כמה אתה חסר חיים?

מרוב סקרנות נכנסתי השבוע לידיעה שכותרתה:
1. "רפאלי ודי קפריו, דרמה ב-19 חלקים"
2. "האזינו לשירם החדש של מרינה ומשה"
3. "שחקני מכבי תל אביב נחתו בהולנד עייפים ומותשים"

לדעתי מפגן ההרואיות של החודש האחרון היה:
1. מאבקם של בני הערובה בקולומביה
2. מאבקו של פיסטריוס על כרטיס לאולימפיאדה
3. מאבקו של ברק יצחקי לשיבה הביתה, לחיק המשפחה

השבוע במיוחד יום שישי בערב נראה לי זמן קלאסי:
1. לאכול ארוחה משפחתית חגיגית
2. לראות תקצירים מליגת החופים
3. להוריד כאפה לשחקן של פרטיזן בלגרד

עוד לא התאוששתי מזה ש:
1. רונאלדיניו חתם במילאן, מה יהיה עם הסרייה A?
2. פרנסמן נבחן בנתניה, האם זה על חשבון קלמי סבן?
3. פניני בדרך לז'לגיריס, מי יקנה את הזכויות לליגה הליטאית?

אני המום, שבור וכעוס בעקבות:
1. שחרורו של סמיר קונטאר
2. שחרורו של ברוך דגו
3. שחרורו של צ'קאנה ממכבי פ"ת

הרהרתי הרבה בנושא ומצאתי היגיון:
1. בתיאוריית הכאוס
2. באופטימיות של אוהדי מכבי חיפה
3. בשרשרת ההחתמות של אפי בירנבוים

מה שהכי ריגש אותי השבוע היה:
1. ניקי פאלי הצליח להעפיל לבייג'ינג
2. בית"ר וסכנין ייפגשו כבר במחזור הראשון
3. לירון זרקו ומליקסון איחדו כוחות בהפועל באר שבע

מבחינתי, הקיץ הוא זמן טוב לנסוע לנתב"ג ו:
1. לחכות בציפייה לשחקני לה קורוניה
2. ללוות את קרית שמונה לגומלין במוגרן
3. לברוח לחו"ל בעקבות הוראה של העולם התחתון

נזכרתי באהוד אולמרט כש:
1. לאפורטה שרד את אי האמון בברצלונה
2. קראתי על כך שאטאלנטה וליבורנו מואשמות במכירת משחקים
3. ריקרדו ריקו נכשל בבדיקת הסמים בטור. חכו, חכו

אין ספק, האיינשטיין שהכי חסר לי בימים אלה הוא:
1. אלברט
2. מאיר
3. נח

הספורטאית האהובה עליי היא:
1. אנה צ'קבטאדזה. חיוך שובה עין
2. דלילה חתואל. יופיה דוקר אותי
3. טאן וויט. איזה כיף שהיא חתמה באליצור רמלה

חטאתי, תעזרו לי, אני צריך עזרה:
1. אני מרגיש שהשנה אני באמת מתחבר לטור דה פראנס
2. עשיתי חמש פלוס לייב בשביל הטורניר הקדם אולימפי
3. חשבתי שהפועל דווקא נראתה ממש טוב נגד יובנס

בסופו של דבר, אני לא באמת מיואש מהמצב, כי:
1. מעוד שנה ליגת העל תגדל ל-16 קבוצות
2. ממש בקרוב מתחיל גביע הטוטו
3. אנדי ויוני יביאו לנו מדליה

מצבך יחסית טוב. אומנם חבריך לגלגו עליך כי פספסת את הדרמה מה-2:2 הסוער של בית"ר מול פרטיזן, אבל אתה חי עם זה בשלום. אתה מבין, כנראה, שזוהי טבעה של פגרה. מבחינתך זה הזמן למלא את המצברים, לנשום אוויר, להירגע, להתנתק קצת, ואתה כנראה צודק. מצד שני, אין לך באמת סיבה להיות כל כך אופטימי: עובדה שקראת את הכתבה הזאת עד הסוף. אז אולי תצא כבר ממדור הספורט? עוד לא הבנת שלא קורה כלום?

תמצא לך חיים חביבי, כי המצב קשה. הבנת את זה ברגע שהזמנת חברים הביתה לראות את סכנין נגד לה קורוניה, שלא נרדמת בלילה בגלל ההיסטריה סביב פרשת חיימוביץ', כשראית שידורים חוזרים של ליגת איסתא בטניס שולחן, כשהלכת עם כל המשפחה לבכורה של הסרט על אורי משיח, כשהפגנת לילות כימים מול הבית של עמרי כספי. אומנם אתה יכול להתעודד כי אוטוטו הפגרה נגמרת, אבל מצד שני, אם עכשיו אתה ככה, מה יהיה כשהליגה תחזור?

שני אנשים עם חלוקים לבנים בדרך אליך, ולא, אלו לא רוסנובסקי ומרטנס. לטובתך, אל תתנגד.