ערב יום שני זימן לנו את הקרב הראשון במשקל כבד ביורו הנוכחי, כשאלופת העולם איטליה פגשה את הולנד. הכל עוד פתוח בבית המוות, הוא בית ג', אבל אחרי ה-0:3 המוחץ של נבחרת הולנד על איטליה, די ברור שהאורנג' סימנו עצמם כמועמדים לזכות ביורו. לאור התיקו המאופס בין צרפת לרומניה, ונוכח היכולת שהפגינו שחקניו של מרקו ואן באסטן, ההולנדים יכולים להיות מאוד אופטימיים לא רק לגבי סיכויי העפלתם מבית המוות, אלא גם מעבר לזה.
ההולנדים חיכו 30 שנים עד שהצליחו סוף סוף לנצח את איטליה. בפעם האחרונה זה קרה במונדיאל 1978 (השתיים נפגשו 9 פעמים מאז), ובסך 16 המפגשים של ההולנדים עם האזורי, הם ניצחו 3 פעמים בלבד, כולל ה-0:3 הנוכחי. חגיגה גדולה, ומי כמו מרקו ואן באסטן, שהושמץ לא מעט לאחרונה, מודע לגודל ההישג. "לא ציפינו שננצח 0:3 את איטליה, נבחרת עם כל כך הרבה כישרון וניסיון", אמר המאמן ההולנדי בסיום. "זו היתה תצוגה קבוצתית נהדרת". היה זה ניצחונה הגדול ביותר של הולנד על איטליה אי פעם, והפסדם הגדול ביותר של האזורי בטורניר כלשהו מאז ה-4:1 נגד ברזיל ב-1970. "אני מאוד שמח וגאה, אבל זה רק הצעד הראשון", הוסיף ואן באסטן, שעכשיו יצטרך להוריד את ראש שחקניו אל הקרקע, לקראת המפגש עם צרפת.
"הרוח ששורה בקבוצה טובה מאוד, ומאפשרת לנו לחלום חלומות נעימים", חתם ואן באסטן באופטימיות. ההולנדי ווסלי שניידר היה מאושר כמו יתר חבריו, מהניצחון הגדול. "אנו גאים מאוד, וההרגשה נפלאה, המשחק הראשון מאוד חשוב, ועוד לנצח את איטליה...זה נותן לנו הרבה ביטחון להמשך, אבל עלינו לזכור שיש עוד דרך ארוכה".
אל תפספס
איטליה בהלם
בימים הקרובים צפויה לרוברטו דונדאדוני עבודה קשה, בנוסף ללחץ העצום שיופעל עליו על ידי התקשורת ודעת הקהל האיטלקית. אמנם איטליה תקפה והגיעה למצבים, אך יכולתה ההגנתית החלשה היתה מעוררת השתאות, ומנוגדת למוניטין האיטלקי. רבות דובר על חסרונו של פביו קנאברו להגנה האיטלקית, אבל אין בכך תירוץ ליכולת הזוועתית שגילו שחקני החוליה האחורית של האזורי.
מרקו מטראצי המשיך את העונה הלא טובה שלו באינטר, והוחלף על ידי פביו גרוסו. גם כריסטיאנו פאנוצ'י, שעבר למרכז ההגנה במקום מטריקס, וחברו אנדראה ברזאלי, לא הרשימו, והעניקו להולנדים שפע הזדמנויות. בהתקפה, האיטלקים הגיעו ללא מעט הזדמנויות, אבל סבלו מיום רע של לוקה טוני, ומיכולת נפלאה של השוער ההולנדי אדווין ואן דר סאר, שמנע לפחות שני שערים בטוחים. כדי לנצח את הרומנים, דונאדוני יהיה חייב לפתוח בהרכב התקפי ובעל מעוף, ולא למלא את מרכז השדה בכל מיני גלדיאטורים אפורים כמו מאורו קמוראנסי ומאסימו אמברוסיני.
"אני לא רוצה לומר שזו היתה ההופעה הכי גרועה של איטליה מאז שאני מאמנה, אבל ביצענו טעויות שהקנו להם שני שערים. פתחנו רע, ועלינו להביט קדימה". על השער הראשון במשחק, זה שואן ניסטלרוי כבש מנבדל, אמר דונאדוני: "אנו לא חושבים על זה, ואני מקבל את זה, אין טעם לבכות על זה. השופט טעה, הוא גם בן אדם".
אגב, יו"ר ארגון השופטים האיטלקי, צ'זארה גוסוני, מאמין שהשער של ואן ניסטלרוי היה חוקי. "הקוון פעל לפי חוקי פיפ"א", אמר גוסוני, והתכוון לכך שפאנוצ'י שכב מחוץ לתחומי המגרש, אבל לפי פרשנות הקוון, לא היתה סיבה להניף דגל משום שהחוק מבדיל בין שחקן שעוזב את המגרש מרצון (נאמר לצורך טיפול רפואי), לבין שחקן שמשאיר במתכוון חלוץ יריב בנבדל. המקרה של פאנוצ'י מעט יותר מורכב ממה שגוסוני מתאר, משום שפאנוצ'י נפצע בהתקלות עם בופון, שכב מחוץ לתחומי המגרש וכלל לא היה מעורב במהלך, כך שלא התכוון כלל לגרום לנבדל של ואן ניסטלרוי, ובטח לא התכוון לעזוב את כר הדשא מרצון.
קפטן האזורי, השוער ג'יאנלואיג'י בופון, שרגיל לספוג שלושה שערים בטורניר שלם ולא במשחק אחד, התקשה לעכל את התוצאה הסנסציונית. "בשמי ובשם חברי, אני מתנצל בפני האוהדים, הם, כמונו, לא ציפו לתוצאה כזו".