סיאול 1988 - אנתוני נסטי

מאט ביונדי הוא המייקל פלפס של שנות ה-80 - עוד אמריקאי שאהב את משחי הפרפר והחופשי וחלם להשוות את שיא 7 מדליות הזהב של מארק ספיץ. לצורך העניין, ביונדי נרשם לשבעה משחים במשחקי סיאול 1988, וכל הסימנים הראו שבתום המשחקים האלה ספיץ כבר לא יהיה לבד.

אחרי שזכה בחמש מדליות זהב, ביונדי התייצב לגמר משחה ה-100 פרפר, כאשר היריב העיקרי שלו על מדליית הזהב היה צעיר שחור מסורינאם, שעד לאותו רגע אף אחד לא ממש ידע איפה המדינה הזאת נמצאת. כשאנתוני נסטי, אותו צעיר מאזור הקאריבים, עצר ראשון את השעון בהפרש של מאית השניה בלבד מביונדי, סורינאם כבר הייתה חזק על המפה.

החלום האמריקאי של מאט ביונדי התנפץ, ומארק ספיץ נותר בודד בהיכל התהילה. מצד שני, חלומו של בן המהגרים מטרינידד וטובאגו, שהגיע דרך הקולוניה ההולנדית לשעבר סורינאם למכללה בפלורידה, התגשם ובגדול. נסטי הפך לגיבור לאומי ולמדליסט האולימפי היחיד אי פעם של סורינאם, שאגב, נמצאת בצפונה של דרום אמריקה. זה היה אחד הרגעים הגדולים בספורט האפרו-קאריבי, שבא לידי ביטוי בדרך כלל על מסלול הריצה. חוץ מזה, זה היה אחד מגמרי השחייה הגדולים של כל הזמנים.