לוס אנג'לס 1984 - אמריקה בעד כדורגל

פיפ"א, התאחדות הכדורגל הבינלאומית, היא הגוף הספורטיבי היחיד שיכול להציב תנאים לוועד האולימפי הבינלאומי. מאחר שפיפ"א לא הסכימה שאף טורניר כדורגל יצליח להשתוות למונדיאל הגדול, היא לא איפשרה לשחקנים המקצוענים להשתתף במשחקים האולימפיים.

מעניין שדווקא האמריקאים, שבאותן שנים היו רחוקים מהכדורגל כמו מהגוש המזרחי שהחרים את לוס אנג'לס 1984, היו אלה שניסו ללחוץ על פיפ"א. בסופו של דבר ההתאחדות התרככה. קצת. היא אפשרה לכל הנבחרות שלא מגיעות מאירופה או דרום אמריקה להרכיב את הסגלים החזקים ביותר שלהן, בעוד שהנבחרות החזקות הורשו להגיע רק עם שחקנים שטרם שיחקו בגביע העולמי.

בסופו של דבר, הצרפתים (שהגיעו עם נבחרת אלמונית יחסית) ניצחו בגמר את ברזיל 0:2, כאשר במדי הברזילאים אפשר היה לראות את דונגה, שלימים הפך לקפטן הנבחרת הבוגרת ובבייג'ינג 2008 ינסה לסגור מעגל כמאמן הנבחרת האולימפית ולהביא לה את מדליית הזהב שבה היא מעולם לא זכתה. מה שעוד יותר הרשים בטורניר הזה, פרט ליכולת של צרפת, היה ההיענות המוגברת של הקהל האמריקאי לטורניר הזה. במשחקי לוס אנג'לס 1984 נרשמו כמה משחקי "סולד אאוט" באיצטדיון ה"רוז בול" הענק, כלומר יותר מ-100 אלף צופים. הנתונים האלה שירתו מצוין את האמריקאים, שזכו לאחר כמה שנים בזכות לארח את מונדיאל 1994, שגם הוא היה די מוצלח.