בית"ר ירושלים כנראה שוב תזכה באליפות ישראל בעונה הקרובה. יכול מאוד להיות שהיא גם תעשה שוב דאבל. היא שוב תדרוס את הליגה ויצחק שום שוב יטפס מהספסל באיטיות ויניף את היד בתנועת סנוקרת אחרי שער מול הכח עמידר רמת גן.
למה? כי הכסף של ארקדי גאידמק מספיק לה בשביל להחזיק על הספסל שחקנים כמו שמעון גרשון, משה אוחיון וטוטו תמוז (או עמית בן שושן, או ברק יצחקי, או מיכאל זנדברג, או אבירם ברוכיאן). הכסף של ארקדי גאידמק גם מספיק לה בשביל לבנות סגל שחקנים לא פחות טוב מזה של ויסלה קרקוב למשל. אבל זה לא משנה, כי גם תקציב הענק לא סייע לבית"ר ירושלים הגאה והמפוארת להימלט מתבוסת 5:0 חריפה ומבזה.
ויסלה הצהירה הערב כוונות מהפתיחה, עלתה ל-0:1 משער בבעיטה חופשית של קאנטורו כבר בדקה ה-9, הכפילה אחרי פנדל לא מוצדק בדקה ה-25 (קלבר) וסגרה סיפור להלכה עם שער של ברוז'ק בדקה ה-36. אחר כך הגיע עוד צמד במחצית השנייה. כל כך קל. בשביל זה החזירו את יצחקי? בשביל זה הביאו את אבראו ופרננדז? העיקר שבית"ר כבר סירבה להחליף ביתיות עם ברצלונה.
עידן טל, אריק בנאדו, טברטקו קאלה והחבר'ה, גדולים על הכדורגל המקומי, אבל ממש קטנים על שלב המוקדמות השני של ליגת האלופות. שוב משחק חוץ, שוב הרגליים כבדות, שוב הראש לא עובד, שוב מקבלים בראש. והאשם העיקרי הוא יצחק שום, שיכול לדבר עד מחר על כדורגל שמח ולהתעלם מהמילה "הגנה". כי ההגנה היא לא רק השחקנים שמרכיבים אותה, אלא משחק ומערך. אצל המאמן, שדואג להזכיר תחת כל עץ רענן ש"אני הייתי בכל ציון דרך גדול של הכדורגל הישראלי", התסריט הוא קבוע: הבלמים עושים הגנה לבד, הקשרים בכנפיים בקושי עוזרים והגמישות היחידה היא פרישמיש. מערבבים את הכל, עושים בלאגן ומקווים לטוב.
המשחק היום הראה בעיקר על ההבדלים בין שני המאמנים. אם מצ'איי סקורזה ניצל את המשחק הראשון כדי ללמוד את היריבה שלו עד המילימטר האחרון ולנצל את החולשות של משחק ההגנה הלא קיים שלה, הרי ששום חשב שהוא יעשה מספיק אם יחליף את תמוז בזנדברג. אחד התקדם, השני נשאר במקום.
אז נכון שהתנאים לא היו לטובתה של בית"ר ירושלים. הטיסה איחרה ביום, פנדל לא מוצדק נשרק לחובתה במצב עדין, אבל זה משהו מעבר לעובדות היבשות. האלופה הישראלית התרפסה היום בפני קבוצה בינונית במונחים אירופאים. ויסלה שלטה במשחק, עשתה כמעט כל מה שהיא רוצה ופתאום גילתה שההגרלה שהיא קיבלה דווקא די נוחה. ובית"ר? יש גביע, יש אליפות, אבל שוב, אין אירופה.
מהלך המשחק
דקה 9: גול! ויסלה זכתה לכדור חופשי כ-20 מטרים מהשער, קאנטורו בחצי גובה לפינה הימנית, הפינה של קאלה, שעשה צעד מיותר שמאלה ואיחר לכדור. 0:1 לוויסלה.
דקה 18: ברוז'ק קיבל כדור לבדו מול בנאדו והוריד ליירסאק שהגיע מאחור, אבל האחרון בעט מ-17 מטרים סמוך לקורה והחוצה.
דקה 25: גול! קאלה הדף כדור רוחב למרכז הרחבה, עידן טל גלש, הרחיק את הכדור ולאחר מכן נתקלה בו רגל פולנית. השופט הפורטוגלי, נונו גומש, הצביע על הנקודה הלבנה במה שנראתה כמו שריקה שגויה. קלבר בעט פנימה. 0:2 לוויסלה.
דקה 36: גול! קאלה בעט לכיוון מרכז המגרש, שחקן פולני נגח, הכדור הגיע לבוגוסקי, ששלח כדור עומק לתוך החור במרכז ההגנה הצהוב, ברוז'ק הגיע לכדור ולא נכשל באחד על אחד מול קאלה. 0:3 לוויסלה.
דקה 42: טל העלה כדור חופשי לעבר אבראו, שנגח יפה, אבל לידיים של פאבלק.
דקה 57: גול! לובודז'ינסקי בעט במספרת לכיוון מרכז הרחבה של בית"ר, דיאז הגיע ראשון ובעט פנימה מהאוויר. 0:4 לוויסלה.
דקה 66: ההגנה הפולנית לא הצליחה להרחיק כדור אחרי נגיחה מצוינת של אבראו, הכדור הגיע ליצחקי, אבל הוא בעט מעל המשקוף מול שער ריק, מ-5 מטרים. החמצה מדהימה.
דקה 75: קאלה יצא מחוץ לרחבה והרחיק רע, שחקן יריב בעט מכ-45 מטרים, אבל השוער הגיע ברגע האחרון והצליח למנוע עוד שער משפיל.
דקה 88: גול! ניידלזילאן קיבל כדור בתוך הרחבה ובעט, קאלה הדף לרגליים שלו ואת הריבאונד הוא כבר שלח פנימה. 0:5 לוויסלה.
ויסלה קרקוב: מאריוש פאבלק, מרצ'ין בצ'ינסקי, קלבר, פטר סינגלאר, פיוטר ברוז'ק, מאורו קנטורו, ראדוסלאב סובולבסקי, תומאש יירסאק (אנדז'יי ניידזילאן 68), וויצ'ק לובודז'ינסקי (פטריק מאלצקי 71), רפאל בוגוסקי (תומאס דווידובסקי 78), פאבל ברוז'ק.
בית"ר ירושלים: טברטקו קאלה, יואב זיו, כריסטיאן אלברז, תומר בן יוסף, אריק בנאדו, דרק בואטנג, עידן טל (טוטו תמוז 61), אבירם ברוכיאן, מיכאל זנדברג (ברק יצחקי 46), משה אוחיון (דאריו פרננדז 46), סבסטיאן אבראו.
אל תפספס
הטוב, הרע והמכוער
הטוב:
ויסלה קרקוב לא תעבור את ברצלונה, אבל היום היא הוכיחה איך בעזרת תכנית משחק, למידת היריבה ובית חם, עוברים שלב מול יריבה שוות כוחות. קבוצה אירופאית.
הרע:
כל השחקנים של בית"ר שיחקו רע, אבל מעל כולם בלטה ההכנה הלקויה של יצחק שום. עם סגל כזה אפילו אוסבלדו ארדילס יכול לקחת דאבל בישראל. אירופה? שום סופר כישלון שני ברציפות.
המכוער:
אי אפשר לדרוש משדרים ופרשנים להעביר משחק של קבוצה או נבחרת ישראלית בצורה אובייקטיבית לחלוטין, אבל כששלמה שרף אומר שוב ושוב "אנחנו", "בשבילנו", "לנו" וכו', זה מרתיח את הדם. המאמן הלאומי לשעבר לא ממש מצטיין במודעות עצמית, לכן כדאי שמישהו יסביר לו שכל אוהד כדורגל בארץ יודע ש"אנחנו" בשבילו של למעשה תרגום ל"אני ושום". קאלה אשם, בואטנג אשם, לפחות הפעם הוא לא אמר שרוני לוי אשם. מספיק עם הפרשנות מטעם, מספיק עם הדוברות. זה מביך, זה מרגיז, זה שכונתי וזה מכוער.
