לעובדה שמקצי הגמר בתחרויות השחיה בבייג'ינג יתקיימו ב-10 בבוקר שעון מקומי יש סיבה מצויינת - קוראים לה מייקל פלפס. האמריקאים, ש"מסודרים" עם הגמרים האלה בשעות הפריים-טיים שלהם, יודעים שבמשחקים האלה תהיה להם הזדמנות לצפות ולחוות את הרגע הגדול ביותר במשחקים האולימפיים מבחינתם, ואולי מבחינת העולם כולו. השחיין שמתיימר להיות הספורטאי האולימפי הטוב בכל הזמנים ינסה להוכיח את זה בשתי דרכים: 1. הוא ינסה להשיג שמונה מדליות זהב בשמונה משחים כדי לשבור את שיאו של מארק ספיץ ממינכן 1972. 2. אחרי מדלית הזהב הרביעית שלו, במידה ותגיע, הוא יהפוך לספורטאי הראשון בהיסטוריה שמחזיק בכמות דו ספרתית של מדליות זהב.
לא תלוי רק בעצמו
במשחקי אתונה 2004, כשפלפס היה בן 19, הוא הצהיר על כוונתו לשבור את שיאו של ספיץ ונרשם לשמונה משחים. בימים ההם, היה קשה להמר שיצליח להשיג מאזן מושלם מאחר והיריב שלו במשחה ה-200 חופשי היה עוד שחיין מהיכל התהילה העולמי, איאן תורפ. האוסטרלי היה גדול על פלפס, שהפסיד גם משחה שליחים אחד ונאלץ להסתפק בשש מדליות מזהב ושתיים מארד.
בינתיים תורפ פרש משחיה, ופלפס, שגם שבר את שיאו העולמי, חזר להיות הפייבוריט במשחה ה-200 חופשי בנוסף לשאר המשחים האישיים בהם הוא ישתתף: 200 ו-400 מעורב אישי, ו-100 ו-200 פרפר. כמו שזה נראה, היחידי שמהווה עבורו סכנה ממשית במשחים האלה הוא בן ארצו איאן קרוקר, שיאן העולם ב-100 פרפר. בנוסף, פלפס ישתתף בשלושת משחי השליחים, שיהיו הפעם קשים מאוד עבור הנבחרת האמריקאית.
פלפס הצהיר על כוונותיו באליפות העולם האחרונה שהתקיימה במלבורן, שם הוא זכה בשבע מדליות זהב ושבר חמישה שיאים עולמיים. הוא פיספס מדלית זהב שמינית במשחה ה-4X100 מעורב, מאחר והנבחרת האמריקאית פסלה במוקדמות.
המקרה הזה ממחיש באיזה מתח נמצאים האמריקאים, שיודעים שמלבד התחרות הגדולה שתהיה לפלפס במשחים האישיים, הוא לא תלוי רק בעצמו.