סיגריה? זה מדרבן אותי

בתודעת בני האדם, סיגריות וספורטאים זה לא משהו שהולך יחד. מקלות העשן האלה רחוקים מאוד מבני האדם, המממשים עבור הכלל את האימרה "נפש בריאה בגוף בריא". במהלך ירח הדבש שלו, ווין רוני נראה על שפת הבריכה כמו בחור אנגלי טיפוסי: מכנסי ברמודה, פחית ביד וסיגריה בפה. בשל כך, היו שציפו ליד נוקשה ממאמנו, אך היו שיצאו להגנתו ותהו עד כמה באמת הסיגריה משפיעה על יכולתו.

אין זה חדש. הכדורגלנים דייגו מראדונה, יוהאן קרויף ואלקיאר לארסן, ונהג המירוץ קיקי רוזברג, עישנו. בובי צ'רלטון עישן במחצית משחק גמר גביע העולם ב-1966; בחודשים האחרונים נראו חלוץ טוטנהאם דימיטאר ברבאטוב, והטניסאי הספרדי דויד פרר, מעשנים בכיף. נו, אז על מה הצעקה?

בבלוג שלו ב"גארדיאן" הבריטי, טום למונט חוקר את העניין, ומצטט את פרופסור מרטין יארביס, פסיכולוג קליני מאוניברסיטת UCL הבריטית: "יש מקרים בהם ניתן להתגבר על העישון, וזאת על ידי אימונים אינטנסיביים. הנזק שנגרם מסיגריות לא משפיע מיד על היכולת לרוץ או לקפוץ, אלא רק לאורך זמן". זה קרה לקרויף. ההולנדי עישן בקביעות כשחקן וכמאמן, עד שחטף התקף לב כפול ב-1991.

"ספורטאים סומכים על כושרם הטוב, וטפשי מצדם לעשן", אומר ד"ר קית' פראווס, יו"ר קרן הריאה הבריטית, "בטווח הקצר הספורטאים המעשנים סובלים משיעול או נזלת". פרופ' יארביס טוען שהניקולטין אפילו עשוי להועיל. "לניקוטין השפעה מעוררת כך שסיגריה יכולה, פוטנציאלית, לשפר את ההופעה בענפים בהם נדרש "להתפוצץ" כמו ספרינט".

הדרום אפריקאית, הסטרי קלואט, שבעבר התחרתה בריצת 800 מטר, ולאחר מכן עברה לקפיצה לגובה משום שעישנה קופסה ליום, מסכימה. "אני קופצת עם הרגליים, לא עם הריאות", היא אמרה לאחר שזכתה במדליית הכסף באתונה 2004.

בגולף מקובל מאוד לעשן, ויארביס נוגע בסוגיית ההתמכרות. "אם אתה מעשן שתלוי בזה, קשה לך לתפקד בלי הסיגריה". זינאדין זידאן נראה מעשן ערב גמר מונדיאל 2006. "זה כחלק מההכנה שלו למשחק", אומר יארביס, "הוא היה מרגיש פחות נוח בלי זה". פראווס מסכים. "אם אנשים מאוד מתוחים, הסיגריה, כך הם אומרים, עוזרת להם להירגע. בני אדם מגיעים לתוצאות טובות יותר כשהם פחות לחוצים".

במילים אחרות, אם הכוכב הגדול של אנגליה, ווין רוני, זקוק, כמו זינאדין זידאן הגדול, לאיזו שאיפה כדי לממש את הפוטנציאל שלו, ואולי לעשן יום אחד לפני גמר המונדיאל, צריך לעזוב אותו במנוחה.