אדם צריך להיות מוכשר במיוחד כדי לגרום ליותר ממיליארד אנשים בעולם לפחד ממנו כל כך. אנחנו לא מדברים על אחמדיניג'ד ואתם עדיין על עמוד הספורט, אבל מתברר שלסינים יש דאגות הרבה יותר גדולות מתוכנית הגרעין האיראנית. מדובר בתוכנית תוצרת קובה, ולא היא לא קשורה לנשק גרעיני. היא קשורה לעשר משוכות ולבחור ממושקף וחביב מהעיר גוואנטנאמו, שמעולם לא חשב שיהפוך לאויב של עם שלם ועוצמתי כל כך. מדובר בדיירון רובלס, שיאן העולם הטרי בריצת 110 מטר משוכות.
נכון שהסינים בונים על עשרות מדליות זהב באולימפיאדה הקרובה, ונכון שיש להם סיכוי לא רע לנצח את ארצות הברית ולכבוש את הטבלה, אך עם זאת, כל סיני ממוצע יגיד לכם שזה לא יהיה אותו דבר ללא ניצחון של שיאנג ליו בריצת ה-110 משוכות. כשמדובר באחד משני הספורטאים הפופולריים ביותר בסין, וכשברור לכולם שהשני תלוי בשאר חברי נבחרת הכדורסל ולא יביא מדליה שיאנג ליו הופך לאחד האנשים הלחוצים ביותר במדינה של 1.3 מיליארד תושבים. הזכייה שלו באולימפיאדת אתונה נתנה את האות לפתיחת ההכנות לאולימפיאדת בייג'ינג, ועד לפני חודש אף אחד לא הצליח לשבור את שיאו העולמי. עד שהגיע דיירון רובלס, שהסתפק בקיצוץ של מאית השניה ועצר את השעון על 12.87 שנ' באוסטרבה שבצ'כיה. עכשיו יש משבר חדש בעולם הספורט, המשבר הסיני-קובני.
הסינים יוצאים למסע הסברה
שיא העולם הטרי של רובלס הטריף את פרשני האתלטיקה בעולם, שרואים את גמר ה-110 משוכות כאירוע לא פחות מרתק מריצת ה-100 באולימפיאדת בייג'ינג. בסין, לפחות, זה יהיה הרגע הטלוויזיוני בעל הרייטינג הגבוה ביותר, דבר שיוצר מתחים מיותרים בקרב נבחרת האתלטיקה הסינית. המאמן פנג שויונג כבר יצא במסע הסברה לתקשורת המקומית: "כולם מצפים משיאנג למדליית זהב, וזו בעיה גדולה. דיברתי עם התקשורת הסינית והסברתי להם ששיאנג נותר חזק, אבל המתחרים שלו התחזקו מאוד. אי אפשר להבטיח שהוא ינצח".
קולין ג'קסון הבריטי היה זה שנפרד משיאו העולמי לטובת שיאנג ליו ב-2006. זה קרה אחרי שג'קסון החזיק בשיא במשך 13 שנים, והסיני קיצץ אותו במאית השניה כדי לקבוע 12:88 שנ'. שנתיים לאחר מכן רובלס עצר את השעון ב-12.87 שנ'. ג'קסון מאמין כי למרות העובדה ששיאנג הוכיח את עצמו תחת לחץ מאז ומתמיד, בבייג'ינג זה יהיה סיפור אחר: "אני לא חושב שמכירים את ראש הממשלה בסין כמו שמכירים את שיאנג ליו. יש עליו לחץ ענק שהוא לא התמודד איתו מעולם. הוא חייב לקום בכל בוקר ולהתבונן בתמונה של רובלס".
ואולי הלחץ מגיע דווקא מהגזרה הקובנית. דיירון רובלס, שבפילוסופיית האתלטיקה שלו מאמין בכמה שיותר תחרויות, היה האצן היציב ביותר השנה. מצד שני, האנשים שמתעניינים בתחרויות הגדולות באמת לא יזכרו אותו לטובה. למרות גילו הצעיר (21 וחצי) הוא היה פייבוריט למדליה כבר באליפות העולם האחרונה באוסקה, אבל סיים בסופו של דבר רביעי בגמר (שיאנג ליו ניצח). לאליפות העולם באולם שהתקיימה השנה הוא הגיע עם מאזן מושלם בתחרויות ההכנה. בזינוק הוא חשב כנראה יותר מדי על שיאנג ליו, עד כדי כך שהוא בכלל לא זינק מהאדנים כי חשב שהסיני פסל. ושוב, שיאנג ליו ניצח. בגראנד פרי אוסטרבה הוא שבר את שיא העולם במירוץ מול דומינק ארנולד ודייויד פיין האמריקאים, השני והשלישי בעולם, אך שיאנג ליו לא השתתף. למרות שרובלס ניצח את הסיני פעמיים בעונה שעברה (בתחרויות פחות גדולות), אין ספק שיש משהו בשיאנג ליו שגורם לרובלס לשקשק. השאלה היא עד כמה שיא העולם תרם לביטחון שלו במאבק הזה. את התשובות נקבל בקרוב.
אל תפספס
שתיים רבות, אז אולי ארצות הברית תנצח?
בסין בונים על זהב אולימפי שני בהיסטוריה באתלטיקה קלה, בקובה בונים על המשך המסורת של האי הקאריבי, שהחלה אצל אלחנדרו קסאנאס בשנות השבעים והגיע לשיאה עם הזהב האולימפי של אנייר גארסיה בסידני 2000. אבל יש סיכוי מצוין שהזהב ילך בסופו של דבר למלכה של מלכת הספורט ארצות הברית.
שלושה רצים אמריקאים יכולים לסכן את רובלס ושיאנג ליו בכל יום נתון, אחד במיוחד דייויד אוליבר. לאור העובדה ששיאנג סחב השנה פציעה ולא הצליח לרדת מגבול 13 השניות, אוליבר הוא היריב הגדול ביותר של רובלס, לפחות על הנייר. מדובר באלוף ארצות הברית הטרי, שקבע במבחנים האמריקאיים זמן של 12.89 שנ' בעזרת רוח גבית מעל למותר, ותוצאת השנה החוקית שלו עומדת על 12.95 שנ'.
יריב אמריקאי נוסף שיכול לסכן את השניים בזכות הניסיון שלו הוא טרנס טראמל, פעמיים סגן האלוף האולימפי ופעמיים סגן אלוף העולם שבגיל 30 נמאס לו להיות סגן. כמו אוליבר, גם הוא בעל שיא אישי של 12.95 שנ'. דייויד פיין, מדליסט הארד מאליפות העולם האחרונה, ינסה ללכת על עוד מדליה , אבל קשה להאמין שהוא מספיק טוב לקרב על הזהב.
10 הטובים בכל הזמנים ב-110 משוכות
1. דיירון רובלס (קובה) 12.87 שנ' 2008, אוסטרבה
2. שיאנג ליו (סין) 12.88 שנ' 2006, לוזאן
3. דומיניק ארנולד (ארה"ב) 12.90 שנ' 2006, לוזאן
4. קולין ג'קסון (בריטניה) 12.91 שנ' 1993, שטוטגארט
5. רוג'ר קינגדום (ארה"ב) 12.92 שנ' 1989, ציריך
6. אלן ג'ונסון (ארה"ב) 12.92 שנ' 1996, אטלנטה
7. רנאלדו נהמייה (ארה"ב) 12.93 שנ' 1981, ציריך
8. ג'ק פירס (ארה"ב) 12.94 שנ' 1996, אטלנטה
9. טרנס טראמל (ארה"ב) 12.95 שנ' 2007, ניו יורק
10. דייויד אוליבר (ארה"ב) 12.95 שנ' 2008, דוחא