האולימפי במלואו. "עולם אחד – חלום אחד", זהו המשפט שמעטר את האתר הרשמי של בייג'ינג 2008. טורניר כדורגל שוויוני, בו לאנדרדוג הזדמנות ריאלית להפתיע, ולשחקן הצעיר הזדמנות לפרוץ ולהגשים חלומות, מתאים מבחינתם בצורה מושלמת, לרציונל האולימפי בין למעלה מ-100 שנים. בנוסף הוא מהווה את הייחודית שפיפ"א רצה ליצור לטורניר האולימפי, לעומת אירוע הכדורגל הגדול בעולם, המונדיאל.

מדלית הזהב של ניגריה באטלנטה, בתוספת ההצלחה של הנבחרת הבוגרת במונדיאל בארה"ב שנתיים קודם לכן, הביאו לפריצת הכדורגל האפריקאי לתודעה הבינלאומית. הכדורגלן האפריקאי הפך למבוקש, והמועדונים הגדולים באירופה גילו את היבשת השחורה, כמקום לפיתוח וגילוי כישרונות צעירים. בבייג'ינג יתחרו שלוש נבחרות אפריקאיות: ניגריה, קמרון וחוף השנהב. שלוש נבחרות עם מסורת והצלחות. שלוש נבחרות שיודעות שהטורניר האולימפי, בניגוד למונדיאל, הוא מקום בו אפשר להרים את הראש, לחלום ולהציב כמטרה – לזכות בזהב.

דרים טים 4, יחד עם נבחרת כדורגל הנשים (סופר פלקונס), היא התקווה היחידה של ניגריה למדליה. "המשלחת האולימפית של ניגריה סוחבת עמה עול ציפיות של 140 מיליון תושבים. האם היא תצליח להביא הביתה הצלחה? רבים טוענים כי אין למה לצפות בשל ההכנות הבעייתיות והכספים ששוחררו באיחור. במקרה של כישלון, הממשלה והועד האולימפי יצטרכו לשאת בתוצאות. בכל מקרה, העיניים והאוזניים יהיו נשואות לנבחרות הכדורגל", נכתב במאמר המערכת של עיתון "לידרשיפ ניגריה".

הדברים האלה מסמלים יותר מכל את חשיבות הכדורגל באפריקה בפרט, ובניגריה בכלל. 140 מיליון התושבים של המדינה ממערב אפריקה, חיים בעוני בלתי נסבל. מיליונים סובלים ממחלות ומומים מולדים, הממשלה נמצאת בחובות ענקיים והתושבים, ש-60 אחוז מהם עוסקים בחקלאות, מחפשים נחמה בהצלחת הנבחרת, שנושאת עמה לטורניר ציפיות ותמיכה של מדינה שלמה. בניגריה, כמו במדינות אפריקאיות אחרות, כל ילד חולם לצאת מהעוני ולהפוך להיות קאנו או ג'יי ג'יי אוקוצ'ה הבאים. כוכבים, שהם יותר משחקני כדורגל במובן הפשוט. הם דמויות נערצות ומודל לחיקוי.

כותרות עיתוני הספורט בניגריה, קמרון וחוף השנהב, שבדרך כלל עוסקות במעלליהם של אותם כוכבים ברחבי אירופה, עסקו השבוע אך ורק בנבחרות האולימפיות. הטירוף בשלוש המדינות פשוט חוצה גבולות. אמנם מאז אטלנטה, הזמנים השתנו. רוב שחקני הסגל בשלוש האפריקאיות, כבר עשו את המעבר לליגות באירופה, אבל מבחינת התושבים, טורניר הכדורגל האולימפי הוא ההזדמנות המושלמת להתנתק מהצרות היומיומיות, ולחלום. הצלחה באולימפיאדה, תביא מאות ואלפי ילדים להיפרד מהבית, ולצאת למסע עבור הגשמת החלום, מבחנים באקדמיות הכדורגל השונות.

דווקא בגלל הטירוף הזה סביב האולימפיאדה, ניתן היה לצפות מהכוכבים הגדולים של הנבחרות להתגייס למשימה הלאומית. בפועל, זה פשוט לא קרה. בקמרון ניהלו מסע שכנועים ארוך, אך סמואל אטו סירב בנימוס על מנת להילחם על מקומו בברצלונה. ג'ין מאקון העדיף להתרכז בקבוצתו החדשה ליון, וגם מודסטה מ'באמי מסן ז'רמן סירב בנימוס. בחוף השנהב לא נראה את דידייה דרוגבה וארונה קונה, ובניגריה ויתרו מראש על הניסיונות לצרף את יעקובו איגביני או ג'ון אובי מיקל.

במקומם, הגיעו שלוש הנבחרות עם סגלים צעירים, כמעט ללא חריגי גיל, אבל עם שחקנים רעבים, חדורי מוטיבציה ורצון להפוך לדבר הבא בכדורגל העולמי. "הכדורגלן האפריקאי מוערך באירופה", טען אחד מכוכבי קמרון בסידני, פטריק מ'בומה בראיון לאתר הרשמי של פיפ"א. "כשאני זכיתי בתואר שחקן השנה באפריקה בשנת 2000, לא הייתה לזה את ההשפעה שיש לזה כיום. אי אפשר להעלות על הדעת ששחקן השנה באפריקה לא ייכנס לעשרת הגדולים של שחקן השנה בעולם. אם פעם זה היה דבר נדיר ששחקן אפריקאי זוכה עם קבוצתו גביע אופ"א, היום אף אחד לא מופתע שהאפריקאים זוכים גם בליגת האלופות".

"עבור שחקן כדורגל, אין תחליף לגביע העולמי ואי אפשר להשוות זאת לטורניר האולימפי", ניסה מ'בומה להסביר את הנפקדות של כוכבי הנבחרות, "אבל לא יכולתי לדמיין כמה גאווה זה יביא למדינה. הבאנו את המדליות הראשונות בהיסטוריה של קמרון, וזכינו לקבלת פנים של מלכים". חלוץ העבר הקמרוני סימן את הבעיה של הכדורגל האפריקני: "שום נבחרת לא הצליחה להישאר בטופ זמן רב. כוכבים גדולים זה לא מספיק. אם נהיה יותר מאורגנים, נוכל להגשים את החלום הגדול, לראות נבחרת אפריקאית זוכה במונדיאל".

שנתיים לפני המונדיאל הראשון ביבשת אפריקה, וכשספיחים ראשונים של ביקורת וסקפטיות כבר נשמעים ברחבי העולם, נראה שלניגריה, קמרון וחוף השנהב, מתווספת גם משימה יבשתית. בעוד ההצלחות באטלנטה וסידני פתחו את הדלת לכדורגלן האפריקאי, הצלחה נוספת יכולה להוות גם חיזוק פוליטי שכל כך דרוש עבור מארגני המונדיאל בדרום אפריקה.

בשנות ה-90, עוד שיחק סמסון סיאסיה בהפועל צפרירים חולון. לא בטוח שרבים חשבו, שעשור מאוחר יותר הוא יהפוך לאחד מאנשי המקצוע המוערכים ביותר באפריקה. הנבחרת הניגרית אותה הוא מאמן, משחקת יחד כבר שנים ארוכות, וזכתה במקום השני במונדיאל הנוער לפני שלוש שנים, והציגה כדורגל אטרקטיבי במשחקי ההכנה. לניגריה יש חוד קטלני המורכב מויקטור אניצ'בה מאברטון, ויקטור אובינה מקייבו וסולומון אוקורונקו מהרטה ברלין. מי שמחפש את הזווית הישראלית, ימצא בניגריה את אוליביו אדפמי, ששיחק בעונה שעברה בבני לוד. חריג הגיל היחיד בסגל הוא פיטר אודומווינגי מלוקומוטיב מוסקבה. "מיליוני ניגרים מצפים מסיאסיה והלוחמים שלו לחזור עם הזהב", נכתב בתקשורת הניגרית. ניגריה תשחק בבית ב' יחד עם יפן, הולנד וארה"ב.

"בכנות, יש שלושה מקומות על הפודיום, ואנחנו מכוונים לטופ", אמר מאמן "האריות" מקמרון, מרטין נדטונגו אמפילה, לפני היציאה לבייג'ינג. כוכבי הנבחרת הם אלכסנדר סונג מארסנל, אנדרו בייקי מרדינג וסטפן מ'ביה, קשר אחורי פנטסטי שמשחק בראן הצרפתית, וכן סרג' נ'גאל, שכבש בעונה שעברה במדי לייריה מול מכבי נתניה. קמרון תופיע בבית ד' יחד עם איטליה, דרום קוריאה והונדורס, ובקרב הפרשנים, היא נחשבת למועמדת ודאית להעפיל מהבית הזה, יחד עם האזוריני.

חוף השנהב היא הנבחרת היחידה בטורניר שתשחק ללא אף חריג גיל. הנבחרת תופיע בבית א', בו ישחקו ארגנטינה, אוסטרליה וסרביה. חוף השנהב, ששחקניה הבכירים הפכו לכוכבים עולים בשוק ההעברות העולמי, הגיעה לבייג'ינג ללא שמות גדולים, אך עם כמה שחקנים פוטנציאליים שיהיה מאוד מעניין לעקוב אחריהם. הכוכב הבלתי מעורער של הנבחרת הוא סלומון קאלו מצ'לסי, אבל לצידו יש לשים לב לחלוץ גרביס יאו קואסי, המכונה גרביניו. חלוצה של לה מאן הצרפתית כבר מבוקש בארסנל, ומסומן בפנקסים של הסקאוטים.

גרביניו נקרא על שמו של הקומיקאי הבריטי, ריקי ג'רבייס ("המשרד", "ניצבים"), שעזר לממן אספקת מים לכפר הקטן בו נולד השחקן. הסיפור של מי שאולי יהפוך לאחד הכוכבים של הטורניר בבייג'ינג והכדורגל האירופי, הוא בעצם החלום והסיפור של היבשת כולה. סיפור על ילד שגדל בלי כלום, ומתכונן לכבוש את העולם. חלום שמקבל משמעות מיוחדת במשחקים האולימפיים.