מאת: אמיר נבון, וואלה! ספורט
התאריך - 28/9/2001, משרדי אופ"א בשוויץ, איש מבוגר, שאני לא יודע את שמו, מוציא את הפתק הראשון - הפועל ת"א, אחריו עוד פתק - צ'לסי. עוברים כמה רגעים וצהלות נשמעות מכיוון הקהל - מכבי ת"א קיבלה את רודה. שעה מאוחר יותר התקשרתי לדוברת מכבי ת"א, טלי לייבוביץ', כדי לקבל תגובה, טלי מבסוטה: "תכתוב שאנחנו מרוצים, ההולנדים החליפו את המאמן, רפי עגיב היה בהלם כשראה את מי קיבלנו". אחד, שמוליק קראוס, לקח פעם עיפרון ונייר וכתב: "איך שגלגל מסתובב לו". ווהו, ווהו.
שבוע מאוחר יותר, המשחק מול האוסטרים נדחה, ארה"ב מתחילה להפציץ באפגניסטאן, רודה מתחילה לעשות פרצופים, צ'לסי מודיעה: אנחנו באים וזה סופי. תמיד אהבנו את האנגלים, גדלנו על משחק השבוע של הערוץ הראשון, הם לא יאכזבו אותנו. תאריך היעד מתחיל להתקרב, ההתאחדות מעבירה משחקים, הפרשנים שוב חוטאים בנבואה - "מכבי תיקח בהליכה, הפועל תישאר עם הכבוד והכסף". ככל שהשעון מתקתק, האנגלים מתחילים לרעוד, הנהלת צ'לסי יוצאת בהודעה: "לא נעניש שחקנים שלא ירצו להגיע", היהירות הבריטית מגיעה לרמה של גועל והעולם שותק, גם תאומים שותק. השקט שלפני הסערה.
16/10/2001 - שלוש שעות מאמסטרדם, מכבי ת"א מבזה את עצמה מול סתם קבוצה, האדומים שמחים לאיד, התכונה באזור שדרות ירושלים גוברת - זה הולך להיות השבוע שלנו, אולי נצליח להוציא איזה תיקו. יממה מאוחר יותר מגיעה צ'לסי, בלי חלק מהכוכבים שהבטיחו לבוא (ד"ש לעמנואל פטי), הצהובים שחזרו מקרקדה משריינים כרטיסים לשער 8 כדי לחבור כוחות עם האנגלים, הם לא יודעים שהנורא מכל עדיין לפניהם.
18/10/2001, שבע וחצי בערב - זולה, זנדן, האסלבנק ובבאיירו מובילים חבורת מיליונרים אל הדשא בבלומפילד. מדים בצבע כחול מזעזע, קבוצה שעדיין לא הפסידה העונה בשום מסגרת, הקהל האדום עושה כבוד, בטלפון מודיעים שמכבי ת"א בכדורסל גם הפסידה, השבוע הזה מתחיל להסתמן בצבע אחד חזק.
זה סיפור קלאסי של קבוצה קטנה שכולם הספידו, מאמן נוקשה שאף פעם לא רשם הצלחה אמיתית במסגרת אירופית, חלוץ נמוך שסובל מהחמצות וקהל ממורמר שלא מוצא את עצמו. לתשעים וארבע דקות הפכה הפועל ת"א לקבוצה אירופית אמיתית, כשקלשצ'נקו נתן פור לבאביירו, דומב לא נתן לזולה לזוז, ואבוקסיס השתלט על מרכז השדה, היה ברור שהערב הזה ייכנס לפינתאון הצנוע של הכדורגל הישראלי, לצד פארמה, פארק דה פראנס ומכסיקו 70'. הפנדל של גרשון והפיניש המדהים של קלשצ'נקו היו רק הדובדבן. בלומפילד היה לאי נופש קטנטן, בו החלומות הופכים למציאות, בלב מדינה בה המציאות מכה על פנינו בקצב הרוח.
רפי עגיב, זה שהיה בהלם מההגרלה, יתרווח בעוד שבועיים על הכיסא ביציע הכבוד בסטמפורד ברידג', הקבוצה שלו תעלה למגרש ביתרון של שני שערים. טלי לייבוביץ' תהיה תקועה בפקקים ליד הדולפינריום, בדרך לבילוי משמים מול חצי בלומפילד ריק. צ'לסי תקים ועדת חקירה, שאחריה אל תתפלאו אם מישהו מה"עריקים" לא יישאר שם בעונה הבאה. תאומים ועגיב בדרך לבידור הסף במשרדי אופ"א בשוויץ, צ'לסי תישאר באנגליה, אבל זה בסדר. אחת, חווה אלברשטיין, כבר הסבירה פעם: "בלונדון יש טלוויזיה מצוינת".
ת"א אדומה, לונדון גם
19.10.2001 / 0:44