קירסטי קובנטרי: האוצר של זימבבואה

קחו תסריט דמיוני - שחיין יהודי מביא לאיראן שלוש מדליות אולימפיות, והופך לשגריר מספר 1 של הרפובליקה האיסלאמית הקיצונית ביותר. המנהיג, מחמוד אחמדיניג'אד, ממתין לו בקצה השטיח האדום בשדה התעופה המקומי עם צ'ק שמן ודרכון דיפלומטי, ופותח את קבלת הפנים החמימה. הוא קורא לו "גיבור לאומי" ומכריז עליו כעל אחד האנשים החשובים בהיסטוריה של המדינה שלו. ההורים הטריים במדינה נוהרים למשרד הפנים כדי לקרוא לתושבים החדשים על שמו של אותו גיבור, למרות שזה לא שם מוסלמי.

טוב, אז אולי באיראן אין מספיק שחיינים ובטח שלא יהודים, אבל תאמינו או לא - התסריט הזה קרה במקום אחר. זימבבואה היא אחת המדינות הפחות "מסבירות פנים", בלשון המעטה, לאדם הלבן כיום. כמו בדרום אפריקה, גם שם שלט פעם מיעוט לבן שנהג במדיניות של קיפוח כלפי השחורים. הרבה לפני ההפיכה של נלסון מנדלה אצל השכנה הדרומית יותר, הגיעה זו של רוברט מוגאבה, ששינה את שמה של רודזיה ה"לבנה" לזימבבואה, ופתח בתהליך של "טרנספר" למתיישבים הלבנים.

איך זה קשור לספורט ולמשחקים האולימפיים? מסתבר שיש אשה לבנה אחת שמצליחה להמיס את לבו של אותו מוגאבה, עריץ שמחסל אנשים על ימין ועל שמאל, וזה שלמעשה פתח במאבק נגד השלטון הלבן. קוראים לה קירסטי קובנטרי, הספורטאית מספר 1 בזימבבואה, שזכתה בשלוש מדליות זהב בשחיה במשחקים האולימפיים באתונה. מוגאבה קורא לה "ילדת הזהב". הכינוי שלה במדינה הוא "אוצר לאומי" - כי אין עוד שום גורם אחר שמצליח לחבר בין שחורים ללבנים בזימבבואה המתפוררת.

מי שעקב אחרי תחרויות השחיה הבינלאומיות בשנים האחרונות, לא יכל לפספס את קירסטי קובנטרי. בראש ובראשונה בזכות דגל הפסים הצבעוני של זימבבואה, אליו לא רגילים הגרפיקאים ש"מלבישים" אותו על מסלולי השחיה לטובת הצופים בבית. חוץ מזה, לא מדובר כאן במישהי שרק מייצגת את המדינה בכבוד, אלא באחת ה"כרישות" של עולם השחיה כיום.

קובנטרי, שמתמחה במשחי הגב והמעורב, פתחה את מסעה המופלא במשחקים האולימפיים באתונה, וזכתה כאמור בשלוש מדליות להן חיכו בזימבבואה 24 שנים - זהב ב-200 גב, כסף ב-100 גב וארד ב-200 מעורב אישי. כל זה קרה ארבע שנים אחרי המשחקים האולימפיים בסידני, לשם הגיעה קובנטרי כתלמידת תיכון והפכה לשחיינית הראשונה מזימבבואה, שמעפילה לחצי גמר אולימפי.

השחיינית שנולדה בעיר הרארה, לשעבר סולסברי, מעולם לא אהבה לדבר על המצב הפוליטי בארצה, אבל גם לא הסתירה את חיבתה לדגל הלאומי, וניצלה כל הזדמנות שהייתה לה כדי לגרום לו להתנופף במקומות שונים בעולם. כך היה גם באליפות העולם ב-2005 במונטריאול, שם היא זכתה בשתי מדליות זהב ושתיים מכסף, וגם באליפות העולם ב-2007 במלבורן - שם זכתה בשלוש מדליות כסף. באליפות העולם בבריכות קצרות שהתקיימה השנה במנצ'סטר, קובנטרי זכתה בשלוש מדליות זהב נוספות ובכוחות עצמה הציבה את מדינתה במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, אוסטרליה והולנד.

בנוסף לכל התארים, קובנטרי הצליחה לשבור השנה שיא עולמי. לא סתם שיא, אלא שיא שהחזיק מעמד 17 שנים. היא ניצחה את משחה ה-200 גב בגראנד פרי מיזורי בזמן של 2:06:39 דק' וניפצה את שיאה של ההונגריה כריסטינה אגרסגי. למרבה הצער, השיא הזה החזיק מעמד מעט מאוד זמן ונשבר על ידי מרגרט הולצר האמריקאית. מלבד לאותו שיא, קובנטרי שברה שני שיאי עולם נוספים בבריכות קצרות, באותה אליפות עולם במנצ'סטר.

כל זה הפך את קובנטרי לספורטאית מספר 1 בזימבבואה בכל הזמנים, תואר שהיה שייך עד לעשור הנוכחי לברוס גרובלאר, שוערה האגדי של ליברפול, שהוא ידיד משפחה ותיק של הקובנטרים מהרארה.

למרות שהוריה מעולם לא עזבו את הרארה, קירסטי קובנטרי הבינה מהר מאוד שהיא לא יכולה לבסס את עתידה כשחיינית בזימבבואה, ונענתה להצעה למילגה שקיבלה מאוניברסיטת אובורן באלבאמה. בשנים 2003 ו-2004, היא הובילה את אובורן לתארים לאומיים באליפות המכללות של ארצות הברית, וביססה את מעמדה כשחיינית מהטופ העולמי. מרגרט הולצר, שלבסוף שברה את שיאה העולמי של קובנטרי שהוזכר כאן מקודם, הייתה חברתה לקבוצה באובורן - היא תהיה גם יריבתה הגדולה על המדליה בבייג'ינג במשחה ה-200 גב.

עם תום לימודיה, קובנטרי החליטה להמשיך את החלום האמריקאי ולהשתקע בארצות הברית. היא עברה מאלבאמה לטקסס, בעקבות המאמן קים בראקן, שביקור חפוז שלו בזימבבואה המחיש בצורה היעילה ביותר, מדוע האוצר הלאומי לא נותר במקום שבו הוא נמצא, אי שם בדרום-מזרח אפריקה. בראקן סיפר כי תיכנן להעביר עם קובנטרי את עונת החורף באפריקה, אבל כשהגיע להרארה, נדהם לגלות כי אין בעיר ולו בריכה מחוממת אחת. קובנטרי התאמנה במים קפואים, עד שנהייתה כחולה וזה כבר היה יותר מדי עבור בראקן.

קובנטרי מתגוררת כיום באוסטין שבטקסס, אבל טוענת שהלב שלה נשאר ביחד עם המשפחה בזימבבואה. "המצב במדינה הוא כל כך קשה, ואני מאמינה שמה שאני עושה יכול לתרום. זימבבואה תמיד תהיה הבית שלי, אבל אין לי תנאים להתאמן שם כשחיינית. הייתי רוצה לחזור לשם בעתיד, אם זו תהיה אותה זימבבואה כמו שאני זוכרת כילדה קטנה".

לצד השחייניות הוותיקות יותר, נוספו לקובנטרי לא מעט מתחרות בזירה העולמית בשנתיים האחרונות. אותה מרגרט הולצר, ששברה את שיאה העולמי, תנסה לגנוב ממנה גם את התואר האולימפי ב-200 גב כשגם ללור מנאדו הצרפתיה יהיה מה לומר במשחים האלה, נטלי קוגלין היא היריבה העיקרית בחצי המרחק וילדות הפלא קייטי הוף וסטפני רייס, יעשו לה חיים קשים במשחי המעורב.

התחרות קשה יותר, אבל אפשרית. בזימבבואה בונים לפחות על עוד מדליית זהב אחת בבייג'ינג, ואולי על שלוש מכל הסוגים. בינתיים, המצב הפוליטי במדינה הולך ומידרדר. האופוזיציה מנסה להפיל את המנהיג רוברט מוגאבה, ללא הצלחה יתרה. הרבה דם נשפך, והמצב הכלכלי והרווחי הוא הקשה ביותר אותו ידעה המדינה אי פעם. המעצמות בעולם הטילו סנקציות על ממשלת זימבבואה ונכון לקיץ 2008, יש רק אדם אחד שיכול לשפוך אור על החושך שפקד את זימבבואה, רודזיה לשעבר - קירסטי קובנטרי.