הנוער של היום, לאן?

נבחרת הנוער של ישראל (עד גיל 18) יצאה הבוקר (רביעי) לפירגוס, יוון, לטורניר אליפות אירופה לנוער. הנבחרת, המודרכת על ידי דני פרנקו (מאמן הפועל חולון), מגיעה לאליפות כשרמת הציפיות אינה בשמים, אך המטרה היא כפולה: קודם כל הבטחת ההישארות בדרג א' לשנה נוספת, ולאחר מכן לנסות להתברג כמה שיותר גבוה. אומנם המטרה נראית בהחלט ריאלית, אבל הבחורים הצעירים יצטרכו להישמר: עקב השיטה הנוקשה לא מעט נבחרות בכירות באירופה נושרות בשנים האחרונות לדרג ב'. לראיה, נבחרת סלובניה נמצאת ללא נבחרת בדרג א' גם בנוער וגם בקדטים.

סגל של 12 שחקנים מוכשרים ינסה להוביל את הנבחרת להצלחה, לאחר שקודמיהם בנבחרת - שנחשבה מוכשרת יותר - סיימו רק במקום ה-11 מתוך 16 קבוצות. אז השנה אין בנבחרת כוכבים כמו עמרי כספי, יוגב אוחיון וגל מקל (מהסגל של לפני שנתיים), ואפילו לא את אנטון שוטבין ושון דניאל (כמו בשנה שעברה), אבל כרמל בוכמן, טמיר אריאלי, רון סבג וחבריהם ינסו להוביל את הנבחרת לקמפיין מכובד.

הנבחרת תחל את משחקיה כבר ביום שישי במשחק מול נבחרת בלגיה, כשביומיים האחרים תפגוש את יוון המארחת ואת ספרד. "בסופו של דבר אנחנו בבית מאוד קשה", אומר פרנקו לקראת האליפות ומתייחס ישר למשחק המפתח מול הבלגים ביום הפותח של האליפות: "נבחרת בלגיה היא נבחרת חזקה, שעלתה בשנה שעברה לדרג א'. היא מאוד אתלטית, עם חמישה-שישה שחקנים פיזיים מאוד. הם ברובם משחקים בקבוצות בוגרים בהולנד, בשוויץ ובבלגיה, ורק חלק קטן נשאר במסגרת נוער".

פרנקו נוגע באחת הנקודות הכואבות של הכדורסל הישראלי: מעמדם של השחקנים המקומיים, שבעקבותיו רוב שחקני נבחרת הנוער בשנים האחרונות לא הגיעו מקבוצות בוגרים אלא מקבוצות נוער. "המדיניות של שילוב שחקני נוער בקבוצות בוגרים בארץ לא קיימת", מסביר פרנקו, "אין יד מכוונת ומספיק דומיננטית בתוך האגודות לשיתוף שחקנים צעירים בקבוצות בוגרים. זה שילוב של ניהול לא נכון והעובדה שמאמנים לא מרגישים מספיק בטוחים במעמדם. גם העובדה ששחקנים צעירים לא מוחתמים לתקופות ארוכות בקבוצת בוגרים זה דבר לא טוב, ופה אפשר לציין לטובה את בני השרון שהחתימה את בן רייס לארבע שנים".

יואב חריש, מאמן נוער לשעבר בהפועל גבעתיים והפועל תל אביב, שטורו "חריש עמוק" מתפרסם במשך כל עונת משחקי הנוער והנערים באתר הכדורסל "ספסל", מצביע על נקודה בולטת בשיתוף השחקנים. "כפל האיגודים כפי שיש לנו בין איגוד הכדורסל לליגת העל לתיכונים גורמות לבעיה חמורה", אומר חריש, "ברגע שיש שתי ליגות ונבחרת לשחקן מסוים, אז השחקן לא יכול להתפתח באופן אישי. אחת מהליגות צריכה לרדת והאיגוד לא צריך לבטל את הליגה שלו. ברגע שנצמצם את המסגרת נמנע כפל מאמנים, כפל אימונים, וכן לכל שחקן יהיה יותר זמן להתפתח באופן אישי".

מאמן נוסף שעובד בליגת העל לנוער מצביע על הבעיה: "גם לעמרי כספי וגם ליוגב אוחיון, שני הכישרונות הגדולים האחרונים שיצאו מהנוער בישראל, יש ליקויים חמורים. זה נובע מהעובדה שהם כל הזמן משחקים כדורסל ולא מתרגלים את היסודות של המשחק ומשפרים את הדברים שחסרים להם. זו בעיה חמורה, ומישהו באיגוד הכדורסל או במשרד הספורט צריך לשים לדבר הזה סוף".

אחרי שנים שבהן אימנו את נבחרת הנוער מאמנים שלא עברו יותר מדי שנים בליגות הנוער השונות, הפעם החליטו באיגוד הכדורסל ללכת על צוות שמכיר על בוריו את שחקני הנוער בארץ. השלישייה כוללת מאמן נוער מהמוערכים בארץ, שכיום מאמן קבוצת בוגרים בליגת העל (דני פרנקו), עוזר מאמן ראשון שהוא מאמן נוער לשעבר, מאמן בליגת העל לתיכונים וכיום משמש כעוזר מאמן בליגת העל (נדב זילברשטיין), ומאמן בליגת העל לנוער (חן שניידרמן) כעוזר מאמן שני.

"מדובר בצוות ראוי", מסכים חריש, "אבל צריך לשנות את הפעילות של נבחרת הנוער. צריך להתחיל את הפעילות האישית עם השבעה-שמונה שחקנים שברור שיהיו בסגל הסופי כבר מינואר, ושהשחקנים האלה יקבלו חיזוקים פיזיים, אישיים ופסיכולוגיים".

פרנקו, מנגד, מסכם את ההכנה בצורה אחרת: "אני מכיר את הילדים עוד מהקדטים ואני עוקב אחריהם בצורה אבסולוטית. כמובן שנכנסו עוד שחקנים בדרך מהקדטים לנוער, כאלה שהפתיעו לטובה. ההיכרות עם הילדים היא עמוקה, הייתה לנו הכנה טובה עם טורניר אלברט שוויצר, טורניר דואי ומשחקי אימון מול אוקראינה, ככה שאין לי טענות".

חריש מסביר בעיה נוספת שיש בנבחרת הנוער ושראוי להתמקד בה. "חשוב ששחקנים ישחקו בעמדות שלהם ויתמקצעו בהן, אפילו יותר מההצלחה של הנבחרת מבחינת מיקום ואפילו אם נרד דרג", סבור חריש. "שחקנים צריכים לשחק בעמדות שהם ישחקו בבוגרים. יותם שירן, לדוגמה, הוא שחקן שישחק בעמדה מספר 3 בבוגרים, אבל בגלל מחסור בשחקנים הוא משחק הרבה מאוד דקות בעמדה מספר 4, וזה לא בריא בשבילו.

"צריך שהשחקנים האלה יעשו את המעבר עוד לפני הבוגרים, ולא לדחות את הקץ כי בבוגרים הרבה יותר קשה לעשות את המעבר. איך עושים את זה בלי לפגוע בנבחרת? לוקחים שחקנים גבוהים, שאולי הפוטנציאל שלהם יותר נמוך, גם אם זה על חשבון אחד מהגארדים. זה מצב לא בריא ולא טוב, אבל זה הרע במיעוטו. אם אין לנו שחקנים גבוהים, אז ככה צריך לטפל בזה".

אז למה זה בעצם לא קורה? "צריך להבהיר למאמן שנותנים לו חוזה לשנתיים ולא לשנה אחת כפי שהמצב היום", אומר חריש. "המאמן צריך להיות בטוח שהעיקר זה לא להביא תוצאות, אלא לעשות שחקנים ולפתח אותם, ובישראל מחפשים תוצאות. ברגע שהשחקנים ישחקו בעמדות שלהם, הכל יהיה יותר קל ובעיקר יותר נכון".

דני פרנקו, למעשה, ניצב במצב שעליו דיבר בתחילה: בחוסר ודאות לגבי עתידו וחוסר ביטחון לעשות את הדברים הטובים ביותר להצלחתו. מאמן בליגת העל לנוער מסכים לגמרי עם הטענה. "המצב שדני נמצא בו עכשיו הוא לא אידיאלי למאמן, בטח שלא למאמן נבחרת הנוער", הוא אומר, "מצפים מדני - שהוא מאמן נוער מצוין - להביא תוצאות מסוימות, אבל לא מדברים איתו על פיתוח השחקנים, שזה דבר חשוב יותר. יש את יורם חרוש, שהוא מעל כל המאמנים של הנבחרות הצעירות, והוא עוקב אחרי ההתפתחות של השחקנים, אבל כשמסתכלים בראייה ארוכה המחשבה היא להביא הצלחות ולא לגדל את השחקנים.

קשה להבין למה מכל המחזור של השנה שעברה בנבחרת הנוער אפילו לא שחקן אחד הצליח להשתלב בליגת העל. בסופו של דבר, כשיסתכלו על נבחרת הנוער של דני פרנקו, לא יסתכלו יותר מדי על אם הם סיימו במקום השישי באליפות אירופה או שהם סיימו במקום ה-13 ונשארו רק במזל. יסתכלו על כמה שחקנים מאותה נבחרת נוער באמת עשו את הדרך לקבוצת הבוגרים".

אז מה באמת נראה מנבחרת הנוער הפעם? איזה נבחרת נוער יש לישראל בסופו של דבר, עם כל הפסימיות ששוררת סביב מצב כדורסל הנוער במדינה? "יש לנו נבחרת שנשענת על הרוח הקבוצתית ושנלחמת ומביאה את הישראליות לידי ביטוי", מסכם פרנקו, "נבחרת שהראתה שהיא יכולה לנצח כל קבוצה, ולהפסיד לכל קבוצה. החוכמה תהיה לזכור את המפתחות, לשמור חזק ולנצח כל משחק לגופו. אם נזכור את נתוני הפתיחה שלנו ונקפיד על הכל, אז נממש את הפוטנציאל ואפילו קצת יותר".

אז מה תהיה הצלחה ומה תהיה אכזבה בעיניו של מאמן הנבחרת? "הצלחה מבחינתי תהיה לנצח שני משחקים בבית הראשון ולהתברג כמה שיותר גבוה במשחקי הדירוג. לרדת דרג יהווה אכזבה, ובשנים האחרונות בעקבות השיטה זה מטריד את כל אירופה". אז אולי פה טמונה הבעיה, כשהפחד לרדת דרג ושהכישלון יהיה דבוק בך, קצת קשה לפתח את השחקנים, גם אצל מאמן שמכיר את הנוער כמו פרנקו.

רון סבג (18, 1.84, הפועל גליל עליון/גלבוע), טמיר אריאלי (18, 1.90, מכבי חיפה), נדב היימן (18, 1.88, תיכון אמריקאי), עומר רוב (18, 1.72, עירוני רמת גן), בן רייס (18, 1.95, בני השרון), טל קרפלס (18, 1.94,מכבי ראשון לציון), לירן מורן (18, 1.91, מכבי קרית מוצקין), אור עידה (18, 2.02, הפועל גבעתיים), כרמל בוכמן (17, 2.05, מכבי תל אביב), יותם שירן (17.5, 1.95, הפועל גליל עליון/גלבוע), דניאל תמיר (17, 2.06, הפועל ירושלים), אלעד ונטורה (18, 1.90, מכבי רעננה).