טניס

הנציגים הישראלים:

אנדי רם ויוני ארליך (זוגות)
שחר פאר (יחידות וזוגות)
ציפי אובזילר (זוגות)


הטניס הוחזר למשחקים האולימפיים בשנות השמונים, אחרי שנעדר מהם עשרות שנים. בניגוד לרוב הענפים האולימפיים, רגעי השיא של רוב הטניסאים שייכים דווקא לתחרויות אחרות, ובעיקר אלה מסבב הגראנד סלאם. ובכל זאת, זה לא מונע מבכירי הטניסאים בעולם לצעוד בטקס הפתיחה ולהילחם על מקום בפודיום.


מושגי יסוד בטניס:

הטוב משלוש – משחקי הגברים והנשים בטורניר האולימפי משוחקים בשיטת הטוב משלוש. גמר הגברים ישוחק בשיטת הטוב מחמש, בדיוק כמו בטורנירי גראנד סלאם.

ניקוד בסבב המקצועני – בניגוד לטורנירי הטניס האולימפיים בעשור הקודם, השלבים הגבוהים מזכים את הטניסאים בנקודות חשובות בסבב המקצועני. פרס כספי אמנם אין, אבל יש בהחלט על מה להילחם.

לאומיות – בניגוד לטורנירים בסבב המקצועני, במשחקים האולימפיים מותר רק לזוגות מאותה מדינה לשחק ביחד. זה פוסל הרבה צמדים ידועים וחזקים בעולם, מצד שני זה גם מוסיף לא מעט צמדים חזקים אחרים, שלא משחקים בדרך כלל בזוגות.

אנדרה אגאסי – הטניסאי היחיד שזכה בכל תואר גראנד סלאם אפשרי וגם במדלית זהב אולימפית.

עמוס מנסדורף – הטניסאי הישראלי הראשון במשחקים האולימפיים. הפסיד ליריב פרואני בסיבוב הראשון בלוס אנג'לס 1984, והגיע לשמינית הגמר בסיאול 1988.

לו"ז טניס בבייג'ינג: 10 עד ה-17 לאוגוסט