מצפים לרנסס תדמיתי

ה-1 בספטמבר 2006 היה יום מכונן בכדורסל הספרדי. חצי גמר אליפות העולם ביפן הפגיש את הנבחרת הספרדית, אחת המוכשרות באירופה, מול ארגנטינה, המועמדת המובילה לזכות בזהב. הכל היה מוכן לרגע בו ספרד תיכשל שוב, כמו בכל מעמד גדול אחר, ממש כמו בכדורגל. הספרדים, עם המאמן פפו הרננדז, הציגו משחק לוחמני, כשהם יודעים שהצ'אנס הגדול שלהם הגיע, אך עדיין זה היה נראה כאילו הכל בידיים הארגנטינאיות. 4 שניות לסיום, ביתרון נקודה לספרד, נעמד אנדרס נוצ'יוני לבד על קשת השלוש ויכול היה לשלוח את ספרד הביתה. נו'ציוני פספס. יומיים לאחר מכן, בגמר, ספרד הביסה את יוון ללא שום קושי 47:70, לקחה את מדליית הזהב וחשבה שניערה מעליה את תדמית הלוזרית.

מאיפה התדמית? עוד מגמר אליפות אירופה הראשון שנערך בשנת 1935, בו הפסידה ספרד ללטביה. בגמר אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ספרד קיבלה בראש ממייקל ג'ורדן ופטריק יואינג. אותה תדמית התנפצה, כך חשבו לפחות הספרדים, שנראו מלוכדים מתמיד ובמקום חולצות אליפות הסתובבו עם חולצות עם הכיתוב "גם פאו משחק פה", המלמד שגם הכוכב הגדול ביותר בנבחרת, הוא רק אחד מתוך התלכיד.

עם תואר עולמי על הגב, הגיעה הנבחרת של הרננדז אל גמר אליפות אירופה 2007, בסיומו ניצחה רוסיה של דיוויד בלאט מסל בשניות האחרונות של ג'יי אר הולדן. זה קרה בבית, במדריד. מדינה שלמה נכנסה לטראומה, ונראה שהתדמית הלוזרית חזרה כמו בומרנג לפרצוף. "שום דבר מלבד מדליה לא יספק את הציבור הספרדי, ואפשר להגיד שאנחנו מועמדים רציניים מאוד לזהב אולימפי", אומר העיתונאי הספרדי פראן מרטינז, המסקר את נבחרתו בשנים האחרונות. אז מאיפה הספרדים שואבים כל כך הרבה עידוד? ולמה שהתדמית הלוזרית שלהם לא תחזור גם בבייג'ינג?

"אנחנו הכי טובים באירופה, אין לנו ספק. יש לנו מתחרה אחת בלבד על הזהב, ארצות הברית. ארגנטינה יותר חלשה מאיתנו, וחוץ ממנה אין אף נבחרת שמתקרבת. הגמר של ארצות הברית מול ספרד מתקרב והאמונה שלנו שהפעם אנחנו נצא עם הזהב", מבטיח מרטינז.

לפי משחקי ההכנה של ספרד והסגל הנוצץ, אפשר להבין מאיפה נובעת האופטימיות. החיבור הזה קצת מפתיע בהתחשב במה שקרה לפני פחות מחודשיים, כשהתאחדות הכדורסל הספרדית ביצעה צעד נועז, כשהעזיבה את המאמן פפו הרננדז דווקא ערב הטורניר החשוב בבייג'ינג. ההתאחדות פרסמה הודעה כי המאמן גילה חוסר כבוד כלפי העומדים בראשה, ואין הם יכולים לסבול התנהגות כזאת. טיימינג מוזר לנבחרת שיודעת שהיא יכולה ללכת עד הסוף.

מה עשה הרננדז שהרגיז כל כך את אנשי ההתאחדות הספרדית? "בתחילת ההכנות לקראת האולימפיאדה, דרש הרננדז לקיים משטר אימונים רציני", מספר מרטינז, "מנגד, ההתאחדות רצתה שהנבחרת תערוך סדרת משחקים, כשכל משחק בעיר אחרת ושבערב תהיה מעין חגיגה בשביל הנבחרת ולכבודה. המטרה שעמדה מאחורי זה הייתה מסחרית בלבד, למכור חולצות עם הלוגו של הנבחרת".

הרננדז פנה לשחקני הנבחרת וביקש מהם לתמוך בו במאבק נגד ההחלטה ההזויה של ההתאחדות. זו הבהירה לשחקנים, שהיא לא תראה בעין יפה מי שיתמוך במאמן. "מצד אחד, השחקנים לא רצו לפגוע במאמן", מסביר מרטינז, "ומצד שני, רצו לשחק באולימפיאדה, אז הם שתקו. כשהרננדז נשלח הביתה אף אחד מהם לא הגיב, כדי לשמור על עצמם".

הרננדז שתק, אבל אחד ממקורביו הסביר לתקשורת הספרדית מה בדיוק קרה: "כשנבחרת ספרד מפסידה בגמר אליפות אירופה בבית, זה מאכזב, אבל זה היה מסל בשנייה האחרונה והנבחרת נראתה מצוין. הרגישו שיש אפשרות לקחת את הזהב. הייתה קביעה שאאיטו הוא המאמן הכי טוב בשביל הנבחרת, גם בגלל ההישגים עם חובנטוד, אז עשו הכל כדי למנותו למאמן. בהתאחדות לא היו יכולים לפטר ככה סתם את פפו, הם חיכו לרגע הנכון וידעו שהוא לא יוכל לעמוד בהחלטה הזאת. הם בחרו ברגע המושלם מבחינתם, התקשורת עסקה בנבחרת הכדורגל, וההתנהלות עם פפו נשכחה לגמרי".

האם רנסס יצליח עם הנבחרת? "לאף אחד אין ספק שמונה המאמן הספרדי הטוב ביותר כיום", מסכים מרטינז, "הוא מנוסה מאוד, ומחזיק בכיס כמה טריקים טקטיים למקרה שדברים במכונה שלו ישתבשו". גם השחקנים לא הסתובבו בדיכאון, "אני שמח לחזור לעבוד איתו", הכריז פאו גאסול, שכשהיה בן 20 בברצלונה עבר תחת ידיו של רנסס. הוא נחשב לאב המעצב של לא פחות מארבעה שחקנים משמעותיים מאוד בנבחרת הספרדית: חוזה קלדרון, פאו גאסול, רודי פרננדז וריקי רוביו. "כל הארבעה נראים באימונים מאושרים מתמיד", מעיד מרטינז.

אבל אם יש משהו שעשוי לחרוק במכונה הספרדית זה דווקא המאמן. לצד כל ההילה שסובבת את רנסס, ישנו רקורד של 0 מ-4 שרובץ על המאמן עוד מימיו בברצלונה. מרטינז בטוח שאם ספרד תעשה את המוטל עליה ותגיע לגמר של האולימפיאדה, ישלפו ישר את כל סיפורי הגמר, "אבל זה באמת שטויות. ארבע פעמים הפסיד אאיטו בגמר היורוליג, אבל תסתכלו על הרקורד שלו. רק השנה הוא זכה בגמר היול"ב קאפ, ולפני זה עם 13 תארים בספרד, אז אי אפשר לטעון נגדו. הוא הפסיד שני גמרים לפנאנתייקוס ואולימפיאקוס שהיו חזקות יותר ממנו, ושני גמרים לספליט שהייתה מעצמה. אם ספרד תגיע לגמר מול ארצות הברית ותפסיד, אף אחד לא יבוא בטענות אליו".

אז מה הופך את הסגל הספרדי שהיה גם בשנות ה-90 וה-80 מוכשר, לדור הזהב? כישרון רב ואופי נוח מצד השחקנים. אמנם גם אפשר למצוא בנבחרת ארגנטינה שני כוכבי NBA מוכשרים, אבל העובדה החשובה היא שכל שחקן ספרדי רצה להגיע לנבחרת הספרדית. שילוב של כישרון ורצון לרוב עובד. כשקרלוס קבזאס קיבל את ההודעה שהוא מחוץ לסגל של רנסס הוא לקח את זה קשה. "זה אחד הימים הכי שחורים בחיים שלי", נזכר השחקן הספרדי בשיחה השבוע עם וואלה! ספורט, "להיות חבר בנבחרת הספרדית זה חלום שהתגשם לי, ועכשיו מה שנשאר לי לעשות זה להחזיק אצבעות לנבחרת, ולבוא לחגוג כשהם יחזרו".

אז מהו אותו תלכיד שייתן לספרד את הזהב בבייג'ינג? "להיות בחדר ההלבשה שלנו באימונים זה כמו להיות בחדר ההלבשה של נבחרת העתודה לפני 10 שנים, אותה התרגשות בפנים של השחקנים, ממש חוויה", אמר אאיטו בראיון השבוע, "נבארו, גאסול וקלדרון בנבחרת בכל הגילאים והם תמיד עם אותה התלהבות". אבל אף אחד מתוך השלישייה המוכשרת הזאת הוא לא המנהיג האמיתי של ספרד, "מי שמקבל שם הכי הרבה כבוד הם חורחה גארבחוסה וקרלוס חימנז, שניהם המנהיגים בנבחרת", מסביר פראן מרטינז.

שניים נוספים שבאים לנבחרת כדי להוכיח שהם שייכים לרמות הגבוהות באמת, הם האח מארק גאסול ורודי פרננדז, "נראה כי המועד שהשניים יוצאים ל-NBA הוא לא מקרי, הם מקבלים צ'אנס מול הדרים טים להוכיח שהם ברמה שלהם לפחות", התייחס דיוויד ת'ורפ הפרשן האמריקאי של ESPN לקראת הטורניר, לצמד הספרדי, "אני בטוח שבממפיס ובפורטלנד יחזיקו אצבעות שהשניים יצליחו, כדי שיוכלו להתגאות ברכש".

כמו בכל נבחרת שמאיימת להכניס את שמה עמוק לספרי ההיסטוריה, גם לספרד יש ילד פלא. אם באליפות העולם ב-2006, היה זה רודי פרננדז שמשך את מלוא תשומת לב כאחד שיעשה את הפריצה, אין ספק שכל צעד שיעשה ריקי רוביו, בן 17 ותשעה חודשים בלבד, ילווה בבחינה מדוקדקת. האמריקאים כבר הכתירו את רוביו בתור "מייקל ג'ורדן הספרדי", ובתור שכזה, יש לו מה להוכיח. במשחקי ההכנה הוא הפך להיות שחקן משמעותי מהספסל, ואף שיחק בחמישייה בניצחון על הונגריה. "אני לא מאמין שאני נוסע לאולימפיאדה כשחקן נבחרת", אמר השבוע הילד בראיון, "זה חלום".

אז מה עושה את רוביו לסיפור הצלחה? "לריקי יש הכל, הגנה והתקפה. מוביל כדור מצוין, חודר מצוין ובעיקר אופי של ווינר", מסביר בשיחה עם וואלה! ספורט דודו, אלחנדרו. לפי הסיפורים, אלחנדרו הוא זה שסימן את הכישרון של ריקי ודחף אותו לכדורסל. אחרי המשחק הראשון של רוביו בליגה הספרדית, טרם מלאו לו 15 שנה, הוא ניגש לדודו ביציע וסימן לו עם הידיים את אהבתו. "אני חייב להצטנע ולהגיד שגם אם אני לא הייתי שם, אז מישהו אחר כן היה מביא את ריקי לכדורסל", אמר וואלה! לספורט.

רוביו נחשב כבר היום למועמד מספר 1 להיבחר במקום הראשון בדראפט ה-NBA שיערך בשנה הבאה, אך בראיון שנתן השבוע הבהיר, "אני לא יודע אם זה יהיה נכון מבחינתי. אני אראה איך אני מתמודד עם שחקנים שמשחקים ב-NBA, ואז אולי אני אקבל פרספקטיבה שונה על העניינים". בינתיים הוא מקבל הכוונה מרנסס. "יש לו עוד הרבה ללמוד, אני רואה בפיתוחו אחת המטרות החשובות".

התסריט האופטימי והאפשרי לגבי נבחרת ספרד, הוא שב-24 באוגוסט יצאו המוני אנשים לרחובות מדריד לחגוג את מדליית הזהב, כפי שקרה לנבחרת הכדורגל ביורו 2008. או שלא. "יש דאגה בקרב אנשי הכדורסל בספרד, שהכדורגל לקח סופית את המושכות כספורט המצליח במדינה", מסביר איש הטלוויזיה מרטין אסקורדו, "הדוגמא הקלאסית לעניין - המשחק בין ספרד לארגנטינה לפני שבוע, משחק עם עניין עצום. באותו זמן שודר בערוץ מתחרה גמר היורו בשידור חוזר. ברייטינג ניצח משחק הכדורגל בקלות את משחק הכדורסל, אפילו שהוא שודר בלייב".

האם כל ההצלחה הספרדית תיענה באדישות מטעם הציבור הספרדי? "איני חושב שהשחקנים בלחץ בגלל שנבחרת הכדורגל זכתה ביורו", מנסה להפריך פראן מרטינז את הטענה, "יכול מאוד להיות שבתחילת הטורניר האולימפי האדישות תהיה מורגשת, אבל אני בטוח שלקראת השלבים המכריעים תוכלו לראות את כל המדינה מאחורי הנבחרת". וקרלוס קבזאס מסכם את הנושא הזה לוואלה! ספורט: "אם הנבחרת תחזור עם מדליית זהב, השחקנים ייסעו ברחובות מדריד על האוטובוס כשכל העיר תברך אותם, אני מבטיח".